שו״תים Online
רבני המכון משיבים לשאלות בכל תחומי ההלכה, תוך הקפדה על בירור יסודי ומענה ברור ומעשי. לצד זאת, למכון מומחיות ייחודית ומוכרת בתחומי המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות, ערלה, שמיטה, חלה, כשרות המזון, כשרות הדגים, בדיקות חרקים והיבטים הלכתיים נוספים הקשורים לעולם החקלאות והמזון.
המכון פועל במשך עשרות שנים במחקר הלכתי ומעשי, בפרסום ספרי הלכה ומחקר, בהדרכת רבנים, משגיחי כשרות וגופי כשרות בארץ ובעולם, ומעמיד את הידע המקצועי שנצבר לרשות הציבור בין היתר באמצעות שירות השאלות בהלכה.
סנן לפי נושא:
מותר להכין שוקו חם בשבת?
אבקת שוקו להבדיל מקפה, אינו עובר לא בישול ולא קלייה [על פי הרוב לפי מה שאנו בדקנו], וממילא אין כל היתר להכינו בשבת אלא בכלי שלישי.
תשובה
אבקת שוקו להבדיל מקפה, אינו עובר לא בישול ולא קלייה [על פי הרוב לפי מה שאנו בדקנו], וממילא אין כל היתר להכינו בשבת אלא בכלי שלישי.
חיוב תרו״מ בליצ'י שניתן במתנה
יש להפריש תרומות ומעשרות בברכה.
תשובה
יש להפריש תרומות ומעשרות בברכה.
ביטול ברוב בבישולי עכו"ם
כולם מותרים.
הסבר – כיון שהרוב הוא מהמותרים, גם שניצל זה בטל ברוב. ואין לומר דהוי חתיכה הראויה
להתכבד שהרי מבואר בש"ך (בס"י קיב ס"ק כ"ז) שאין דין חתיכה הראויה להתכבד באיסור בישולי
עכו"ם וממילא לדינא שיש ביטול ברוב, וכן נקט הכה"ח להלכה.
תשובה
כולם מותרים.
הסבר – כיון שהרוב הוא מהמותרים, גם שניצל זה בטל ברוב. ואין לומר דהוי חתיכה הראויה
להתכבד שהרי מבואר בש"ך (בס"י קיב ס"ק כ"ז) שאין דין חתיכה הראויה להתכבד באיסור בישולי
עכו"ם וממילא לדינא שיש ביטול ברוב, וכן נקט הכה"ח להלכה.
ברכת המזון שלא במקום האכילה
תברך במקומך בכולל.
הסבר – לכאו' כיון שאכל ברכב מן הראוי היה שיחזור לברך במקום שאכל. וכדאיתא בש"ע (סי'
קפד סעי' א) שאם בשוגג שכח ויצא ממקומו, להרמב"ם יברך במקום שנזכר, ולהרא"ש צריך לחזור
למקום שאכל. וכתב משנ"ב שנכון לנהוג למעשה לחזור למקום שאכל אם לא בשעת הדחק.
אך כיון שהוא בכלל הולכי דרכים, מברך היכן שנזכר, כיון שאין כאן קביעות. וכפי שנראה מהש"ע
(סי' קפג סעי' יא) שאם היה מהלך בדרך ואוכל אין צריך לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו.
וכתב המשנ"ב מפני שיקשה עליו איחור דרכו. נמצא שממשיך את דרכו ועוזב מקום אכילתו
ומברך. אף הכא שאכל בתוך רכב, עיין במשנ"ב (סי' קסז סקי"ב) דבעלמא נוסע בעגלה כמהלך דמי,
לכן נראה דלכתחילה יכול לברך ברכה"מ בכולל ואינו צריך לחזור לרכב.
תשובה
תברך במקומך בכולל.
הסבר – לכאו' כיון שאכל ברכב מן הראוי היה שיחזור לברך במקום שאכל. וכדאיתא בש"ע (סי'
קפד סעי' א) שאם בשוגג שכח ויצא ממקומו, להרמב"ם יברך במקום שנזכר, ולהרא"ש צריך לחזור
למקום שאכל. וכתב משנ"ב שנכון לנהוג למעשה לחזור למקום שאכל אם לא בשעת הדחק.
