קדושת שביעית נגזרת רק מלקיטה חדשה בשנת השמיטה, ואילו איסור ספיחין מזריעה חדשה ולקיטה בתוך השמיטה.

בצל יבש באזורינו, כחודשיים לפני שמיטה מפסיקים לו מים, ומשאירים אותו באדמה על מנת שיתייבש באדמה, והאדמה תשמש לו מחסן עד לפני בוא הגשם שמוציאים מן האדמה.

יש לנו משנה מפורשת, וכן פסק הרמב"ם שבצלים שמנע מהם גשם שלושים יום לפני שמיטה דינם כשישית, ולכן במקרה דידן, שהבצל רק מונח באדמה וכבר מזמן איננו כמחובר (ורבים החקלאים שמגדילים לעשות, ומכניסים דיסק לתוך האדמה שגם חותך בתחילת מניעת המים, את החיבור מהאדמה ולא ממתינים עד שיתייבש לבד), דינו כשל שישית.

ולכן רק הגידול הבא, הוא קדוש בקדו"ש, וזה המבואר בלוח זמנים היו"ל ע"י המכון.

במצע 'אדיש' כמו פרלייט ועוד, ההגדרה שלנו היא כמו של גידולי מים גם לענין ברכת שהכל, וגם לענין שביעית.

גידולי מים בשביעית, יש מתירים גם תחת כיפת השמים, ויש מתירים רק תחת מבנה. והעיקר להלכה כדעת המתירים, אבל יש מחמירים כאמור. אם יונח בחוץ ויסמכו על המתירים, צריך לדאוג שגם הנוף יהיה מנותק ולא יהיה בקשר עין עם האדמה.

בנוסף, המשתלה שמהם מגיעים הצמחים צריכה להיות מאושרת לשנת השמיטה.

על מנת להתיר בשנת השמיטה, אין די במצע מנותק, אלא צריך שיהיה גם תחת גג (כל יריעה שאטומה לגשם נחשבת לגג) ואז יש להתיר את כל המלאכות. בלא”ה לקיים את הזרוע יהיה אפשר, אולם להשביחו וק”ו לשתול חדש, זה אסור מדרבנן כדין עציץ שא"נ.

לכתחילה אין לקנות מעוברי עבירה, כי אין ספק שיש בזה סיוע. ויש עם הכשר וזה אמור להספיק לצרכי שנת השמיטה!

גם בד' מינים עדיין כתבתי שעדיף אם יש עם הכשר. ויש להוסיף שיש לזכור שב"ה יש מספיק פרחים עם הכשר, עם קצת מאמץ, אז למה לסייע לעוברי עבירה.

כמובן שבכל אופן אין איסור שימוש.

לגבי ג'ת – השקייה זאת לא הבעיה שם, יש שם מלאכות קיטום הקרובים לאיסורי תורה, אולם לגבי איסור שימוש עדיין זה בגדר נעבד ודומה לפרחים, כי לדידי אין קדו"ש בגת. (כמבואר בשביתת השדה פ"ט סעיף יג ובהערה שם בהרחבה).

קדוש בקדושת שביעית

הצמחים ברגע שסיימת את המיצוי שלהם כבר לא צריך לשומרם

השתייה, כל עוד והרגילות לשומרה, יש לשמור, אם נשאר שיריים שאין רגילות לשמור, תוכל לזרוק. אם זו כמות גדולה יותר, תוכל מקסימום להשהות לילה כשהוא גלוי, ומשקין גלויים, אסור לשתות אותם, ואז מותר לך לשפוך.

במקומות שיש להם תעודת כשרות עדכנית, לאשר כי אין בפירות ערלה ואין חשש טבל. והגם שטבל אפשר לתקן בבית, למי שיודע להפריש תרומות ומעשרות בבית. אולם ערלה אין אפשרות כזו. אמנם, יש פירות שאין בהם חשש גבוה של ערלה, ואפשר לרוכשם בשוק, וכמו כן אם קיבלתם במתנה יהיה אפשר להשתמש בהם.

בנוסף, ברשימה ששלחתם, יש פירות שדינם כירק כיון שנותנים פרי תוך שנה מזריעתם בגרעין, וכן דעת הרדב"ז. בן איש חי. משפטי שמואל. מרן הגאון רבי עובדיה יוסף. מו"ר הגאון רבי מרדכי אליהו. מו"ר הגאון רבי שלום משאש ועוד רבים מחכמי הספרדים.

פיטאיה – יש סוגים ללא חשש ערלה, ויש פרי גן עדן שאחוזי הערלה בו קרובים ל 10 אחוז, אולם עדיין אין הרוב ערלה, ולכן באופן שקיבלת מתנה את יכולה להשתמש בזה לכתחילה, לאחר הפרשת תרו"מ.

קרמבולה – יש כבר מעל 10% ערלה, אולם עדיין אין רוב ערלה, ויש מקילים לרכוש בשוק בהסתמך על הרוב, ובפרט אם קיבלת מתנה, ממישהו שקנה בשוק – בפרי זה יש כבר קדושת שביעית. ויש לאוכלו במגבלות הקדושה.

פפאיה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.

פסיפלורה –  לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.

אנונה – כמעט ואין בו ערלה כלל, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.

אפרסמון – גם בפרי זה כמעט ואין חשש ערלה, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.

מבחינת חרקים, פירות אלו באיכות טובה, וכשאין להם רכות ממש, הם בחזקת נקיים, ולאחר שטיפה חיצונית (ובפרט באפרסמון תחת הפרח), הם בחזקת נקיים.

אם הפך אותה, וזה עדיין בתוך הגיגית וכאשר תרימו בבת אחת הכל יישאר בפנים כמות שהיה, אין בעיה. אולם אם זה התנתק מהגיגית, אז תכניסו את הכל לתוך בית ותחזירו זאת בתוך בית ובעציץ מנותק.

בהצלחה

שלום וברכה, לגיבור החיל, גיבור כח, שזוכה לשמור השמיטה בפועל, אשריך!

כיון שהמקום לא מקום זריעה וכיון שהחשש הוא לחרקים ושאר מרעין בישין, ולא לתועלת עכשוית של חקלאות (למרות שבנושאי חרקים בימינו צריך להקל בזה, ולא זה המקרה שלפנינו), מותר לכתחילה לטפל בעשבייה, ובוודאי בצורה שאתה הצעת על ידי ריסוס ועל ידי גוי דוודאי מותר.