שו״תים Online
רבני המכון משיבים לשאלות בכל תחומי ההלכה, תוך הקפדה על בירור יסודי ומענה ברור ומעשי. לצד זאת, למכון מומחיות ייחודית ומוכרת בתחומי המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות, ערלה, שמיטה, חלה, כשרות המזון, כשרות הדגים, בדיקות חרקים והיבטים הלכתיים נוספים הקשורים לעולם החקלאות והמזון.
המכון פועל במשך עשרות שנים במחקר הלכתי ומעשי, בפרסום ספרי הלכה ומחקר, בהדרכת רבנים, משגיחי כשרות וגופי כשרות בארץ ובעולם, ומעמיד את הידע המקצועי שנצבר לרשות הציבור בין היתר באמצעות שירות השאלות בהלכה.
סנן לפי נושא:
האם צריך לעשר רוזמרין?
כל השימושים שבו משאירים אותו שלם מחוץ לאוכל והוא רק לטעם, ועל כן פטור מתרומות ומעשרות.
רק להיזהר מחרקים לבדוק היטב!
לאופן הבדיקה והשימוש – לחץ כאן
תשובה
כל השימושים שבו משאירים אותו שלם מחוץ לאוכל והוא רק לטעם, ועל כן פטור מתרומות ומעשרות.
רק להיזהר מחרקים לבדוק היטב!
לאופן הבדיקה והשימוש – לחץ כאן
שוקולד חלבי בסיר בשרי – מה הדין?
1. השוקולד נשאר חלבי וכשר.
2. במקרה המיוחד הזה, לכאורה גם הסיר אינו צריך הגעלה, ובתנאי שכלום לא נמס, וכלום לא נפתח, וכלום לא נזל.
תשובה
1. השוקולד נשאר חלבי וכשר.
2. במקרה המיוחד הזה, לכאורה גם הסיר אינו צריך הגעלה, ובתנאי שכלום לא נמס, וכלום לא נפתח, וכלום לא נזל.
דמאי או ספק טבל – מה ההבדל וכיצד יש לנהוג בהפרשת תרומות ומעשרות?
דמאי – דרגת חומרה נמוכה יותר. בזמן חז"ל מדובר בפירות שנקנו מעם הארץ, כאשר כולם היו תורמים תרומה גדולה ורובם היו מעשרים ורק מיעוטם לא היו מעשרים, ולכן חכמים תיקנו שהקונה יפריש מהם תרומות ומעשרות מחשש שמא לא הופרשו כראוי ותיקנו שם קולות מרובות בהפרשה זו. בימינו, דין זה אינו מעשי כי כיום או מפרישים או לא מפרישים, אולם כן קיים בזמנינו הפרשות שיש להסתפק אם נעשו כראוי, ועל כן יש שמחמירים להפריש תרומות ומעשרות לחומרא אחריהם.
באופן כזה כתבו הפוסקים שאפשר להגדירם כדין 'דמאי' ולנהוג בהם כמה מקולות של דמאי, כגון שאין חובה לתת פיזית המעשר עני לעניים, אלא יקרא שם, וישאיר אצלו.
ספק טבל – דרגת חומרה גבוהה יותר מדמאי. מדובר בפירות שיש ספק אם בכלל הפרישו מהם תרומות ומעשרות, וקיים מציאות כזו בשווקים הפתוחים ובפרט בשווקים בערים הכלליות, או שווקים חקלאים, שזה פירות ישר מהחקלאי או מהכפר, ושם לעיתים קרוב לרוב שלא מופרש כלל, ולכן דרגתם חמורה יותר, ויש לנהוג בהם בכל דיני תרומות ומעשרות, וכדין טבל ודאי, להוציא הברכה, שאין לברך על הפרשה זו, לא ברכה ראשונה, ולא הברכה על פדיון מעשר שני.
לגבי הנתינה בפועל לאחר הפרשת המעשרות, אכן במעשר ראשון ללוי, לא שייך לחייב את המפריש לתת ללוי, כיון שזה ממון, שהלכה היא בידינו שהמוציא מחבירו עליו הראיה. ויש שכתבו שהוא הדין במעשר עני, אולם הארכתי להוכיח בספרי [שו"ת חלקת השדה בכמה מקומות, ובספר ביכורי השדה וקצירת השדה] שכיון והנתינה לעני, יש בה גם דין צדקה ולכן ספק לקט – לקט, וספק ממון עניים לחומרא.