אך כיון שהוא בכלל הולכי דרכים, מברך היכן שנזכר, כיון שאין כאן קביעות. וכפי שנראה מהש"ע
(סי' קפג סעי' יא) שאם היה מהלך בדרך ואוכל אין צריך לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו.
וכתב המשנ"ב מפני שיקשה עליו איחור דרכו. נמצא שממשיך את דרכו ועוזב מקום אכילתו
ומברך. אף הכא שאכל בתוך רכב, עיין במשנ"ב (סי' קסז סקי"ב) דבעלמא נוסע בעגלה כמהלך דמי,
לכן נראה דלכתחילה יכול לברך ברכה"מ בכולל ואינו צריך לחזור לרכב.
זמן ברכות קריאת שמע
נכון. זמן ברכות קריאת שמע נמשך עד סוף זמן התפילה, ולכן גם אם עבר סוף זמן קריאת שמע, ניתן עדיין לברך את ברכות קריאת שמע עד סוף זמן התפילה.
עם זאת, היתר זה הוא בדיעבד, ולכתחילה יש להשתדל לקרוא את קריאת שמע ולברך את ברכותיה בתוך הזמן הראוי.
תשובה
נכון. זמן ברכות קריאת שמע נמשך עד סוף זמן התפילה, ולכן גם אם עבר סוף זמן קריאת שמע, ניתן עדיין לברך את ברכות קריאת שמע עד סוף זמן התפילה.
עם זאת, היתר זה הוא בדיעבד, ולכתחילה יש להשתדל לקרוא את קריאת שמע ולברך את ברכותיה בתוך הזמן הראוי.
בייגלה שנאפה עם שומשום נגוע בחרקים
אם במהלך האפייה כל שכבת השומשום הייתה חשופה לחום התנור, כך שהחרקים נשרפו, הבייגלה מותר באכילה בדיעבד.
כמובן שלכתחילה יש להקפיד לבדוק את השומשום לפני השימוש, בהתאם להנחיות הבדיקה, ראו בערך "שומשום".
תשובה
אם במהלך האפייה כל שכבת השומשום הייתה חשופה לחום התנור, כך שהחרקים נשרפו, הבייגלה מותר באכילה בדיעבד.
כמובן שלכתחילה יש להקפיד לבדוק את השומשום לפני השימוש, בהתאם להנחיות הבדיקה, ראו בערך "שומשום".
כלאי הכרם
כאשר מדובר בזריעה יזומה בכרם, יש לדעת שדעת רבינו הרמב"ם ומרן השולחן ערוך גם העולים מאליהם בכרם מקדשים, באם אנשים מקיימים כמותם. על כן אין מקום להקל, כפי שיש שכתבו שעשבי בר שאין רגילות לזרעם כלל, וברוב המקומות בעולם שמגדלים בהמות אין רגילים לזורעם, יהיה מותר לזורעם בין השורות ללא חשש לכלאי זרעים, כאשר אין הכוונה להשתמש בהם למאכל אדם או בהמה, וכל זאת אע"פ שמיני עשבים אלו משמשים מרעה לבהמות. שכאמור אין כן דעת השו"ע. ועשבים אלו אם מקיימים לבהמה, אינם גרועים מקוצים לגמלים בערב, שאסרה הגמרא וכן פסק הרמב"ם, שקוצים אלו בערב מקדשים בכרם. וא"כ בנידו"ד הגם שעולים מאליהם, כיון שמקיימים שכמותם יש לומר שמקדשים בכרם.
אמנם מעיקר הדין יש מקום לצירוף שהרי נידון דידן הוא מין אחד בכרם וללא מפו"י [שיש המתירים לגמרי], ויש עוד ספק על זיהוי המינים, ועוד ספק על הדין בעשבים העולים מאליהם [שיש המתירים לגמרי], אפשר שבצירוף כל הספיקות הנ"ל אפשר להתיר.
ומכל מקום הנכון הלכה למעשה לבחור עשב בר שאינו מקויים אף למאכל בהמה, כיון שהמטרה היא רק לחיפוי ולא לצרכים אחרים, ובין הסוגים שהציגו לפני, כתבתי שעדיף ליקח את המין הנקרא "זקניים משובלים" שאיננו נחשב כסוג הראוי למרעה ואדרבה הצאן בורח ממנו בגלל הקוצים שיש לו ומקשה על הצאן בבית הבליעה, כך שמין זה אף אם הוא ראוי למאכל בהמה, למעשה אינו מקויים לצורך זה. ואזי לכו"ע אפשר להקל בזה לכו"ע שאינו מקדש בכרם.
