מחקר יישומי

• חומר ריסוס אורגני: החל משנת 2008 אנחנו נמצאים במעקב אחר חומר ריסוס שמוצה מקליפות של פירות וצמחים. ונמצא במעקב על יעילותו. החלקה הוקצתה במושב נועם ונמצאת תחת פיקוח של הראשי נחמיה חדד. בשלב הזה תוצאות הביניים יעילות באופן חלקי בלבד. נעשים מאמצים לשפר את המוצר כדי לשפר את היעילות.
• אצות ים “קומבו”: לאחר ההצלחה היפה ב”ה בטיפול באצות ים מסוג “נורי” תוך פיתוח שיטה ייחודית להסרת חרקי המים מעל האצות. החילונו בפיתוח שיטה להסרת חרקי מים מעל גבי אצות ים המיועדים לתעשיית הסלטים ותבשילים. כאשר השיטה אמורה להיות שונה לחלוטין. על פי התוכנית מתוכנן תחילת ביצוע בחודש יולי 2009 במפעל בסין תוך ביצוע נסיונות ראשוניים. וזאת על פי הממצאים שהתקבלו מיו”ר המכון מביקורו במפעל בפעמים הקודמות.
• כרובית וברוקולי תחת יריעת פלריג.
• קטניות [אורז שעועית, חומוס ופול] ללא חרקים.
• השוואת כנות הדרים.

בתמונה: תולעת אניסאקיס על איברי הפנים של דג מליסה

לביצי דגים יש ביקוש בעולם המזון עבור כמה תחומים. יש שעושים מהם סלט ביצים "[איקרא" "טראמה,]" יש המייצרים מזה מעדנים בסגנונות שונים, כגון המצוי אצל חלק מיוצאי צפון אפריקה להשתמש עם הביצה כמות שהיא ולעוטפה בכעין שעוה. ויש המייצרים כעין נקניק העשוי מביצי הדגים.

בביצי דגים יש ביצי זכר [הנקרא אצל חלק מהאנשים "חלב דגים" והוא לבן יותר וחתיכה אחת מושלמת.] ויש את ביצי הנקבה, שהם הביצים האמיתיות ומורכבות מאלפי ביצים קטנים כעין עיגולים קטנים העטופים בקרום דק מאד.

ביצי הדגים, כיון שהם משווקים כמות שהם ללא סימני טהרה של קשקשת, הגם שיש להם סימני טהרה של ביצים כנזכר בשולחן ערוך ובפרט שאינם בצבע שחור. וכמבואר כל זה בשו"ע יו"ד סי' ס"ח, מכל מקום כל ועדי הכשרות ובפרט המהדרין מייצרים מוצרים אלו בהשגחה צמודה באופן שרואים את הוצאת הביצים מתוך דגים טהורים. ההיבט השני והיותר מורכב, הינה בעיית התולעים בביצים.

בעניין התולעים יש לחלק בצורה ברורה בין סוגי דגים הגדלים בקרבת חיות ים, שאזי מצויה בהם תולעת אניסאקיס, ואזי היא מצויה לרוב על האיברים הפנימיים וביניהם גם על הביצים. לבין הגדלים באגמים ללא חיות ים, או בריכות וכלובי שביה, שאז הם נקיים יותר או אף לחלוטין מכל תולעים, שכידוע מחזור חייהם הוא מחיות ים.

סלטי איקרא אלו, עם הביצים כמות שהם. יצרני הסלטים פנו אל צוות המכון, וביקשו ייעוץ כיצד לפתרון הבעיה. בשלב הראשון, פיתחנו שיטה מאד קשה ומסובכת, בתוככי המפעלים כאן בארץ להסיר את התולעים מביצי הדגים, אלא שאמנם המוצר הסופי היה נקי, אך בפועל שיטות אלו מאד קשות ליישום, הניקוי לוקח שעות רבות וזמן רב, ובעיקר, פחת רב, וכסף רב שמייקר מאד את המוצר.

לצורך כך התקיימו כמה פגישות עם היצרנים הגדולים באירופה ובמזרח הרחוק, ובס"ד פותחה שיטה יחד עם המפעלים בשלב הראשון בעיקר במפעלים במדינת סין, ולאחר כמה ניסיונות הפרוייקט נחל הצלחה מרובה ומידי שנה מתקיימים לפחות שני ייצורים תחת פיקוח מיוחד של 3 אנשי צוות המעבדה שע"י המכון, על מנת להביא מוצר זה לארץ "בחזקת נקי מחרקים." ברור שמידי שנה הטכניקה הולכת ומשתפרת. כך שנכון להיום ניתן לומר בוודאות שאותם ביצים המגיעים לארץ עם חותם "נבדק" של המכון. הרי שביצים אלו נקיים לחלוטין מחשש תולעים, וניתן לאוכלם בכשרות מהדרין, דבר שעוד לא היה מעולם בכשרות ברמה כעין זו.

לאור הבעיתיות של ניפוי קמח מלא, ובפרט בייצור אורגני שא”א לרסס את המטחנות. נכנס צוות המכון למחקר גדול במטחנת קמח בפולין, לנסות ולייצר את הקמח בתנאים מיוחדים כולל אריזה מיוחדת המונעת התפתחות חרקים במוצר. ב”ה ההצלחה הייתה מושלמת כאשר הצלחנו לייצר את הקמח המלא כנקי מכל חשש חרקים או ביצי חרקים, ולהביאו אל עקרת הבית באריזות וואקום המבטיח שלא יינגע גם בדרך בזמן ההובלה. המחקר בוצע בפולין בשיתוף חברת קדם תרשיש.

בכמון הן מתורכיה והן מאיראן קיימת תערובת של שיבולת שועל, ואין אפשרות טכנית לברור [לאחר כל הנסיונות הן ידני והן בנפות שונות], אנו מבצעים מספר נסיונות בכפרים שבקוניה-תורכיה להגיע לתוצאה נקיה. בפועל לא הייתה הצלחה ובכל האיזורים שנבדקו בתורכיה גם באיזורים היותר נקיים נמצאו גרגרים של שיבולת שועל, ולמעשה כל הייבוא מתורכיה נפסל לפסח.