כאשר מדובר על עצים אף ממיני האטד, עדיין הגדרתם כאילן ועל כן מונים שנות ערלה, ואם כן אין עניני הרחקה בעצים.
ואם מדובר בצמחים, אכן כל שאיננו מאכל בהמה אין חשש, וצמחים קיצוניים אינם ראויים למאכל בהמה.
וראה בשו"ת חלקת השדה חלק ד בחלק כלאים מה שכתבנו למעשה בדין זה לגבי כלאים במינים השונים.

קמח טף הוא קמח דוחן ויש לשים לב שאיננו מחמשת מיני דגן וברכתו שהכל נהיה בדברו.
ככל הגרגירים גם גרגרי דוחן עלולים להיות נגועים, וכן בקמח שלהם. במזיקי מחסן שונים ובפרט בתנאי אחסון לקויים.
יש לבוררם בגרגירים כשאר בדיקת גרגירים, ובקמח בניפוי רגיל.
קמח זה כפי הידוע לי הוא ללא תוספות, ואין בעייה של כשרות, וכיון שאיננו ממין דגן, אין בו חשש "חדש" כפי שיש בקמח של שאר מיני דגן המיובא מחו"ל.

מצע מנותק חייב במעשרות מדרבנן, ואם זה תחת גג, מפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה.
יש כלאים בין המינים שהזכרת, ובדרך כלל המרחק בירקות זה טפח וחצי בין שורשי הצמח.
גם במצע מנותק נוהג כלאים מדרבנן, ויש להרחיק כנדרש.

ירקות עלים או קשים?
בירקות קשים לא חסרים ירקות בחזקת נקיים, אולי אפילו רוב הירקות.
בירקות עלים, כמעט הכל נגוע.
לכן אם זה גידול שהמטרה שיהיה ללא חרקים תגדלו ירקות קשים כגון עגבניה, מלפפון, ועוד.

הלימונים כדין כל פירות העץ, ראש השנה שלהם הוא בטו בשבט, ורק מה שיחנוט לאחר טו בשבט ישתנה ממעשר שני למעשר עני. [וגם מי שחשש לחומרא שמא לימוד דינו כאתרוג, מכל מקום גם אתרוג זה רק אם ייקטף לאחר טו בשבט].
ולכן אתה חייב להפריש מעשר שני.
אופן ההפרשה קשה להסביר בתמצית, וכדאי שתבין היטב מה צריך לעשות.
מציע שמחר בין השעות 09:00 עד 17:00 תתקשר למכון ובשלוחה של בית המעשר יסבירו לך בנחת מה צריך לעשות, וגם ישלחו לך חומר מתאים.

א. בתוך הבית ממש? או במרפסת או באדנית בחוץ?
ב. בהחלט שאם זה בתוך הבית ממש, זה הרבה יותר נקי.
ג. קיים שיווק מסחרי כבר של תותים נקיים מחרקים לחלוטין, שאפשר להשתמש בהם ללא שטיפה כלל.

בתחתיות ארטישוק, אין בדרך כלל נגיעות חרקים, להוציא אם נשארו קצוות העלים סביב התחתיות, שיש להסירם. ולאחר מיכן המוצר בחזקת נקי וללא חשש חרקים

מפריש תרומות ומעשרות בברכה, ובלא חשש כלל. אגב לדידי ס"ל ששדרות נכבשה על ידי עולי בבל בלא ספק כלל, וכמבואר בכמה תשובות שכתבתי אודות עיר זו.