סנן לפי נושא:
מעשרות בשנה שביעית
בשנת השביעית, מגידולי נכרי [או לאותם הסומכים על ההיתר] – אין צורך להפריש, אא"כ נגמר מלאכה על ידי יהודי כגון ענבי יין של נכרי שישראל גמר את המלאכה. ובשנה השביעית להבדיל משאר שנים יפריש אבל בלא ברכה.
מגידולי מצע מנותק תחת בית = יפריש בלי ברכה. [אא"כ מכר את העציצים לגוי והקטיף היה ע"י גוי, שאז פטור].
אוצר בית דין שהבעלים הפקיר כדין – פטור מהפרשת תרומות ומעשרות.
תשובה
בשנת השביעית, מגידולי נכרי [או לאותם הסומכים על ההיתר] – אין צורך להפריש, אא"כ נגמר מלאכה על ידי יהודי כגון ענבי יין של נכרי שישראל גמר את המלאכה. ובשנה השביעית להבדיל משאר שנים יפריש אבל בלא ברכה.
מגידולי מצע מנותק תחת בית = יפריש בלי ברכה. [אא"כ מכר את העציצים לגוי והקטיף היה ע"י גוי, שאז פטור].
אוצר בית דין שהבעלים הפקיר כדין – פטור מהפרשת תרומות ומעשרות.
בעניין קניית פירות וירקות בשמיטה
א. כשרות טובה אמורה לדאוג שיהיה כיסוי לתעודה, ולמנוע את החששות של החלפות סחורה וכו', וב"ה הכשרויות מרבים במשגיחים, מפקחים, ציוד אלקטרוני ועוד, כדי למנוע רמאות.
ב. מה ענין נכרי אצל "אוצר בית דין", כאשר האחרון שייך לחקלאים ירא שמיים שמפקירים ועושים מלאכתם כדת וכנדרש, וברכישתך מהם אתה מחזק שומרי שמיטה.
ג. היתר מכירה התבסס על דעת גדולי הדור ויש אוסרים ויש מתירים, ומרן הגרע"י זצ"ל חיזק וביסס היתר זה, אולם גם לדבריו זצ"ל אין זה למהדרין, ואין זה קיום מצוות השמיטה אלא שלא לעבור על איסורי שמיטה, וממילא "אוצר בית דין" ודאי עדיף, וכך הוא כתב וחתם בשנת תשס"א ולועדת השמיטה הארצית.
תשובה
א. כשרות טובה אמורה לדאוג שיהיה כיסוי לתעודה, ולמנוע את החששות של החלפות סחורה וכו', וב"ה הכשרויות מרבים במשגיחים, מפקחים, ציוד אלקטרוני ועוד, כדי למנוע רמאות.
ב. מה ענין נכרי אצל "אוצר בית דין", כאשר האחרון שייך לחקלאים ירא שמיים שמפקירים ועושים מלאכתם כדת וכנדרש, וברכישתך מהם אתה מחזק שומרי שמיטה.
ג. היתר מכירה התבסס על דעת גדולי הדור ויש אוסרים ויש מתירים, ומרן הגרע"י זצ"ל חיזק וביסס היתר זה, אולם גם לדבריו זצ"ל אין זה למהדרין, ואין זה קיום מצוות השמיטה אלא שלא לעבור על איסורי שמיטה, וממילא "אוצר בית דין" ודאי עדיף, וכך הוא כתב וחתם בשנת תשס"א ולועדת השמיטה הארצית.
קדושת שביעית בבננות?
מדברי מרן הכס"מ עולה שהקליפות טפלות לפרי ועל כן קדושים בקדושת שביעית, ובספרי שהעלתי שאכן כך הדין ויש להחמיר בקליפות אולם רק בראויים לבהמה, ומסופקני לגבי הבננה אם היא בהגדרה זו.
תשובה
מדברי מרן הכס"מ עולה שהקליפות טפלות לפרי ועל כן קדושים בקדושת שביעית, ובספרי שהעלתי שאכן כך הדין ויש להחמיר בקליפות אולם רק בראויים לבהמה, ומסופקני לגבי הבננה אם היא בהגדרה זו.
עציץ שהועבר לעינין ערלה
העיקר להלכה שצריך נקב בשיעור 2.5 ס"מ ובדיעבד 2 ס"מ כדי שלכתחילה נחשיב כנקוב, וצריך שיהיה כך לאורך כל זמן גידולו.
בדיעבד העליתי בשו"ת חלקת השדה כרב רביעי בערלה (סימנים ח-ט) שאמרינן להלה צירוף נקבים ושק יוטא לדעת השו"ע לא מנתק לענין ערלה.
אלא שמלמעשה אינני מתיר בפועל עד שיוודע ע"י איש נאמן כגון משגיח או ירא שמיים אחר שאכן כל העת זה היה על הקרקע ודאי ולא על שטח מנתק או שולחן חימום וכיו"ב.
תשובה
העיקר להלכה שצריך נקב בשיעור 2.5 ס"מ ובדיעבד 2 ס"מ כדי שלכתחילה נחשיב כנקוב, וצריך שיהיה כך לאורך כל זמן גידולו.
בדיעבד העליתי בשו"ת חלקת השדה כרב רביעי בערלה (סימנים ח-ט) שאמרינן להלה צירוף נקבים ושק יוטא לדעת השו"ע לא מנתק לענין ערלה.
אלא שמלמעשה אינני מתיר בפועל עד שיוודע ע"י איש נאמן כגון משגיח או ירא שמיים אחר שאכן כל העת זה היה על הקרקע ודאי ולא על שטח מנתק או שולחן חימום וכיו"ב.
