כמות הקוטג' שבמתכון יהיה ניכר ומורגש מאד בעיסה. שימו לב ליחס של כמעט 50% בין הקוטג' לקמח. זה גם ניכר ממש בטעם כיון שהגרגירים של הקוטג' נמסים לתוך הבצק. והם לא נעלמים לחלוטין והאוכל ירגיש 'נקודות' קטנות של גבינה מותכת בתוך הלחמנייה. ולכן ברור ופשוט על פי מרכיבי המתכון והיחסים ביניהם, שברכת הלחמניות הללו היא מזונות.

אין זה חשיב כלל הפקר, הרי אין ההפקר לכל, גם כאשר פתוח, אין מרשים לזרים או לכל החפץ להכנס ולקחת כמה שהוא רוצה ללא שאלות. אלא רק לאחראים על הגן. וזה חייב כדת וכדין בתרומות ומעשרות.

להבדיל מלימון חמוץ שנמצא כל השנה ואין מברכים עליו שהחיינו, הלימון המתוק שונה הוא גם ראוי לאכילה, וגם נמצא עונה קצרה, וגם שונה בצורתו ומברכין עליו ברכת שהחיינו. [לידיעה, הלימון המתוק הנקרא בערבית לימון חילאו איננו הלימון או הליים הידוע, הוא יותר נראה כמו תפוז פחוס יותר. ואין בו חמיצות ואדרבה יש בו מתיקות. אולם אם משאירים אותו פתוח מתרבה בו המרירות. והוא מצוי חודשיים עד שלושה בתחילת החורף].

אכן כפי שציינתם נפסק בסי' רב סעי' ז שעל פירות מרוסקים יש לברך בורא פרי העץ, והביא הרמ"א שי"א לברך שהכל, וטוב לחוש. וסיים שאם בירך בופה"ע יצא, שכן נראה עיקר. ובכל אופן באמת כתב בספר חוט שני [וכבר קדמו הבא"ח] שאם רואה מראש שיש חתיכה שלא התרסקה, יברך עליה כברכתה ויכוון להוציא כל שאר הרסק. אבל למעשה גם במקרה שלך שהוא להיפך, ודאי שאם כבר בירך שהכל, הגם שנמצאה חתיכה בפנים, מכל מקום נפטר בברכת שהכל, שעל הכל אם בירך שהכל יצא.

ברכות השחר וברכות התורה. ברכות פסוקי דזמרה [ברוך שאמר וישתבח] כיון שיש להם זמן קצוב, על כן למנהג הספרדים נשים אומרות את פסוקי דזמרה ללא שם ומלכות שבברכות. קריאת שמע, כיון שיש בה קבלת עול מלכות שמים יש ללמד את הנשים לאומרה, אף שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. תפילה עמידה, גם נשים חייבות [תפילה אחת ביום, וטוב שתי תפילות ביום שחרית ומנחה, אולם ערבית פטורות. ואם היא מטופלת בילדים, די לה בתפילה אחת ביום].

המאחרים לבית הכנסת יש לגביהם סעיפים בשולחן ערוך (או"ח סי' נב ועוד) כיצד לנהוג ומה לדלג כדי להתחיל תפילת עמידה עם הש"ץ. לרוב הפוסקים, אם תתחיל עמידה עם הש"ץ בזמן החזרה, גם תיחשב לך תפילה בציבור, ואז כל ההמשך תתפלל ביחד עם הש"ץ, כולל קדושה ומודים, וזאת אפשרות לכתחילה באם אתה מאחר להתחיל את תפילת העמידה איתו. בכל מקרה אחר, זה ייחשב עבורך תפילה ביחיד, ואם יש מנין אחר, תלך ותתפלל עמם, או תמתין להתחיל תפילת עמידה איתם.

מבואר בהלכה (משנה ברורה סי' קצח ס"ק א) שאפילו רק שתה ולא אכל עונה ברוך שאכלנו וכו' ולגבי עשרה במקרה כזה נשאר הפמ"ג בספק, יעוי"ש.

התוכן הוא העיקר והברכה היא בהתאם. אם אורז יברך מזונות, אם בשר שהכל, ואם מעורבב יברך על העיקר, ובדרך כלל הבשר הוא העיקר.

שאלתך מבוררת בשו"ע או"ח סי' קכד סעי' ח. שם מרן השו"ע כותב שלא יענה אמן יתומה דהיינו שהוא חייב בברכה זו, ושליח ציבור מברך אותה, והוא יודע שעכשיו עונה אמן על ברכה זו, רק שהוא לא שמע אותה, זו נקראת אמן יתומה לדעת השו"ע. כאשר הרמ"א החמיר גם בברכה שהוא לא מחויב שלא לענות אמן אם לא יודע באיזו ברכה אוחז השליח ציבור והוא לא שמע. הנה אם כן כיון שכבר התפללת יצאת ידי חובה, וכעת אתה בחזרה, הגם שאינך יודע באיזו ברכה נמצא הש"ץ, וגם לא שמעת, מכל מקום לשו"ע מותר לך לענות, ולרמ"א יהיה מותר לענות רק אם אתה יודע באיזו ברכה הוא אוחז. [ויש מחמירים בחזרת הש"ץ, שצריך לדעת ולשמוע, ראה משנ"ב שם (ס"ק לג) וראה כף החיים (אות מז), ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם (ח"א עמ' קצה) כתב שאם אינו יודע יש לחוש ולא לענות, ורק אם יודע ולא שמע מתחילתה עד סופה, יהיה מותר לענות, יעוי"ש].

אם אכלת בתוך הסלט שיעור כזית של זיתים [בזמן שיעור אכילה של תוך כדי אכילת פרס], תברך ברכה מעין שלוש ותזכיר על העץ.

פומלה יש לה עונה אחת בשנה ועליה בירכת בתחילת העונה, והיא זאת שלפניך כעת בסוף העונה. ברור שלא מברכים שהחיינו פעם נוספת.

ברכתו בורא פרי אדמה, לכל העדות והמנהגים