א. שלמה לא המשיך את כיבוש עולי מצרים מנא לך דבר זה.
ב. מחילה כל הפסוקים שאתה מצטט זה על גבולות ההבטחה ולא על גבולות עולי מצרים ואתה מערבב ביניהם.
ג. אילת להלכה דינה כחו"ל לגבי כל המצוות התלויות בארץ, וכן לשאר דינים כנלענ"ד ברור.
ד. היריעה כאן קצרה לשוב ולשוב על אותם דברים, אלא בתמצית בלבד

כבר דנו בזה האחרונים, ראה בשו"ת נטיעה של שמחה [להגרי"ד הלוי במברגר, סי‘ ע‘], שכתב טעם לאסור בחו"ל, דאע"ג דמצוות לאו ליהנות ניתנו, מ"מ לדעת הרז"ה במילי דרבנן לא אמרינן הכי, ולדידם [יושבי חו"ל] יו"ט האחרון מדרבנן הוא. ועוד הוסיף טעם לאסור אף בא"י, דאף דמצוות לאו להנות ניתנו, היכא דישנה הנאת הגוף שאני, וכדמוכח מסוגיא דהנודר מן המעיין דאסור לטבול בו אף טבילת מצוה, וה"נ הכא ישנה הנאת הגוף והרחבת הדעת לאדם מנויי הסוכה. וכ"כ בקובץ התורה והארץ {ח"ה עמ‘ ר‘ ואילך}, גם משום הנאה דמשתרשי ליה ועוד עי"ש. ומ"מ העלה שם דהנמצא בסוכה שיש בה נויי סוכה דערלה, יכול להסתכל בהם. ומאידך בשו"ת שבט הקהתי {ח"ג סי‘ קצ"ו} העלה להתיר, משום דמצוות לאו להנות ניתנו, ובלבד שלולי כן לא היה תולה דבר אחר עי"ש.

א. ראה בתנובות שדה גליון 61 שכתב הגר"ש עמאר שכל שזה אכילת עראי, פטור מלהפריש כלל, והתשלום אינו כמקח הקובע למעשר מדרבנן.
ב. ולפי"ז אם היה פטור לגמרי והפריש תרו"מ, שוב חייב להפריש אם התחייב כגון שכעת ראה את פני הבית. אולם למעשה ראה בקצירת השדה בפ"ו ודוק.

אכן כל שלא נכבש גם על ידי עולי בבל וגם על ידי עולי מצרים, הגם שהוא בגבולות ההבטחה, אין נוהג בו כל מצווה ממצוות הארץ, ואין מקיימים שם מצוות יישוב ארץ ישראל, וראה עוד באריכות בספרי גבולות השדה על גבולות הארץ, ודיני מצוות הארץ במקומות אלו ומצות יישוב ארץ ישראל במקומות אלו בחלק הראשון של הספר שם.

מקלות וניל טהור, מותר ואין חששות כשרות!

סוגי הספיקות הם רבים מאד, ולעיתים זה תערובת ששם להלכה עושה מעשר שני שחמור יותר, ולעיתים זה ספק כפי הקיים בתחילת שנה, ולכן אין כל הספיקות שווים גם לגבי קריאת שם וגם לגבי נתינה, ובאריכות מרובה פירטתי בספרי ביכורי שדה על הלכות מעשר עני את סוגי הספיקות השונים. ובתמצית בספרי קצירת השדה בפרק טו שם הבאתי בקיצור את סוגי הספיקות השונים ומה הדין בכל אחד מהם. ולגופו של ענין במקרה שלפנינו, בסוג הספק הזה התנאי שאומר הוא הנצרך, והוא היעיל למקרה שלפנינו.

