שו״תים Online

רבני המכון משיבים לשאלות בכל תחומי ההלכה, תוך הקפדה על בירור יסודי ומענה ברור ומעשי. לצד זאת, למכון מומחיות ייחודית ומוכרת בתחומי המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות, ערלה, שמיטה, חלה, כשרות המזון, כשרות הדגים, בדיקות חרקים והיבטים הלכתיים נוספים הקשורים לעולם החקלאות והמזון.

המכון פועל במשך עשרות שנים במחקר הלכתי ומעשי, בפרסום ספרי הלכה ומחקר, בהדרכת רבנים, משגיחי כשרות וגופי כשרות בארץ ובעולם, ומעמיד את הידע המקצועי שנצבר לרשות הציבור בין היתר באמצעות שירות השאלות בהלכה.

כשרות דג מקרל מעושן שלם

תשובה

יש להשלים הבדיקה והניקוי בבית.
את בני המעיים, להסיר את הקרום השחור בפנים, ולנקות היטב את החללים.
ומבחוץ לראות שהכל תקין וללא סימני פציעה אדומים.
ואפשר לאכול.
יש שמחמירים להסיר החלק הדק שהיה עוטף את בני המעיים [ראה תוספת הסבר בספר תולעת שני חלק שני בערכו של דג זה]
בהצלחה

אמירת פסוקים בברכת כהנים

תשובה

אכן כך נפסק להלכה בשולחן ערוך שאין לומר שום פסוק כאשר הכהנים מברכים את העם. אולם בזמן ששליח הציבור מקריא, מותר לקרוא את הפסוקים, והגם שגם בזה יש מי שכתב שעדיף לשתוק, אולם כמה מעדות ישראל נהגו והקפידו על כך כבר מאות בשנים, והנח להם לישראל במנהגם[1].

[1] כתב מרן בשו"ע סי' קכח (סעי' כו) 'בשעה שמברכין אין לומר שום פסוק, אלא ישתקו ויכוונו לברכה'. ומקור הדין בגמרא בסוטה (דף לט ע"ב – מ ע"א) שהביאה סדרה של פסוקים 'ברכו ה' מלאכיו' 'ברכו ה' כל צבאיו' 'ברכו ה' כל מעשיו'. ובהמשך אומרת הגמ' שמי שאומר זאת טועה, 'כלום יש לך עבד שמברכים אותו והוא לא מאזין'. ואמנם הרמ"א על השו"ע שם כותב שבימינו שהכהנים מאריכים הרבה בניגונים, כן נהגו לומר את הפסוקים. אולם הוא מסיים שיותר טוב שלא לאומרם. וכ"כ הב"ח שכל חכם נזהר שלא לומר פסוקים. וכ"כ בשכנה"ג (הגה"ט סי' קכח אות ז) שכן המנהג עכשיו ליודעי דעת. וכ"כ המאמר מרדכי שזה המנהג הנכון שלא לאומרם כלל. וכ"כ הכה"ח על השו"ע שם (אות קנט). ומה שכתב השו"ע 'שום פסוק' אומר הב"ח בסי' קכח שלאו דווקא הפסוקים המוזכרים בגמרא בסוטה אין אומרים, אלא אפילו פסוקים אחרים.

אלא שכל האמור לעיל הוא בזמן שהכהנים מברכים את העם. אולם בזמן שהש"ץ מקריא לכהנים, אין החסרון של עבד שמברכים אותו והוא אינו מאזין, ואז לכאורה יכול הוא לומר את הפסוקים. וכ"כ המגן אברהם (ס"ק לט) והט"ז (ס"ק כה) ואמנם גם בזה הא"ר מפקפק, אולם כמה מן האחרונים יישבו את טענותיו. ומ"מ כתבו כמה מן האחרונים, שיותר טוב לשתוק ולשמוע. וכן מנהג ירושלים (כה"ח שם). וכן הנהיג הגר"א (מעשה רב).

אולם מנהג הנפוץ בצפון אפריקה לומר הפסוקים, אלא שאמור יש לאומרם בזמן שהש"ץ מקריא [ולכן נהגו שהש"ץ מאריך בהקראתו את הפסוקים, ומטעם זה אמרו רק בשבת ויו"ט ולא בימות החול]. כך נהגו במרוקו. וכן מנהג תוניס (ספר עלי הדס פ"ב אות נב, ויעוי' במשנ"ב איש מצליח על השו"ע שם). וכן היה מנהג אלג'יר ולוב [נחלת אבות שחרית אות ס]. והוא כבר מנהג קדום. וזאת יש לדעת שאין אלו הפסוקים שהוזכרו בגמרא אלא פסוקים אחרים שהם מעין כל תיבה מברכת הכהנים [כבר הוזכר המנהג עם פסוקים אחרים במנורת המאור הקדמון בפ"ב, ברכת כהנים בד"ה וכשאומרים הכהנים, שכתב שיאמרו הציבור בלחש על כל תיבה פסוקים מתאימים שהביא שם, רק שלא הם הכתובים היום בסידורים ולא בזמן ברכת הכהנים כפי שהוא כתב שם].

מותר להכין שוקו חם בשבת?