תאריכי ביעור בלוחות
א. זמני הביעור עיתים בודדות הם מוחלטים, זה בעיקר כאשר חז"ל קבעו את התאריך. אך אכן קשה בדרך כלל להגדיר תאריך מדוייק, בגלל שלעיתים יכול שדה אחד להציל או אף פחות מזה, ולכן חלק מהתאריכים הם יותר ברורים וכגון שסק שלאחר חודש מהלקיטה לא תמצאו בעצים כלל וכן משמש, אולם לעיתים התאריך הוא קצת ספק וקשה להגדרה ושם כדאי לזכות רק מספק.
ב. היום כל הארץ שפה אחת וגבול אחד, ועל כן כל הארץ נחשבת כאחד.
ביארתי הדינים האמורים בספר שביתת השדה בפרק יד, עי"ש
תשובה
א. זמני הביעור עיתים בודדות הם מוחלטים, זה בעיקר כאשר חז"ל קבעו את התאריך. אך אכן קשה בדרך כלל להגדיר תאריך מדוייק, בגלל שלעיתים יכול שדה אחד להציל או אף פחות מזה, ולכן חלק מהתאריכים הם יותר ברורים וכגון שסק שלאחר חודש מהלקיטה לא תמצאו בעצים כלל וכן משמש, אולם לעיתים התאריך הוא קצת ספק וקשה להגדרה ושם כדאי לזכות רק מספק.
ב. היום כל הארץ שפה אחת וגבול אחד, ועל כן כל הארץ נחשבת כאחד.
ביארתי הדינים האמורים בספר שביתת השדה בפרק יד, עי"ש
מעשר בגידולים מנותקים
כשזה תחת כיפת השמים מפריש עם ברכה מתקנת חכמים.
כשזה תחת מבנה מפריש ללא ברכה מחמת מחלוקת הרמב"ם והראב"ד.
תשובה
כשזה תחת כיפת השמים מפריש עם ברכה מתקנת חכמים.
כשזה תחת מבנה מפריש ללא ברכה מחמת מחלוקת הרמב"ם והראב"ד.
קניה של פירות אוצר בית דין בחנות?
חלילה וחס, החנות יכולה לשמש כתחנת חלוקה אם ממנים אותה, והמחיר שאתה משלם, הוא מחיר שנקבע על ידי בית הדין ומגיע לקופת בית הדין, אם כן הכסף הוא על הוצאות בית הדין על עניני החקלאות, ואיננו כתשלום על הפירות ואין בזה איסור סחורה.
ופירסמתי על כך מאמר באורך, בשות חלקת השדה חלק שלישי.
תשובה
חלילה וחס, החנות יכולה לשמש כתחנת חלוקה אם ממנים אותה, והמחיר שאתה משלם, הוא מחיר שנקבע על ידי בית הדין ומגיע לקופת בית הדין, אם כן הכסף הוא על הוצאות בית הדין על עניני החקלאות, ואיננו כתשלום על הפירות ואין בזה איסור סחורה.
ופירסמתי על כך מאמר באורך, בשות חלקת השדה חלק שלישי.
ראש סלמון תולעים
בהחלט, אולם להבדיל משאר חלקי הדג, כאן יש חללים ויש צורך לנקותם.
הניקוי כולל פתיחת הראש הוצאת כל איברי הפנים ושטיפה היטב של כל חללי הפה.
בדרך כלל במחלקת הדגים מנקים זאת כדבעי. ניתן לראות זאת בעיניים.
תשובה
בהחלט, אולם להבדיל משאר חלקי הדג, כאן יש חללים ויש צורך לנקותם.
הניקוי כולל פתיחת הראש הוצאת כל איברי הפנים ושטיפה היטב של כל חללי הפה.
בדרך כלל במחלקת הדגים מנקים זאת כדבעי. ניתן לראות זאת בעיניים.
עלים מיובשים
כתבתי על כך ערך ענק בתולעת שני חלק ד – אני מאמין שגם באתר של המכון אפשר לראות הכל, והוצאתי בזמנו מכתב לכולם, ואינני מכיר, שום אפשרות אלא אם יחזרו לימים ההם, שייבשו בכמויות קטנות ובפריסה ולא בחבילות, עדיין אינני איש פתרונות, כדאי לעי‘ בכל הערך שם.
תשובה
כתבתי על כך ערך ענק בתולעת שני חלק ד – אני מאמין שגם באתר של המכון אפשר לראות הכל, והוצאתי בזמנו מכתב לכולם, ואינני מכיר, שום אפשרות אלא אם יחזרו לימים ההם, שייבשו בכמויות קטנות ובפריסה ולא בחבילות, עדיין אינני איש פתרונות, כדאי לעי‘ בכל הערך שם.
גידולי תבלינים במרפסת בשמיטה?
על מנת להתיר בשנת השמיטה, אין די במצע מנותק, אלא צריך שיהיה גם תחת גג ואז יש להתיר את המלאכות, ובלא"ה לקיים את הזרוע יהיה אפשר, אולם להשביחו וק"ו לשתול חדש, זה אסור מדרבנן כדין עציץ שאינו נקוב
תשובה
על מנת להתיר בשנת השמיטה, אין די במצע מנותק, אלא צריך שיהיה גם תחת גג ואז יש להתיר את המלאכות, ובלא"ה לקיים את הזרוע יהיה אפשר, אולם להשביחו וק"ו לשתול חדש, זה אסור מדרבנן כדין עציץ שאינו נקוב
קצת עלינו…
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.