א. אין צורך בבדיקה, מה שנגוע לא ינבוט בלא"ה, ולא ישפיע על מה שכן יגדל, בשלב זה.
ב. כל מוצר עלים לפני אכילתו צריך בדיקה, ואמנם אם גדל במקום סגור הוא יותר נקי, ולכן אם ההנבטה היא סטרילית במקום סגור, סיכוי גדול שהמוצר הסופי יהיה נקי, ואם לא הוא יהיה נגוע, בגידולי מים, ככלל יש גם זחלי מים, המצויים במקום שבו יש ריבוי מים, וגם מהם יש צורך לבדוק.
ג. בדיקת נבטים, ראה תולעת שני כרך שלישי בערכו, ובסוף כרך רביעי בהשלמות – מופיע גם באתר.
ד. חמוציות – ראה כרך רביעי – מופיע גם באתר.
ה. רוזמרין מגידול רגיל אכן נגוע מאד, אופן הבדיקה מבואר בתולעת שני כרך שלישי, ומופיע גם באתר, אם רוצים להתחמק מכל הבדיקה ולהשתמש רק כנותן טעם, אפשר להשתמש במי מיצוי של הרוזמרין [כלומר לבשלו עם מים, ואת הנוזל להעביר באמצעות מסננת כעין חיתול של תינוק וכיו"ב, ולהשתמש עם הנוזל, אפשר להעביר להקפאה בשקית או מיתקן של קוביות קרח, ובכל פעם להשתמש עם קובייה אחת וכיו"ב]. או לחילופין אפשר להכניס אל הסיר את הרוזמרין עטוף היטב בבד פילטר דקיק, שלא עובר דרכו מאום חוץ מן הטעם. ללא אחת מהאפשרויות הנז‘ יש לבדוק היטב, וכמפורט באופן הבדיקה, בספר ובאתר.
ו. דגנים וקטניות בדרך כלל ועל פי רוב הם מאוחסנים ובהחלט שצריך בדיקה, ובכרך הרביעי של תולעת שני, מפורט כל אחד מהסוגים, כולל שומשום ופשתן, וכן זה מופיע באתר.
ז. פטריות שמפניון טריות, הגדלים בארץ ישראל, רוב התוצרת נקייה מזחלי זבוב סיאריד ופואריד הנמצאים במדינות אחרות בעולם הלא כ"כ סטרילי, וכגון בסין, אולם קיימים עכבישים ולעיתים אקריות, בחממות שאינן מטופלות כדבעי, ולכן בתוצרת של חברות טובות, כשהתוצרת היא ארוזה היטב וסוג א‘, התוצרת בד"כ בחזקת נקייה, תוצרת שהיא סוג ב‘ כלומר שפתוחה בתחתית יש חשש לנגיעות, וראה בספר כרך שלישי באריכות את אופני הנגיעות והבדיקה. וכן באתר.
ח. אין כל בעייה לאכול תוצרת חקלאית שמקורה מזרעים אורגניים.
ט. הקוזו משווק בדרך כלל ללא תוספים, לאחר ייבוש טבעי של השורש, הוא נתחך לחתיכות דקות וכך הוא משווק, כמדומני שמה שמצוי בשוק האורגני, זה מהחברה המפורסמת לאוכל אורגני ביפן MITOKO, ויש להם כשרות של OK המופיע על גבי האריזה. ונראה שאפשר לכתחילה להשתמש במוצר זה.

