שו״תים Online
רבני המכון משיבים לשאלות בכל תחומי ההלכה, תוך הקפדה על בירור יסודי ומענה ברור ומעשי. לצד זאת, למכון מומחיות ייחודית ומוכרת בתחומי המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות, ערלה, שמיטה, חלה, כשרות המזון, כשרות הדגים, בדיקות חרקים והיבטים הלכתיים נוספים הקשורים לעולם החקלאות והמזון.
המכון פועל במשך עשרות שנים במחקר הלכתי ומעשי, בפרסום ספרי הלכה ומחקר, בהדרכת רבנים, משגיחי כשרות וגופי כשרות בארץ ובעולם, ומעמיד את הידע המקצועי שנצבר לרשות הציבור בין היתר באמצעות שירות השאלות בהלכה.
סנן לפי נושא:
גידולים שכבר קניתי לפני התאריך המתיר אותם
כן, הם יהיו מותרים. חוץ ממה שנקטף בשביעית.
תשובה
כן, הם יהיו מותרים. חוץ ממה שנקטף בשביעית.
בצל ותפו"א שבשווקים לגבי חשש שביעית
אין דינם שונה, אלא שבצל עד לפני כשבוע [יז טבת] הכל היה מקטיף שביעית בלבד וממילא לא שייך כל היתר, כולל הזמן של חנוכה.
אולם גם כעת שכבר יש חדש, עדיין זה יתיר רק הנקטף בשמינית ולא הנקטף בשביעית, ובזה שבצל יש איסום ארוך מאד בזה הוא שונה שעדיין בשוק הרוב מקטיף שביעית.
גם תפו"א דומה לזה, הגם שיש שיצא חדש עוד לפני חנוכה [מזריעת שביעית], אולם עדיין הרוב המוחלט הוא מקטיף שביעית, ואי אפשר להתירם.
תשובה
אין דינם שונה, אלא שבצל עד לפני כשבוע [יז טבת] הכל היה מקטיף שביעית בלבד וממילא לא שייך כל היתר, כולל הזמן של חנוכה.
אולם גם כעת שכבר יש חדש, עדיין זה יתיר רק הנקטף בשמינית ולא הנקטף בשביעית, ובזה שבצל יש איסום ארוך מאד בזה הוא שונה שעדיין בשוק הרוב מקטיף שביעית.
גם תפו"א דומה לזה, הגם שיש שיצא חדש עוד לפני חנוכה [מזריעת שביעית], אולם עדיין הרוב המוחלט הוא מקטיף שביעית, ואי אפשר להתירם.
אכילת ירק שנזרע באיסור שביעית
ירק שנזרע בשביעית, ולקט בשמינית, אם עבר זמן בשמינית שהיה מספיק להיזרע ולהיקטף מותר בהגיע אותו זמן. גם האחרים שוודאי נזרעו בשביעית. ובהגיע חנוכה הותרו כל הירקות שנקטפו בשמינית הגם שנזרעו באיסור בשביעית. אולם מה שנלקט בשביעית, לעולם נשאר באיסורו, וגם בהגיע חנוכה [כך הכרעת רוה"פ ודלא כהבנת המהרי"ק על הרמב"ם]. והמקור הוא רבינו הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פ"ד סעיף ו.
תשובה
ירק שנזרע בשביעית, ולקט בשמינית, אם עבר זמן בשמינית שהיה מספיק להיזרע ולהיקטף מותר בהגיע אותו זמן. גם האחרים שוודאי נזרעו בשביעית. ובהגיע חנוכה הותרו כל הירקות שנקטפו בשמינית הגם שנזרעו באיסור בשביעית. אולם מה שנלקט בשביעית, לעולם נשאר באיסורו, וגם בהגיע חנוכה [כך הכרעת רוה"פ ודלא כהבנת המהרי"ק על הרמב"ם]. והמקור הוא רבינו הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פ"ד סעיף ו.
דג לוקוס
דג לוקוס הוא גדול וניכרים בו הקשקשים ביותר.
ללא עור בלאו הכי אסור לקנות.
עם עור, מייד ניכרים או הקשקשים, או בית הקשקש היכן שהיו מונחים הקשקשים.
תשובה
דג לוקוס הוא גדול וניכרים בו הקשקשים ביותר.
ללא עור בלאו הכי אסור לקנות.
עם עור, מייד ניכרים או הקשקשים, או בית הקשקש היכן שהיו מונחים הקשקשים.
קוקה קולה זירו ללא כשרות
התשובה הזו היא ארוכה וזו לא מסגרת להקיף את הכל, אולם זאת יש לדעת שצריך לחלק בין לתת כשרות, לבין כאשר המוצר מוכן כבר ונמצא לפני.
ובנוסף יש הפרש בין חומרים לא כשרים. לבין חומרים כשרים רק עוברים בליין ייצור שלפני"כ היה ייצור בעייתי כמו חלבי ועוד.
למעשה אין חומרים אסורים במשקאות של חברה זו. לא כאן המקום להאריך, גם גליצרין שיש מי שציין אותו, למעשה יש מדינות רבות שלא משתמשים כלל כגון מרוקו ועוד. וגם המשתמשים הרוב המוחלט בתעשיית המזון הוא צמחי.