ונכון להחמיר ולתת המעשר לעניים בספק טבל. ולעיקר דין זה הסכימו גם רבותינו מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, כפי שהובא בהרחבה בספר קצירת השדה (כרך ב' עמ' רסח). גם הראשון לציון הגר"מ אליהו זצוק"ל כ"כ הלכה למעשה.
תשובה
דמאי – דרגת חומרה נמוכה יותר. בזמן חז"ל מדובר בפירות שנקנו מעם הארץ, כאשר כולם היו תורמים תרומה גדולה ורובם היו מעשרים ורק מיעוטם לא היו מעשרים, ולכן חכמים תיקנו שהקונה יפריש מהם תרומות ומעשרות מחשש שמא לא הופרשו כראוי ותיקנו שם קולות מרובות בהפרשה זו. בימינו, דין זה אינו מעשי כי כיום או מפרישים או לא מפרישים, אולם כן קיים בזמנינו הפרשות שיש להסתפק אם נעשו כראוי, ועל כן יש שמחמירים להפריש תרומות ומעשרות לחומרא אחריהם.
באופן כזה כתבו הפוסקים שאפשר להגדירם כדין 'דמאי' ולנהוג בהם כמה מקולות של דמאי, כגון שאין חובה לתת פיזית המעשר עני לעניים, אלא יקרא שם, וישאיר אצלו.
ספק טבל – דרגת חומרה גבוהה יותר מדמאי. מדובר בפירות שיש ספק אם בכלל הפרישו מהם תרומות ומעשרות, וקיים מציאות כזו בשווקים הפתוחים ובפרט בשווקים בערים הכלליות, או שווקים חקלאים, שזה פירות ישר מהחקלאי או מהכפר, ושם לעיתים קרוב לרוב שלא מופרש כלל, ולכן דרגתם חמורה יותר, ויש לנהוג בהם בכל דיני תרומות ומעשרות, וכדין טבל ודאי, להוציא הברכה, שאין לברך על הפרשה זו, לא ברכה ראשונה, ולא הברכה על פדיון מעשר שני.
לגבי הנתינה בפועל לאחר הפרשת המעשרות, אכן במעשר ראשון ללוי, לא שייך לחייב את המפריש לתת ללוי, כיון שזה ממון, שהלכה היא בידינו שהמוציא מחבירו עליו הראיה. ויש שכתבו שהוא הדין במעשר עני, אולם הארכתי להוכיח בספרי [שו"ת חלקת השדה בכמה מקומות, ובספר ביכורי השדה וקצירת השדה] שכיון והנתינה לעני, יש בה גם דין צדקה ולכן ספק לקט – לקט, וספק ממון עניים לחומרא.
ונכון להחמיר ולתת המעשר לעניים בספק טבל. ולעיקר דין זה הסכימו גם רבותינו מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, כפי שהובא בהרחבה בספר קצירת השדה (כרך ב' עמ' רסח). גם הראשון לציון הגר"מ אליהו זצוק"ל כ"כ הלכה למעשה.
פירות הדר שיש בהם חשש הרכבה
ראשית כלל נקוט בידך: להוציא כלאי הכרם, הרי בשאר כלאים, שהם כלאי אילן או כלאי זרעים, אין התוצרת נאסרת באכילה. גם אם נזרעו או נשתלו באופן האסור.
שנית, בכלאים הקובע הוא לאו דווקא שמות, או כללים בוטניים, אלא הדמיון ההלכתי שזה העלים, צורת הפרי וטעם הפרי. ובפירות הדר יש לעיתים סוגים שונים שאינם כלאים זב"ז. ויש שלמרות שהן מין הדר הם כלאים זב"ז. ויש האומרים שרוב מיני ההדר אינם כלאים זב"ז, ונחשבים למין אחד, להוציא הקיצוניים ביותר בטעמם.
ולכן למעשה ככל שכיום אינך יודע מהי סוג הכנה, אתה יכול להשתמש לכתחילה בפירות, מחמת צירופי הספיקות האמורות לעיל.
תשובה
ראשית כלל נקוט בידך: להוציא כלאי הכרם, הרי בשאר כלאים, שהם כלאי אילן או כלאי זרעים, אין התוצרת נאסרת באכילה. גם אם נזרעו או נשתלו באופן האסור.