תשובה

אבקת שוקו להבדיל מקפה, אינו עובר לא בישול ולא קלייה [על פי הרוב לפי מה שאנו בדקנו], וממילא אין כל היתר להכינו בשבת אלא בכלי שלישי.

זמן ברכת הגומל ליולדת

תשובה

יכולה לברך.

חיוב תרו״מ בליצ'י שניתן במתנה

תשובה

יש להפריש תרומות ומעשרות בברכה.

ביטול ברוב בבישולי עכו"ם

תשובה

כולם מותרים.
הסבר – כיון שהרוב הוא מהמותרים, גם שניצל זה בטל ברוב. ואין לומר דהוי חתיכה הראויה
להתכבד שהרי מבואר בש"ך (בס"י קיב ס"ק כ"ז) שאין דין חתיכה הראויה להתכבד באיסור בישולי
עכו"ם וממילא לדינא שיש ביטול ברוב, וכן נקט הכה"ח להלכה.

ברכת המזון שלא במקום האכילה

תשובה

תברך במקומך בכולל.

הסבר – לכאו' כיון שאכל ברכב מן הראוי היה שיחזור לברך במקום שאכל. וכדאיתא בש"ע (סי'
קפד סעי' א) שאם בשוגג שכח ויצא ממקומו, להרמב"ם יברך במקום שנזכר, ולהרא"ש צריך לחזור
למקום שאכל. וכתב משנ"ב שנכון לנהוג למעשה לחזור למקום שאכל אם לא בשעת הדחק.
אך כיון שהוא בכלל הולכי דרכים, מברך היכן שנזכר, כיון שאין כאן קביעות. וכפי שנראה מהש"ע
(סי' קפג סעי' יא) שאם היה מהלך בדרך ואוכל אין צריך לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו.
וכתב המשנ"ב מפני שיקשה עליו איחור דרכו. נמצא שממשיך את דרכו ועוזב מקום אכילתו
ומברך. אף הכא שאכל בתוך רכב, עיין במשנ"ב (סי' קסז סקי"ב) דבעלמא נוסע בעגלה כמהלך דמי,
לכן נראה דלכתחילה יכול לברך ברכה"מ בכולל ואינו צריך לחזור לרכב.

זמן ברכות קריאת שמע

תשובה

נכון. זמן ברכות קריאת שמע נמשך עד סוף זמן התפילה, ולכן גם אם עבר סוף זמן קריאת שמע, ניתן עדיין לברך את ברכות קריאת שמע עד סוף זמן התפילה.

עם זאת, היתר זה הוא בדיעבד, ולכתחילה יש להשתדל לקרוא את קריאת שמע ולברך את ברכותיה בתוך הזמן הראוי.

בייגלה שנאפה עם שומשום נגוע בחרקים

תשובה

אם במהלך האפייה כל שכבת השומשום הייתה חשופה לחום התנור, כך שהחרקים נשרפו, הבייגלה מותר באכילה בדיעבד.

כמובן שלכתחילה יש להקפיד לבדוק את השומשום לפני השימוש, בהתאם להנחיות הבדיקה, ראו בערך "שומשום".

כלאי הכרם

תשובה

כאשר מדובר בזריעה יזומה בכרם, יש לדעת שדעת רבינו הרמב"ם ומרן השולחן ערוך גם העולים מאליהם בכרם מקדשים, באם אנשים מקיימים כמותם. על כן אין מקום להקל, כפי שיש שכתבו  שעשבי בר שאין רגילות לזרעם כלל, וברוב המקומות בעולם שמגדלים בהמות אין רגילים לזורעם, יהיה מותר לזורעם בין השורות ללא חשש לכלאי זרעים, כאשר אין הכוונה להשתמש בהם למאכל אדם או בהמה, וכל זאת אע"פ שמיני עשבים אלו משמשים מרעה לבהמות. שכאמור אין כן דעת השו"ע. ועשבים אלו אם מקיימים לבהמה, אינם גרועים מקוצים לגמלים בערב, שאסרה הגמרא וכן פסק הרמב"ם, שקוצים אלו בערב מקדשים בכרם. וא"כ בנידו"ד הגם שעולים מאליהם, כיון שמקיימים שכמותם יש לומר שמקדשים בכרם.

אמנם מעיקר הדין יש מקום לצירוף שהרי נידון דידן הוא מין אחד בכרם וללא מפו"י [שיש המתירים לגמרי], ויש עוד ספק על זיהוי המינים, ועוד ספק על הדין בעשבים העולים מאליהם [שיש המתירים לגמרי], אפשר שבצירוף כל הספיקות הנ"ל אפשר להתיר.

ומכל מקום הנכון הלכה למעשה לבחור עשב בר שאינו מקויים אף למאכל בהמה, כיון שהמטרה היא רק לחיפוי ולא לצרכים אחרים, ובין הסוגים שהציגו לפני, כתבתי שעדיף ליקח את המין הנקרא  "זקניים משובלים" שאיננו נחשב כסוג הראוי למרעה ואדרבה הצאן בורח ממנו בגלל הקוצים שיש לו ומקשה על הצאן בבית הבליעה, כך שמין זה אף אם הוא ראוי למאכל בהמה, למעשה אינו מקויים לצורך זה. ואזי לכו"ע אפשר להקל בזה לכו"ע שאינו מקדש בכרם.

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון