תלוי במנהגים בכל אופן אין איסור בזה כלל.  שימשיכו לעלות עם מנין ויגידו קדיש

לא

קוקה קולה מותר.

ספק ערלה ברמת הגולן שהוא עבר הירדן קל יותר גם אצל יהודי קל וחומר אצל גוי. וכמבואר בארוכה בספר עץ השדה  ובנכרי קיי"ל דכל פריש מרובא פריש אפילו בארץ ישראל.

כתבתי להדיא בכל המקומות בספר כתוב שיש חובת השרייה גמורה

בחזקת נקי

כריתת עצים מסוגיות היותר קשות להכרעה עד אשר יש מי שכתב שכדי לענות עליהם כדאי
להושיב בית דין.
כל זה מחמת הסכנה שיש בכך לזרעו של העוקר ה' ישמור ויציל וכידוע.
יש היתרים הלכתיים כאשר העץ כבר לא נותן פירות, או שאינו נותן כי אם בכמות
זעירה והשקעה גדולה יותר מהכנסה.
גם בנייה הוא אחד מההיתרים בפרט לצורך מגורים בסיסים.
אולם גם אז כדאי לצרף כל ההיתרים יחד. לעקור עם גוש (באופן שלא ימנו לעץ שנות
ערלה מחדש). וגם זאת על ידי גוי (אם אפשר).
זה שלעקור יותר זול, פחות שיקול בסוגיא שלנו.
וראה עוד מש"כ בשו"ת שש משזר חלק שני חלק יו"ד בדין זה.

קמח טף הוא קטניות [ממיני הדוחן], והתוצרת הנעשית ממנו ברכתה שהכל. קמח טף רגיל הוא ללא תוספות ומותר באכילה, חרקים יש מקום לחשוש באחסון ממושך [אורך חיי המדף 5 שנים], יש לפזר על משטח כתום או מוכסף ולהעביר את הגרגרים ולוודא שהכל נקי. אם נמצאו חרקים קטנים [כמו אקריות מחסן], עדיף לזרוק את המוצר כי קשה ניקויו.

בעיקרון רוב התוצרת המרוקאית היא תוצרת מקומית, ושם אין חשש לתולעי אניסאקיס, ומותר באכילה ללא חשש [כמובן עם כשרות מהודרת]. לעיתים אנו נפגשים שם עם אנשובי מיובא ממדינות שונות כגון מסין, מדרום אמריקה, ושם הנגיעות גדולה, ולצערי יש ועדי כשרות שאינן מקפידים על תולעים בדגים, ואז צריך לוודא ענין זה קודם האכילה.