רק אוסיף,

1. לרכוש מחברות מוכרות, עם חותם מומחה מוכר [שאז מקפידים בכרוב הקפדה מיוחדת לנקיות ממש].
2. להתבונן חזותית על העלים לפני ההורדה או אחריה, ולוודא שאין סימנים חשודים לחרקים.
3. אם הכל תקין, מה שאתם עושים הוא טוב מאד.

שלום וברכה,

יש כאן חוסר דיוק בפרטים שמפרסמים, וזאת מהטעם הפשוט, שאנשים לא מבינים כלל בתחום הזה, ולצערי מפרסמים דברים שגויים.

בדרך כלל בכשרות כעין מה שאתה שואל [אינני ידוע על כשרות זו ספיציפית, אבל מעריך שהיא בדיוק אותו דבר], אין מדובר בתותים רגילים שכותבים עליהם שהם לטחינה.

מדובר על תותים שנבדקו מידגמית לפני העיבוד.

שעובדו במכונות עם מברשות ועם לוכדי חרקים, עם חומרי ניקוי במים, בכמות ובמהירות מיוחדת למסוע ולמכונה ועוד פרטים בידועים לבקיאים בתחום.

והמוצר הסופי נבדק על המסוע במנה אחת ענקית של כמאה תותים כל כ 20 דקות.

אם התוצאה נקייה לחלוטין לאורך כל הזמן וכו', אז המוצר הוא בחזקת נקי ומותר באכילה כמות שהוא, אולם אם נמצא חרק אחד או שניים לכל היותר בבדיקה של מאות תותים, זה אומר שהיה מצוין ובאמת שמעיקר הדין זה מותר גם באכילה, כי זה אומר שהכל עובד מצוין, [כי בשטיפה ללא פיקוח של בקיאים בתחום, ממוצע הנגיעות הוא כ 17%, ובמכונות ממש מצוינות ממוצע של כ 10% נגיעות, אולם חרק אחד ממאה תותים זה ודאי מצוין], אולם כיון שסוס סוף נמצא מקובל שבמצב זה מאשרים לטחינה בלבד.

דבר זה מותר לכתחילה ואפילו על ידי יהודי, ואין בזה כל איסור ביטול לכתחילה, וכמבואר בספרי תולעת שני כרך א, ראה שם באריכות.

בברכה

אסור להשתמש בתוכנה זו, או בכל שאר מכשירים דומים לזה, כדי לעשות שיתוף חברתי, גם אם המטרה היא נעלה וחשובה ביותר. ויש להשתדל למצוא כל הדרכים להקל על המבודדים, אולם לא בדרכים כעין אלו. ולא הותר השימוש במכשירים אלו ודומיהם, אלא למקרים שהם בחששות של פיקו"נ.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כו’

כיון שבאפשרותך להתנייד בבית עם כסא גלגלים, אז הנכון הוא שאת תברכי את הברכה, ותתחילי בדיקה במקום אחד שמתאים לך כולל המגבלה, כגון באחת מהמגירות, ואז תעבירי את הנר לגויה, ותתניידי עמה ותעקבי אחריה כל זמן שהיא בודקת כפי הנצרך בכל המקומות שחייבים בדיקה, וגם את תבדקי עמה בעינייך בכל המקומות שאתה מצליחה ויכולה לבדוק. ובתום הבדיקה תאמרי 'כל חמירא' שזה כמובן מוטל רק עלייך.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כה’

מצוה למסור הפרטים של בית המדרש הזה מיד כעת למשטרה, עם פרטי הקשר של כל הגורמים, כדי שהמשטרה עוד כעת שהיום גדול, תזהיר אותם מכינוס מסוכן זה, וכל הזריז לעשות זאת הרי זה משובח.

וברור ופשוט שאסור ללכת אל המקומות הללו, שכל כינוס כעת הוא עבירה חמורה מהתורה, שציוותה אותנו להיזהר ולהישמר ולהישמע לקולם של הרופאים, ואם בחילול שבת כך, ובאכילה ביום הכיפורים כך, על אחת כמה וכמה במנהג החשוב של דרשת שבת הגדול. וישתתף בדרשות הנשמעים באמצעות קוי ההלכה של הטלפונים או השידורים של ימי הדרשות המפורסמים בכל אתר ואתר.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כד’

מכירת חמץ נועדה למקרים כעין אלו שיש לאדם מוצרי חמץ רבים, ולא כאשר נשאר לו חצי חפיסה שאז באמת עדיף לסיים ולא למכור. ובכל גוונא גם אם רק לשנה זו, אתה משנה את מנהגך, אינך צריך התרה, כיון שזה רק חד פעמי [כמבואר לעיל במקורות לסי' כ בד"ה קטניות].

