לזה שהיה עליו לעזוב למלונית, והיה חייב לצאת, אמרתי לו שישאיר התפילין ברשותם, רק שיסכם עמם, שלא יעשו שום פעולה עדיין עד אשר יתבררו עוד דברים. ואם בסוף ישרפו, זה על דעת עצמם, והוא אין לו כל עוון.

עוד הצעתי לסכם איתם, שיבדקו תחליף לשריפה, על ידי הטמנה של התפילין בכלי חרס אטום, ואת הכלי לקבור באדמה, שלכאורה גם הם מסכימים דבר זה מהני ק"ו מהמת עצמו.

לגבי לקחת לכתחילה תפילין כאשר יש חשש לשריפה, הנה כאשר זה בוודאות ילך לשריפה, כתבו רוב הפוסקים שאין להתיר לקחתם עמו לבית החולים. ואמנם יש התירו כאשר זה עלול להכביד על החולה את מחלתו עקב הקושי הנפשי של אינו מניח תפילין.

אמנם במקרה דידן, כיון שכפי הנראה יסכימו הרשויות לפשרות שהצענו, ולא יצטרכו לשרוף התפילין, הרי בוודאי שמותר, וגם אם חלילה בסוף יקרה שינוי, ויחליטו לשרוף, אין העון תלוי בצואר החולה כלל.

מי שהיה בבידוד, ונמצא בריא, אין לו לברך הגומל [ומי שנמצא חולה והתרפא ראה במקורות].

לגבי ברכת הריח, ודאי דאינו מברך, גם לא כדי להוציא אחרים.

ולגבי ברכת הנהנין, הגם שאין הנאת חוש הטעם, אולם אין מדובר בבליעה או אכילה שלא כדרכה, אלא בלעיסה ובבליעת החיך, ובוודאי שיש הנאת המעיים שהוא שבע לאחר אכילתו. ולכן נלענ"ד, שהעיקר להלכה, שהוא חייב בברכת הנהנין.

לגבי אחיזה בספר תורה בזמן הברכה, בספר תורה עומד [כמהוג ברוב קהילות הספרדים] יאחז הספר תורה עם מטפחת חד פעמית, ובעל הקורא יתרחק, ולאחר הברכה, יתרחק העולה בלא שיאחז את הספר תורה, ויתקרב הקורא ויקרא בתורה.  ובספרי תורה שוכבים [כמנהג מרוקו וקהילות אשכנז], יכול לפתוח הספר על שולחן ארוך, וכך יאחז בספר בעמוד הימני שלו.

ובשני האופנים, הגם שאם מתרחק העולה אינו יכול לקרוא עם הבעל קורא, מכל מקום בשעת הדחק דינו כדיעבד, ואין זה מעכב. ואם כל עולה הכין את קריאתו תבוא עליו ברכת טוב.

בימים אלו, יש להימנע מלנשק מזוזות, שגם אחרים מנשקים מלבדו. וכן בספר תורה בזמן הליכתו להיכל יש להימנע מלנשקו, אלא בשביל חיבוב המצוה יעשו פעולת הנישוק מרחוק. גם העולה לתורה לא ינשק את הספר גם לא באמצעות מטפחת הספר.

מותר להרחיק את עצמו בלא דיבור או רמיזה כלשהי, וימשיך בתפילתו.

מותר.

מותר.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן ג’

לכתחילה כל שיכול להתפלל או כהן לברך את העם, ללא מסכה, כך ראוי והגון לעשות. אולם אם אין הדבר אפשרי מחמת חששות בריאותיות, וכגון אנשי הרפואה הנמצאים בתוככי המבנים ובסמוך לחולים, ועומדים לתפילה, ודאי שיכולים הם להתפלל עם המסכה על פניהם.

המקור לתשובה בספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן ב'

אין אני יודע מה התועלת בזה, ולשם מה צריך את זה בהגנה מחשש למגפה, אולם אם הדבר מניח את דעתו, מותר הדבר לחטא את ידיו מיד בקומו משנתו.

המקור לתשובה בספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן א'