פולי הקקאו, וכן הוא בפולי קפה, הם גדלים על צמח, [עץ הקקאו, או הקפה שהוא ירוק עד] הפולים גדלים בתוך תרמיל, [כאשר בפולי הקפה הצבע הוא ירוק ורק לאחר הקלייה הופך לחום. הפולים עוברים אחסנה עד שלב קלייתם. שלב הקלייה הראשון הוא באמצעות החקלאים שמייבשים אותם בשמש, ובמפעל הם עוברים את הקלייה הסופית, ולאחר תהליך זה נכנס לעיבוד, כאשר הפולי קקאו נשטפים ועוברים קלייה. לאחר הקלייה מסירים את הקליפה עם הנבט וטוחנים או במטחנת אבנים או בשיטות אחרות. לאחר הטחינה מתקבל כעין משחה, ולאחר הפרדת השמנים [שמהם מייצרים את חמאת הקקאו] מתקבלת האבקה שטעמה מריר. את השוקולד המתוק מייצרים באמצעות ערבוב תוספים נוספים. ופולי הקפה עוברים קלייה וטחינה [ללא כל תהליך של בישול], ומשווקים כקפה טחון כאשר המוצר הסופי הוא קפה שחור. ובקפה נמס התהליך הוא: קלייה [roasting] בחום של 240 מ"צ, הוצאת הנוזל [extraction] במכונות, בחום של 190 מ"צ כשהחומר המתקבל הוא נוזל ממש, הפיכת הנוזל לנוזל סמיך כעין דבש [concentration] בתהליך של וואקום שמפריד את הנוזלים ועל ידו מתקבל חומר סמיך כעין דבש, בחום של 60 מ"צ וייבוש הנוזל והפיכתו למוצק אבקתי [spray dryer]. ייבוש הנוזל והפיכתו לאבקתי נעשה באמצעות הכנסת החומר לתעלה בגובה של כמה מטרים באופן שמצד אחד של הסילו נכנס החומר ומהצד השני מוזרם אויר חם בשיעור של 250 מ"צ. האוויר החם נוצר על ידי ברנר של גז שמוציא אש חיה ומחמם את האוויר הנכנס. החומר הנכנס מיובש יוצא כעין אבקה מהחלק התחתון. בקפה מגורען, לאחר קבלת החומר האבקתי, עובר הקפה תהליך גיבוש, כאשר המוצר הסופי הוא גרגירים מגובשים.

לאחר הטחינה, אין צורך לבדוק פעם נוספת. רק לדאוג לאחסון כיאות, שלא יתפתחו מזיקי מחסן בהמשך.

א. אכן אפשרי לעשר מפירותי על של חברי, אולם כמה תנאים בזה, האחד שיהיה מאותו דרגת חיוב, כלומר שאני יודע בוודאות או ששניהם אינם מעושרים כלל, או ששניהם באותו דרגת ספק, וכן ששניהם גדלו באותו איזור חיוב בארץ ישראל, וכו‘. ובנוסף, עליך לקבוע את כל התרומות והמעשרות, בתוצרת החקלאית שלך, וכלל לא אצל המארח. ולכתחילה צריך שהתוצרת החקלאית שלך ושל המארח יהיו מן המוקף [=תחת אותו כיסוי, או קורת גג], ם כי בזה אפשר להקל כאשר יש חשש לתקלה. וכל זה כמובן כאשר אתה יודע מה קונה המארח ואתה קונה אותו מין ומאותו דרגת חיוב.
ב. באפשרותך לעשות תנאי, שזה אומר לומר את הנוסח של תרומות ומעשרות בלשון עתיד, [תמצית הדינים ונוסח ההפרשה מופיע בספרי קצירת השדה, ואף תוכל למוצאו באתר של המכון, תחת הקטגוריה של מושגי יסוד, ותרומות ומעשרות, ושם תכנס להפרשת תרו"מ בשבת, וראה שם את אופן עשיית התנאי, אימתי הוא מועיל ומהם הגבלותיו. ובכל אופן אם עשית את הכל על פי הדין, ובשבת אתה רוצה לעשר, אתה יכול לעשר מכל מה שיוגש אליך לצלחת, שזה ייחשב בבעלותך. ולא משאר התוצרת לאחרים [ויש אומרים שאם הוספת זאת בנוסח התנאי, שפיר דמי].
ג. כמובן, שבאפשרותך ל"סייע" למארח, לרכוש את התוצרת החקלאית לכבוד שבת, ואז לבצע את הקנייה ממקומות מאושרים, ובכך להימנע מלהכנס לבעיות וספיקות.
ד. באם המארח מקיים מצוות רק שאיננו מבין את חומרת הדברים, תפנה אלי ישירות, ובל"נ אשלח לך כמה מאמרים שאולי יסייעו למארח להבין את חומרת איסור אכילת טבל.