שנית, בכלאים הקובע הוא לאו דווקא שמות, או כללים בוטניים, אלא הדמיון ההלכתי שזה העלים, צורת הפרי וטעם הפרי. ובפירות הדר יש לעיתים סוגים שונים שאינם כלאים זב"ז. ויש שלמרות שהן מין הדר הם כלאים זב"ז. ויש האומרים שרוב מיני ההדר אינם כלאים זב"ז, ונחשבים למין אחד, להוציא הקיצוניים ביותר בטעמם.
ולכן למעשה ככל שכיום אינך יודע מהי סוג הכנה, אתה יכול להשתמש לכתחילה בפירות, מחמת צירופי הספיקות האמורות לעיל.
האם מותר להעתיק עץ ואיך לעשות את זה נכון?
ראשית, נראה שהשורשים חנוקים בשל ריבוי חצץ, וייתכן שקיימת גם בעיה של חוסר אור וצל.
אופן העברת העץ:
-
יש להוריד את הנוף ככל האפשר.
-
להשקות מעט.
-
להכין מראש את המקום החדש שבו יינטע העץ.
-
באמצעות כף, לחפור סביב גוש השורשים בקוטר של פח אשפה, ולהעמיק ככל הניתן עד לקבלת גוש שורשים גדול.
-
להעביר את העץ יחד עם הגוש לפח או לשק יוטה. עדיף שגם בכלי ההעברה יהיה נקב בתחתית, בקוטר של כ־2 ס"מ.
-
להעביר את העץ מיד למקומו החדש, יחד עם כל גוש השורשים.
-
להוסיף אדמה סביב הגוש ולהדק היטב.
-
להשקות.
ובעזרת ה', העץ ייקלט ויצמח גם במקומו החדש.
תשובה
ראשית, נראה שהשורשים חנוקים בשל ריבוי חצץ, וייתכן שקיימת גם בעיה של חוסר אור וצל.
אופן העברת העץ:
-
יש להוריד את הנוף ככל האפשר.
-
להשקות מעט.
-
להכין מראש את המקום החדש שבו יינטע העץ.
-
באמצעות כף, לחפור סביב גוש השורשים בקוטר של פח אשפה, ולהעמיק ככל הניתן עד לקבלת גוש שורשים גדול.
-
להעביר את העץ יחד עם הגוש לפח או לשק יוטה. עדיף שגם בכלי ההעברה יהיה נקב בתחתית, בקוטר של כ־2 ס"מ.
-
להעביר את העץ מיד למקומו החדש, יחד עם כל גוש השורשים.
-
להוסיף אדמה סביב הגוש ולהדק היטב.
-
להשקות.
ובעזרת ה', העץ ייקלט ויצמח גם במקומו החדש.
איך בודקים ירק תרה פרסי מחרקים?
אינני מכיר את הירק הזה, ואם היה מתאפשר להביא את הירק הזה אלינו למכון לבדיקה בכדי שנוכל ללמוד עליו ולבדוק מבחינת חרקים היה מצוין.
לכאורה מהתמונה נראה שהוא אכן דומה ללוף וא"כ לכאו' אופן הבדיקה והשימוש הוא כמו בלוף:
1. להפריד את העלים לחלוטין
2. לחתוך את כל העלים לשניים לכל אורכם
3. להשרות ב'מי אמה' למשך 5 דקות
4. לאחמ"כ לשטוף תחת ברז מים תוך כדי שפשוף העלים היטב משני צידיהם
תשובה
אינני מכיר את הירק הזה, ואם היה מתאפשר להביא את הירק הזה אלינו למכון לבדיקה בכדי שנוכל ללמוד עליו ולבדוק מבחינת חרקים היה מצוין.
לכאורה מהתמונה נראה שהוא אכן דומה ללוף וא"כ לכאו' אופן הבדיקה והשימוש הוא כמו בלוף:
1. להפריד את העלים לחלוטין
2. לחתוך את כל העלים לשניים לכל אורכם
3. להשרות ב'מי אמה' למשך 5 דקות
4. לאחמ"כ לשטוף תחת ברז מים תוך כדי שפשוף העלים היטב משני צידיהם
האם צריך לעשר ירקות הגדלים בשקים על בטון?
גם אם נאמר שבטון וקומת קרקע חוצץ, עדיין דינו כעציץ שאינו נקוב, שחייב מדרבנן ויש להפריש עם ברכה. ואם נוף העציץ נוטה על אדמה גלויה, נשאר דינו כעציץ נקוב שחייב מדין תורה [אם הוא מהמינים שחייבים מהתורה].
אולם אם זה תחת גג, נחלקו הראשונים, ולכן יש להפריש ללא ברכה.
