מותר לכתחילה להשתמש לחטא את הידיים עם חומר חיטוי זה או אחרים הדומים לו, ואין לחוש כלל לאיסור חמץ במוצר זה. ואין צריך לחפש Dent alcohol (אלכוהול לא אכיל או כיו"ב).

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן יט’

• אין לברך על ענף מנותק מן האילן.
• אפשר לכתחילה לברך על פרחים המלבלבים שבאילן הנטוע הן בעציץ נקוב או שאיננו נקוב או אף בגידולי מים.
• גם אם לא שייך להיכנס אל המבודדים או החולים, אפשר להעביר עציצים אלו ברחבי העיר, על גבי רכבים, ואנשים יוכלו לראות מן המרפסות או אף מן החלונות, לראות את הפרחים ולברך עליהם ברכת האילנות [גם אם העצים עדיין בשנות הערלה שלהם מותר לברך לכחילה, כיון שבפרחים אין דין ערלה, ומותר ליהנות מפרחים אלו ועוד טעמים נוספים].
• אין לברך ברכת אילנות כשרואה אילן מלבלב ואפילו בשידור חי.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן יח’

חובת קריאת התורה חלה על ציבור ולא על יחידים, ולכן ציבור שהתפלל שבת אחת או אף כמה שבתות, ולא קרא בתורה, חייב להשלים הפרשיות בשבת בו חוזרים להתאסף. ואף אם חלק מבתי הכנסת כן התפללו, מכל המנינים שלא שמעו חייבים להשלים את הפרשיות.

אולם אם התפללו שלא במנין, ואפילו אלפי אנשים כל אחד התפלל בודד לעצמו, נחלקו הפוסקים אם חלה חובת קריאת התורה, והגם שאותם שאינם משלימים יש להם על מה שיסמוכו, מכל מקום יותר נכון ורצוי להשלים את הפרשיות. וקודם לכן יש לוודא שהציבור מסכים לזה, שבאופן כזה אין טורח ציבור.

אופן הקריאה היא, יעלה הראשון [הכהן או זולתו] ויקרא או יקראו לו ברצף את כל הפרשיות שהחסירו מפרשת ויקרא או צו כל אחד לפי ענינו, וימשיכו לו עליית ראשון של פרשת השבוע, ומשם תמשיך הקריאה כסדרה.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן יז’

למנהג הספרדים, אין לומר ברכה מעין שבע, אלא בבית הכנסת קבוע בלבד [להוציא ירושלים בין החומות]. ויש מי שכתבו שעל פי הקבלה יאמרו בכל מקום, אולם מנהג ישראל בכל אתר ואתר ברוב תפוצות העולם כדעת השו"ע שאין אומרים.

למנהג האשכנזים אם המנין נקבע לכמה שבועות, לכל התפילות, ויש שם גם ס"ת, כן מברכים. ונהגו להקל בתפילה קבועה גם אם אין ס"ת, וגם אם זה רק לתפילת ערבית של ליל שבת.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן טז’

בפרי האסנה תתכן נגיעות פנימית של זחלים שונים [בצבע צהבהב או של זבוב הפירות בצבע לבן] הזחלים מכרסמים את הצד החיצוני של הפרי. ונגיעות חיצונית של חרקי שדה כגון
תריפסים, עכבישים ופסוקאים. עקב מבנהו המיוחד הן בצד החיצוני והן הפנימי, קיימים מקומות מסתור רבים, ולכן יש להתבונן היטב
במקומות אלו. החשש לחרקים בפרט חרקי השדה קיים גם במטעים מטופלים. במטעים שאינם מטופלים החשש לנגיעות גבוה ביותר ולא נכון להשתמש בהם כלל.
אופן הבדיקה והשימוש: מסירים את עוקץ הפרי, משרים את הפירות בחומר השריה למשך כ – 5 דקות, שוטפים היטב את כל פרי
בפני עצמו תחת זרם מים חזק. מתבוננים היטב בכל פרי ופרי תחת מקור אור או במקום מואר היטב, אם אין מצויים זחלים או סימני כירסום של זחלים, ואם אין חרקי שדה. יש לתת תשומת לב מיוחדת לאיזור העוקץ של הפרי, ובין הגומות החיצוניות של הפרי. [פעמים רבות יש כעין "קוים" שהם "שערות" שעל הפרי ואינם חרקים]. באם נמצא הכל נקי מחרקים או מסימנים מחשידים. יש
לפתוח מידגמית כמה פירות ולהתבונן שאין בפנים זחלים. במידה ונמצא נקי הפירות מותרים באכילה. במידה ונמצא איזור בפרי רך וממוסמס חובה לפתוח ולראות אם יש בו רימה של זבוב הפירות. במידה ונמצא נגוע, חובה לפתוח את כל הפירות.
בפטל אדום להבדיל מהאסנה יש חלל פנימי והוא משווק ללא העוקץ, חלל זה משמש מקום מסתור לחרקים, ויש להתבונן בתוכו היטב. ויש לתת תשומת לב מיוחדת לחלל שבמרכז עוקץ הפרי. ועקב הקושי בבדיקה יש שנמנעים משימוש בפרי זה.

מותר למדוד חום במדחום מכני שאיננו דיגיטלי, גם אם זה למידע בלבד מחמת מיחוש כלשהו. ואף אם הכספית למעלה, מותר לנערה שתרד על מנת שיוכלו למדדו איתה. וכן מותר להשתמש בגלאי חום [רצועת צלולואיד העובד בצורה כימית ומבליט אותיות שכבר קיימות כשיש חום]. אך אין להתיר מדידה במדחום חשמלי או דיגיטלי מכל סוג שהוא, כיון שאין מדובר בחולה שיש בו סכנה. [וכשיש צורך גדול, או לחץ גדול המשפיע על מצבו הנפשי של החולה לדעת את מצבו, מותר לומר לנכרי שיפעיל את המדחום הדיגיטלי וימדוד את החום לחולה].

מותר לקחת ויטמינים אלו גם בשבת, גם לדיעות המחמירות שלא ליקח בד"כ ויטמינים בשבת.

מותר לצאת עם המסכה גם במקומות שאין בהם עירוב כלל, ומותר גם להורידה מפעם לפעם מתחת לפיו כדי לנשום [באופן המותר על פי כללי הרופאים], כל שזה עדיין קשור היטב מאחרי אוזניו. ואין הבדל בזה בין סוגי המסיכות השונות המוכרות לנו.