שליפת התקע מחלוקת היא לדעת החזו"א ואור לציון יש לחוש לסותר וזה אסור לשאר פוסקים מותר. עדיף להיעזר בגוי. אם אין ברירה שיוציאו בשינוי.

תלוי איזה סוגים. על פי רוב אין חשש ערלה ובדיעבד בקניה מסוחר שקנה מסיטונאי שקנה מבית אריזה שקיבל מחקלאים אומרים כל דפריש

כן

רוב הדניס בארץ אינו דניס מן הים אלא מכלובים בים. והוא נקי מכל חשש תולעים

למה? כבכל העולם אסור משום רכיבים אסורים ובממוצע בלחמים היום יש מעל 30 רכיבים. מלבד דין של פת פלטר. בודדים הלחמים והמדינות שיש רכיבים כשרים ורק האפייה היא הבעיה כדי להתיר פת פלטר בשעת הצורך. ניתן לציין את הלחם העגון של הפארן המשווק ברחבי מרוקו הנאפה בפארן המקומי שבכל שכונה שש יש רק 4 רכיבים יסודיים שאין עמם בעיה להוציא פת פלטר.

במיץ רק 100% פרי כמו שמצוי בתפוזים. ניתן לקרוא ברכיבים שאר המשקאות שכתבת אין בעיה

מיושן גם בחביות שרי. ולפי התשובה שכתבתי בשש משזר כשר לכתחילה לשתייה

חלילה. אין להקל כלל.
החששות אינם קיימים רק במגנום החלבי. גם במגנום הצמחי יש בעיות כשרות, ובהן רכיבים העלולים להיות ממקור אסור, כגון E471 (חומצות שומן), וכן חששות כשרות נוספים.

אני מתפלא על יהודים שמחליטים על דעת עצמם כי הסמל המסחרי של החברה דומה לסמל מסחרי בארץ על סמך זה להתיר איסורים גמורים.

ודאי שחייב ניפוי כדין קמח רגיל

הבעיה שבמיץ תפוחים כדי להצליל משתמשים בסוגי חומרים שונים וחלקם בעיתיים במיץ עגבניות אין בעיה של הצללה אז ב 100 אחוז או רק תוספת מלח אין בעיה