אולם לא זאת הנקודה האמיתית, אלא הנקודה האמיתית, היא שנותני הכשרות מייצרים חומרים מסויימים הבאים בתמצית המקורית, בייצור מיוחד, מחמת בליעות כלים. אולם זאת יש לדעת שלאחר כל הבליעות הללו, והביטול העצום, ואין כל חומר אסור שהוא זה שמעמיד או ניכר, כלומר אין בחומר הצבע שום חלק לבליעה שהיא תגרום להעמיד או שאר טעמים שזה ללא ביטול.
ולכן למעשה אם לתת הכשר לא נכון לתת ללא פיקוח, מאידך לשתות אפשר, גם אם הייתה איזו בעייה, ובחלק מהדברים הם לא מדוייקים כי ה CIP של היצרן מעיקר הדין מועיל כהכשרה, ובפרט במצבים שזה בליעה קלושה, כגון אבקת חלב [כמבואר במנח"י] ולכן למעשה צודקים אותם אנשים חרדים לדבר ה' המתגוררים במדינות רבות בעולם ונוהגים לשתות משקאות אלו גם ללא כשרות, כל שמדובר בחברה כמו שציינת שהתמצית מגיע ממקום שידוע שאין חומרים אסורים. ובכל מפעל כשמוסיפים זה רק דברים רגילים שמואשרים, כגון סוכר, מים או גז וכיו"ב. וכמובן כשמדובר ללא תוספת אירומות חיצוניות, אלא כעין מה ששאלת בשאלתך.
וכמובן שאין השאלה לגבי פסח אלא לשאר ימות השנה בלבד [שלגבי פסח יש חששות גם בדברים בסיסים כגון הסוכר האינוורטי ועוד].
תשובה
התשובה הזו היא ארוכה וזו לא מסגרת להקיף את הכל, אולם זאת יש לדעת שצריך לחלק בין לתת כשרות, לבין כאשר המוצר מוכן כבר ונמצא לפני.
ובנוסף יש הפרש בין חומרים לא כשרים. לבין חומרים כשרים רק עוברים בליין ייצור שלפני"כ היה ייצור בעייתי כמו חלבי ועוד.
למעשה אין חומרים אסורים במשקאות של חברה זו. לא כאן המקום להאריך, גם גליצרין שיש מי שציין אותו, למעשה יש מדינות רבות שלא משתמשים כלל כגון מרוקו ועוד. וגם המשתמשים הרוב המוחלט בתעשיית המזון הוא צמחי.
אולם לא זאת הנקודה האמיתית, אלא הנקודה האמיתית, היא שנותני הכשרות מייצרים חומרים מסויימים הבאים בתמצית המקורית, בייצור מיוחד, מחמת בליעות כלים. אולם זאת יש לדעת שלאחר כל הבליעות הללו, והביטול העצום, ואין כל חומר אסור שהוא זה שמעמיד או ניכר, כלומר אין בחומר הצבע שום חלק לבליעה שהיא תגרום להעמיד או שאר טעמים שזה ללא ביטול.
ולכן למעשה אם לתת הכשר לא נכון לתת ללא פיקוח, מאידך לשתות אפשר, גם אם הייתה איזו בעייה, ובחלק מהדברים הם לא מדוייקים כי ה CIP של היצרן מעיקר הדין מועיל כהכשרה, ובפרט במצבים שזה בליעה קלושה, כגון אבקת חלב [כמבואר במנח"י] ולכן למעשה צודקים אותם אנשים חרדים לדבר ה' המתגוררים במדינות רבות בעולם ונוהגים לשתות משקאות אלו גם ללא כשרות, כל שמדובר בחברה כמו שציינת שהתמצית מגיע ממקום שידוע שאין חומרים אסורים. ובכל מפעל כשמוסיפים זה רק דברים רגילים שמואשרים, כגון סוכר, מים או גז וכיו"ב. וכמובן כשמדובר ללא תוספת אירומות חיצוניות, אלא כעין מה ששאלת בשאלתך.
וכמובן שאין השאלה לגבי פסח אלא לשאר ימות השנה בלבד [שלגבי פסח יש חששות גם בדברים בסיסים כגון הסוכר האינוורטי ועוד].
תבלין 'זעפרן' האם צריך כשרות
זעפרן מקורי ניתן לקנות ללא כשרות, אלא שרוב הזעפרן בעולם הוא מעורבב עם חיקויים וצריך זהירות מרובה.
עדיין לא ראיתי נגיעות בזעפרן, למרות שטכנית זה יכול להיות בהחלט. וכיון שבלא"ה שמים בשערות בודדות, ואפשר להתבונן לפני השימוש.
תשובה
זעפרן מקורי ניתן לקנות ללא כשרות, אלא שרוב הזעפרן בעולם הוא מעורבב עם חיקויים וצריך זהירות מרובה.
עדיין לא ראיתי נגיעות בזעפרן, למרות שטכנית זה יכול להיות בהחלט. וכיון שבלא"ה שמים בשערות בודדות, ואפשר להתבונן לפני השימוש.
תמרים ממרוקו
אין בעיה כשרותית בתמרים ממרוקו, רק יש לבדוק מחרקים
תשובה
אין בעיה כשרותית בתמרים ממרוקו, רק יש לבדוק מחרקים
קצת עלינו…
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.