משמש זה הוא, א. טבעי אורגני. ב. יבוש טבעי בחוץ ולא בתנורי יבוש ולכן גם הנגיעות גדולה יותר. למעשה אפשר לבודקו רק שהוא קשה להשתקף ממול אור [לפחות מה שהביאו לפני], אולם למעשה אם הוא משתקף ממול אור, מצוין. ואם לאו יש לבודקו תחת אור חזק, ולראות אם יש חרקים או עצמים בלתי מזוהים ולהסיר. אציין שבבדיקה שהביאו לפני ראיתי שם נקודות חומות רבות שיש בו, ולא היה בהם ממש.

כיון שזה לכבוד יום טוב, ויש בדבר מצוה, העיקר להלכה להתיר בזה. והנה אמנם באחרונים צידדו להתיר לאחר שלושים, אולם למעשה אפשר להקל גם בתוך שלושים כשזה מתנה לכבוד החג.
[ראה רמ"א יורה דעה סימן שפה סעיף ג. ובחזו"ע אבלות חלק ב' עמוד רנב. וראה נטעי גבריאל (אבלות חלק ב' פרק יד סעיף יג) שהתיר לקבל מהבעל מתנה לכבוד יום טוב מטעם שמחת יום טוב, גם התיר בשביל קירוב הדעת לחזק השלום בית וכדומה. ויש עוד מה להאריך בזה, אולם להלכה העיקר כמבואר לעיל]

שלום וברכה,

א. תפוח מכל זן על תפוח מכל זן, הם מין אחד ואינם כלאים זב"ז.

ב. אם עשית הרכבה כפי שתיארת, אינך צריך למנות שנות ערלה על הענף החדש כיון ש 'ילדה בטילה בזקינה'.

ג. בוודאי שהיוצא מהעץ הישן אין בו בעייה של ערלה ומותר לאוכלם מיידית.

תשובות ב וג' כמובן בתנאי שעל העץ המקורי עברו כבר שנות הערלה.

הספק שהיה אמור להתעורר על העץ הותיק, האם הוא רוכב הנמצא על כנה אסורה, ובתפוח קיימים לעיתים נדירות, כיון שעל פי רוב הכנות הם ממיני התפוח והם מותרים. לכן הלכה למעשה גם העץ הישן וגם החדש מותרים משום כלאים, ואם עבר ערלה על המבוגר, גם הענפים החדשים היוצא מהם מותר ללא חשש ערלה

בהצלחה

מעיקר הדין אין איסור אבלות בקטן, ויש מקום להתיר גם בלא טעם וסיבה. ויש שלמרות זאת כתבו לאסור [נחלקו בזה כמה מחכמי דורינו]. אבל בתספורת ראשונה הסכימו רובם ככולם להתיר. ועוד שלענ"ד הסרת כמה שערות לילד חאלקה אינה חשובה כתספורת ואפשר להקל בה לכתחילה. ולכן אם לא יזכה או חושש שלא יזכה להסיר השערות הראשונות לילד במירון יכול לכתחילה להקדים כמה ימים ולהוריד מן השערות הללו אצל רשב"י. כל זה הוא הנלענ"ד.

לא. רק מה שחז"ל קבעו והוזכר בפוסקים זה אסור. אולם אין איסור לקנות ריהוט או לצאת לטיול, וכבר האריך לחלק בין ימי העומר לבין המצרים בספר חזו"ע (יו"ט בדיני ספירת העומר) לגבי היתר ברכת שהחיינו בעומר, שאינו דומה לימי בין המצרים, יעוי"ש.

כללית יש לחלק בין פעילות של הרשויות לפי שיקול דעת, או קנסות או לחילופין דבר קבוע ומוגדר. לדוגמא, אם אדם ירכוש ולא ישלם, שיחרימו לו את המוצר, או אף אם את המכסים שמוטלים על ייבוא לא ישלם הרוכש, וכל הדברים הללו, אין בני האדם יכולים לנהוג בהפקרות ובגניבה, ויצעקו חמס בפיהם, ואם הרשויות החרימו להם את מה שרכשו, כי לא שילמו, מותר לרכוש מהם את אותו מוצר. אולם לאידך כאשר היה דיון והוחלט בבית משפט להוציא ממון מזה, ולתת לזה, יש כאן הוצאת ממון שלא על פי דין תורה, ואם הוצאה לפועל מימשו החלטה זו, הרי שלא על פי דין תורה נהגו, ומאד יתכן שעל פי דין תורה הוא ממון גזול.

אוסיף את אשר שמעתי מידידי וחביבי הרה"ג רבי אמיר קריספל שליט"א, ששאל ממרן ג"ע הגרע"י זצוק"ל אי שרי להשתתף במכרזים של הוצל"פ, או של הרשויות הדומות שמוציאים מאדם שלא ע"פ דין תורה, והשיב לו, שזה מותר אולם על תנאי, כלומר, שאם יבוא לאחר שרכש מהוצל"פ וכיו"ב, בעל הנכס או המוצר, ויאמר לו, שלי הוא, וישלם לו את אשר שילם אותו קונה לרשויות, יצטרך אותו קונה להחזיר לו את אשר רכש באותו מכרז.