תשובה
גם אם נאמר שבטון וקומת קרקע חוצץ, עדיין דינו כעציץ שאינו נקוב, שחייב מדרבנן ויש להפריש עם ברכה. ואם נוף העציץ נוטה על אדמה גלויה, נשאר דינו כעציץ נקוב שחייב מדין תורה [אם הוא מהמינים שחייבים מהתורה].
אולם אם זה תחת גג, נחלקו הראשונים, ולכן יש להפריש ללא ברכה.
האם השריה במלח וחומץ מנקה כרוב מחרקים?
שלום וברכה,
אם הסרתם העלים הראשונים, והשאר שטפתם והשרתם במי סבון, ועם ברז חזק עשיתם סביב כל העלים להבטיח הנקיון, אפשר להשתמש.
מלח וחומץ אין בהם תועלת של ממש לחרקים.
אפשר גם עכשיו לעשות השריה עם חומר שטיפה כמו סטרילי, ולשוב ולשטוף היטב את כל הכרוב, ואז תוכלו להשתמש.
לעתיד נכון יותר לחתוך לרבעים, להפריד עלים, להכניס לחומר שטיפה, ועם ספוג משני צדדים. לשטוף היטב, ואז לקצוץ
בהצלחה
תשובה
שלום וברכה,
אם הסרתם העלים הראשונים, והשאר שטפתם והשרתם במי סבון, ועם ברז חזק עשיתם סביב כל העלים להבטיח הנקיון, אפשר להשתמש.
מלח וחומץ אין בהם תועלת של ממש לחרקים.
אפשר גם עכשיו לעשות השריה עם חומר שטיפה כמו סטרילי, ולשוב ולשטוף היטב את כל הכרוב, ואז תוכלו להשתמש.
לעתיד נכון יותר לחתוך לרבעים, להפריד עלים, להכניס לחומר שטיפה, ועם ספוג משני צדדים. לשטוף היטב, ואז לקצוץ
בהצלחה
האם חובה לנפות קמח בזמננו?
שלום וברכה,
את הקמח צריך לנפות, גם אם הוא ממפעל ואדרבה כיון שהוא ממפעל צריך לנפות. וכבר הארכתי בספרי 'תולעת שני' חלק רביעי ערך 'קמח' הבעיות המצויות בקמח, ובוודאי שצריך ניפוי.
קמח ללא גלוטן, זה אומר או קמחים שאינם דגן, או קמח שהופרד הגלוטן מהדגן, או אף מהקמח, והוא הנקרא עמילן.
קמח זה הגם שהוא יותר נקי, גם יכול להתליע, ויש לנפותו.
מאידך שאר קמחים או עמילנים כגון עמילן תפו"א או תירס, בד"כ בחזק נקי. ורצוי להתבונן לפני השימוש. אולם לא חייב ניפוי
תשובה
שלום וברכה,
את הקמח צריך לנפות, גם אם הוא ממפעל ואדרבה כיון שהוא ממפעל צריך לנפות. וכבר הארכתי בספרי 'תולעת שני' חלק רביעי ערך 'קמח' הבעיות המצויות בקמח, ובוודאי שצריך ניפוי.
קמח ללא גלוטן, זה אומר או קמחים שאינם דגן, או קמח שהופרד הגלוטן מהדגן, או אף מהקמח, והוא הנקרא עמילן.
קמח זה הגם שהוא יותר נקי, גם יכול להתליע, ויש לנפותו.
מאידך שאר קמחים או עמילנים כגון עמילן תפו"א או תירס, בד"כ בחזק נקי. ורצוי להתבונן לפני השימוש. אולם לא חייב ניפוי
ברכת לחם פשתן עם גלוטן
ברכתו שהכל, והארכתי בזה בתשובה בשו"ת שש משזר חלק שני (או"ח סי' ג). ומש"כ על הלחמים הללו שברכתם בורא מיני מזונות, אין זה נכון לענ"ד והעיקר כמבואר שם שיש לברך שהכל והברכה אחרונה 'בורא נפשות'.
תשובה
ברכתו שהכל, והארכתי בזה בתשובה בשו"ת שש משזר חלק שני (או"ח סי' ג). ומש"כ על הלחמים הללו שברכתם בורא מיני מזונות, אין זה נכון לענ"ד והעיקר כמבואר שם שיש לברך שהכל והברכה אחרונה 'בורא נפשות'.
קצת עלינו…
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.