מעמדו ההלכתי של אברך כולל המקבל מלגה

נחלקו פוסקי דורנו בהגדרת אברך כולל לעניין דיני שכירות פועלים. דעת הגר"ח שיינברג זצ"ל (כפי שהביא בשמו הגר"א פרץ שליט"א בספר חוקת משפט חלק א' פרק צ"ב) שאברך אין דינו כפועל, ומשכורתו היא מתנה. וזאת בגלל שני נימוקים: האחד, כי עושה מלאכה שאינה עבור בעל הבית אלא עבור עצמו וטובתו שלו (ועיין בזה בדברי הרמ"א סימן פ"א סעיף א', ובדברי קצות החושן שם ס"ק ג', ובנתיבות המשפט שם ס"ק ב'). עוד טעם לכך, כי באברך כולל אין זו "דרך שכירות" אלא "דרך צדקה", וראש הכולל הוא גבאי צדקה לחלקה לעמלי תורה.

מאידך, דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאברך הוא פועל, וכן נראה מדברי שבט הלוי (חלק ח' סימן שט"ו) ופתחי חושן (הלכות שכירות פרק ח' הערה ג').

יש מגדולי הדיינים הסוברים כי יש למצע בין השיטות, דעת הגר"ח שיינברג נאמרה בסוג כולל שאין בו הקפדה על ניהול מצד ראש הכולל של זמנים, מבחנים וכדומה וכה"ג מעמד של האברכים כמקבלי מתנה. ודעת הגרי"ש אלישיב נאמרה בכולל המנוהל בצורה מסודרת בידי ראש כולל המקפיד על נוכחות, מבחנים וכדומה, וכה"ג מעמד של האברכים דינם כפועלים. ויש עוד הרבה מה להאריך בזה ואכמ"ל.