אולם ככלל אני ממליץ גם בשנים רגילות, לעשות התרה על חומרא זו, ואחר כך אם ירצה ימשיך בלי נדר ובלי קבלה להשתדל בכך, וזאת מהטעם הפשוט, שרוב ככל בתי העסק מוציאים מיד לאחר הפסח מהדורה מיוחד של 'נאפה לאחר הפסח' וזמן קצר אחר כך מוציאים את כל אשר נותר במחסנים ונמכר לגוי. ונוסף עינינו ראו הדפסות עם 'נאפה לאחר הפסח' ששווקו קודם הפסח, ועוד תקלות שונות, כאשר מן הנמנע כמעט לאדם להימנע לחלוטין מלאכות חמץ שנמכר בפסח, ועל כן עדיף לנהוג כמבואר לעיל.

כיון שעוד שבוע לפנינו, ישתדל אדם לסיים מסכת ואפילו מהקטנות שבתלמוד בבלי כגון מס' תמיד או מס' הוריות וכיו"ב. ואם לא עלה בידו ישתדל לסיים מסכת משניות עם רע"ב ועיקר תוס' יו"ט [לפחות בחלקו], ובכך יפטור עצמו מן התענית.

בשעת הדחק גדולה שאין לו כל אפשרות על כך, נראה להתיר לו להשתתף בשמיעת הסיום דרך הטלפון, ואף שאין הדבר לכתחילה, מכל מקום בשעה דחוקה זו, ועוד בזמן מגיפה שראוי שלא לצום כלל, שיכול לצאת ידי חובה בזה ולפטור עצמו מן התענית ובתנאים הבאים:

• ישלח מזונות או כיו"ב לבית המסיים או ישלם עליהם.
• בזמן הסיום יאחז המסכת יחד עם המסיים, וישתדל להבין את הסיום.
• ישמע דרך הטלפון גם הסיום, גם ד"ת סביב הסיום וגם השירה והזמרה בסעודת הסיום.

יאכל כזית בביתו שלו ממה שמונח לפניו [ואם אפשר [ומותר ע"פ כללי הבריאות] יביאו לו כזית ממה שהיה בסעודת הסיום].

יין – א. יעשו מיץ ענבים מסחיטת ענבים טריים. ב. יעשו מצימוקים המצויים שם.

מצות – אם יש באפשרותם להשיג חיטים ויטחנו בעצמם לקמח, עדיף כך יהיה שמורה משעת טחינה, ואם לאו יקחו קמח מלא מן השוק, ויכינו מצות שמורות משעת לישה [ראה עוד במקורות. ואין צריך לעשות התרה, כיון שזה חד פעמי ולא שינוי מנהג קבוע].

סוכר, מלח ותבלינים – הסוכר והמלח יכולים להשתמש ללא חשש. התבלינים יש לרכוש אותם בגרגירים ולטוחנם במטחנה ביתית שלכם כשל"פ.

קטניות – גם הנוהגים להחמיר, באופן כזה מותר להם גם בלא התרה שימוש בקטניות. ויכולים להשתמש בכל הסוגים היבשים הנמכרים לאחר מיון. [וראה עוד בהערה לגבי האורז].

שמן – שמן זית כתית מעולה מאושר לפסח ללא חשש.

הגם שהכדורים הם לבליעה ולא למציצה בדרך כלל, עם כל זאת רצוי ונכון לוודא שיש כשרות לפסח. וכיון שבפועל ביררנו עם החברות הגדולות המשווקות בישראל, ומצאנו שהמפורסמים שבהם כולל אותם העיקריים שהומלצו על ידי רופאים רבים מחברות מפורסמות הם כשרים לפסח, על כן בקלות ממש אפשר להמשיך עם המלצות הרופאים ולהשתמש עם הידוע ונבדק ונמצא ככשר לפסח.

אולם מי שהומלץ לו על ידי הרופא דווקא סוג מסויים, שאחרים לא מתאימים לו מאיזו סיבה, או לחילופין מי שחושש להפסיק או לשנות את הויטמינים, כי רואה חשיבות לקיים המלצות אלו, כיון שהמוצר הוא לבליעה, מותר להשתמש בכדורים אלו בפסח, וחלילה מלחייב אותו להפסיק.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כ’