תשובה
כאשר מדובר בזריעה יזומה בכרם, יש לדעת שדעת רבינו הרמב"ם ומרן השולחן ערוך גם העולים מאליהם בכרם מקדשים, באם אנשים מקיימים כמותם. על כן אין מקום להקל, כפי שיש שכתבו שעשבי בר שאין רגילות לזרעם כלל, וברוב המקומות בעולם שמגדלים בהמות אין רגילים לזורעם, יהיה מותר לזורעם בין השורות ללא חשש לכלאי זרעים, כאשר אין הכוונה להשתמש בהם למאכל אדם או בהמה, וכל זאת אע"פ שמיני עשבים אלו משמשים מרעה לבהמות. שכאמור אין כן דעת השו"ע. ועשבים אלו אם מקיימים לבהמה, אינם גרועים מקוצים לגמלים בערב, שאסרה הגמרא וכן פסק הרמב"ם, שקוצים אלו בערב מקדשים בכרם. וא"כ בנידו"ד הגם שעולים מאליהם, כיון שמקיימים שכמותם יש לומר שמקדשים בכרם.
אמנם מעיקר הדין יש מקום לצירוף שהרי נידון דידן הוא מין אחד בכרם וללא מפו"י [שיש המתירים לגמרי], ויש עוד ספק על זיהוי המינים, ועוד ספק על הדין בעשבים העולים מאליהם [שיש המתירים לגמרי], אפשר שבצירוף כל הספיקות הנ"ל אפשר להתיר.
ומכל מקום הנכון הלכה למעשה לבחור עשב בר שאינו מקויים אף למאכל בהמה, כיון שהמטרה היא רק לחיפוי ולא לצרכים אחרים, ובין הסוגים שהציגו לפני, כתבתי שעדיף ליקח את המין הנקרא "זקניים משובלים" שאיננו נחשב כסוג הראוי למרעה ואדרבה הצאן בורח ממנו בגלל הקוצים שיש לו ומקשה על הצאן בבית הבליעה, כך שמין זה אף אם הוא ראוי למאכל בהמה, למעשה אינו מקויים לצורך זה. ואזי לכו"ע אפשר להקל בזה לכו"ע שאינו מקדש בכרם.
דג אראס האם טהור?
האראס הוא דג כשר גם השחור וגם המשויש
שניהם כשרים וכתבתי זאת בספרי 'תולעת שני' כרך ב עיי"ש.
[ניתן לראות סקירה מורחבת על דג זה בערכו]
תשובה
האראס הוא דג כשר גם השחור וגם המשויש
שניהם כשרים וכתבתי זאת בספרי 'תולעת שני' כרך ב עיי"ש.
[ניתן לראות סקירה מורחבת על דג זה בערכו]
זריעה של מינים שונים בצלחת על צמר גפן
באופן כללי רצוי לחוש לאיסור כלאים גם בגידולי מים ובעציץ שאינו נקוב ותחת בית, כל עוד שכולם בכלי אחד. אמנם לגבי שאלתך, במשטח זריעה לתלמיד הצעיר ששם זה כלים נפרדים, הגם שכל הכלים מחוברים זה לזה, אבל הזריעה היא בכל כלי כיבול נפרד, אפשר להתיר למרות שאין מרחק ראוי ביניהם, כאשר מצטרף גם יחד שזה גידולי מים, עציץ שאינו נקוב ותחת בית.
תשובה
באופן כללי רצוי לחוש לאיסור כלאים גם בגידולי מים ובעציץ שאינו נקוב ותחת בית, כל עוד שכולם בכלי אחד. אמנם לגבי שאלתך, במשטח זריעה לתלמיד הצעיר ששם זה כלים נפרדים, הגם שכל הכלים מחוברים זה לזה, אבל הזריעה היא בכל כלי כיבול נפרד, אפשר להתיר למרות שאין מרחק ראוי ביניהם, כאשר מצטרף גם יחד שזה גידולי מים, עציץ שאינו נקוב ותחת בית.
קצת עלינו…
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.