הקליפה לבד ללא אוכל זה די נדיר באבוקדו. אולם אם יש מצב כזה, מעיקר הדין אין צורך, יש מקום למי שרוצה להחמיר, וביארתי בשביתת השדה.

לגבי שאלתך על הלימון, כל שהוא נותן טעם התערובת קדושה בקדושת שביעית.

מחלוקת אם צריך לבער שהרי דר באילנו משנה לשנה.

ויש אומרים שבכל אופן חייב, ולכן יש אומרים מייד לאחר סוכות.

ויש אומרים בשבט ויש אומרים גם מאוחר יותר.

נכון לבער עכשיו בפני שלושה, ולחזור ולהכניס לבית אך לא במטרה לזכות כי שמא חייב בביעור ועדיין לא הזמן.

ובינתיים יכול לאכול בקדושת שביעית

בברכה

שניאור ז. רווח

ירק שנזרע בשביעית, ולקט בשמינית, אם עבר זמן בשמינית שהיה מספיק להיזרע ולהיקטף מותר בהגיע אותו זמן. גם האחרים שוודאי נזרעו בשביעית. ובהגיע חנוכה הותרו כל הירקות שנקטפו בשמינית הגם שנזרעו באיסור בשביעית. אולם מה שנלקט בשביעית, לעולם נשאר באיסורו, וגם בהגיע חנוכה [כך הכרעת רוה"פ ודלא כהבנת המהרי"ק על הרמב"ם]. והמקור הוא רבינו הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פ"ד סעיף ו.

אין דינם שונה, אלא שבצל עד לפני כשבוע [יז טבת] הכל היה מקטיף שביעית בלבד וממילא לא שייך כל היתר, כולל הזמן של חנוכה.

אולם גם כעת שכבר יש חדש, עדיין זה יתיר רק הנקטף בשמינית ולא הנקטף בשביעית, ובזה שבצל יש איסום ארוך מאד בזה הוא שונה שעדיין בשוק הרוב מקטיף שביעית.

גם תפו"א דומה לזה, הגם שיש שיצא חדש עוד לפני חנוכה [מזריעת שביעית], אולם עדיין הרוב המוחלט הוא מקטיף שביעית, ואי אפשר להתירם.

כן, הם יהיו מותרים. חוץ ממה שנקטף בשביעית.

במקומות שיש להם תעודת כשרות עדכנית, לאשר כי אין בפירות ערלה ואין חשש טבל. והגם שטבל אפשר לתקן בבית, למי שיודע להפריש תרומות ומעשרות בבית. אולם ערלה אין אפשרות כזו. אמנם, יש פירות שאין בהם חשש גבוה של ערלה, ואפשר לרוכשם בשוק, וכמו כן אם קיבלתם במתנה יהיה אפשר להשתמש בהם.

בנוסף, ברשימה ששלחתם, יש פירות שדינם כירק כיון שנותנים פרי תוך שנה מזריעתם בגרעין, וכן דעת הרדב"ז. בן איש חי. משפטי שמואל. מרן הגאון רבי עובדיה יוסף. מו"ר הגאון רבי מרדכי אליהו. מו"ר הגאון רבי שלום משאש ועוד רבים מחכמי הספרדים.

פיטאיה – יש סוגים ללא חשש ערלה, ויש פרי גן עדן שאחוזי הערלה בו קרובים ל 10 אחוז, אולם עדיין אין הרוב ערלה, ולכן באופן שקיבלת מתנה את יכולה להשתמש בזה לכתחילה, לאחר הפרשת תרו"מ.

קרמבולה – יש כבר מעל 10% ערלה, אולם עדיין אין רוב ערלה, ויש מקילים לרכוש בשוק בהסתמך על הרוב, ובפרט אם קיבלת מתנה, ממישהו שקנה בשוק – בפרי זה יש כבר קדושת שביעית. ויש לאוכלו במגבלות הקדושה.

פפאיה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.

פסיפלורה –  לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.

אנונה – כמעט ואין בו ערלה כלל, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.

אפרסמון – גם בפרי זה כמעט ואין חשש ערלה, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.

מבחינת חרקים, פירות אלו באיכות טובה, וכשאין להם רכות ממש, הם בחזקת נקיים, ולאחר שטיפה חיצונית (ובפרט באפרסמון תחת הפרח), הם בחזקת נקיים.

קדוש בקדושת שביעית

הצמחים ברגע שסיימת את המיצוי שלהם כבר לא צריך לשומרם

השתייה, כל עוד והרגילות לשומרה, יש לשמור, אם נשאר שיריים שאין רגילות לשמור, תוכל לזרוק. אם זו כמות גדולה יותר, תוכל מקסימום להשהות לילה כשהוא גלוי, ומשקין גלויים, אסור לשתות אותם, ואז מותר לך לשפוך.

לכתחילה אין לקנות מעוברי עבירה, כי אין ספק שיש בזה סיוע. ויש עם הכשר וזה אמור להספיק לצרכי שנת השמיטה!

גם בד' מינים עדיין כתבתי שעדיף אם יש עם הכשר. ויש להוסיף שיש לזכור שב"ה יש מספיק פרחים עם הכשר, עם קצת מאמץ, אז למה לסייע לעוברי עבירה.

כמובן שבכל אופן אין איסור שימוש.

לגבי ג'ת – השקייה זאת לא הבעיה שם, יש שם מלאכות קיטום הקרובים לאיסורי תורה, אולם לגבי איסור שימוש עדיין זה בגדר נעבד ודומה לפרחים, כי לדידי אין קדו"ש בגת. (כמבואר בשביתת השדה פ"ט סעיף יג ובהערה שם בהרחבה).

על מנת להתיר בשנת השמיטה, אין די במצע מנותק, אלא צריך שיהיה גם תחת גג (כל יריעה שאטומה לגשם נחשבת לגג) ואז יש להתיר את כל המלאכות. בלא”ה לקיים את הזרוע יהיה אפשר, אולם להשביחו וק”ו לשתול חדש, זה אסור מדרבנן כדין עציץ שא"נ.