גם בשעועית זו, נמצא נגיעות של זרעיות וכיו"ב, ויש לבדוק בדרך הרגילה עם מקדם בטחון נוסף, מצטט לך מהספר תולעת שני חלק רביעי.

ראשית, עם פתיחת האריזה רצוי לבצע בדיקה ראשונית ויזואלית בתוצרת או באריזה, ולוודא שלא ניכרים חרקים בוגרים או זחלים, סימני חרקים, אבקה לבנה שנובעת מן הכרסום, או קורים שנוצרו על ידי הזחלים. נמצאה נגיעות כזו, רצוי לא להשתמש בתוצרת זו כלל אף על ידי בדיקה.
בנוסף, כאמור, קיים חשש לנגיעות פנימית בגרגירים שאינם ניכרים היטב מבחוץ. ולכן, כדי להבטיח את נקיות הגרגירים, יש להתפיח את השעועית ולדאוג שהקליפה תהיה שקופה כדי לאפשר לבצע את הבדיקה הרצויה. לצורך כך יש להשרות את הגרגירים במים חמים למשך כשלש שעות – כלומר להרתיח את השעועית עם מים. לאחר הרתיחה מסירים מן האש ומשהים בכלי סגור כשעתיים עד שלש. [ניתן אף להשרות במים קרים למשך הלילה כפי שפירטנו בבדיקת החומוס, אולם בשעועית שבחלק מזניה הקליפה כהה ואטומה, מים חמים פועלים את הנדרש בצורה טובה יותר]. גרגירי השעועית לאחר תפיחתם הופכים שקופים יותר, וניכר בהם היטב האם חבויים בתוכם חרקים או גלמים. סימן ההיכר שלהם הוא בצבעם הכהה שתחת הקליפה. לעיתים יש שינויי צבע או כתמים טבעיים שאינם מהווים סימן לנגיעות.
לאחר ההשריה, מפזרים על היד כמות של גרגירים ומתבוננים האם יש בהם חשש לחרקים פנימיים, או האם יש חורים [=שהם סימני הגחה של החרקים] או שאר סימני חרקים. לאחר מכן מצמידים את היד השנייה והופכים את הגרגירים כדי לבדוק את הצד השני של הגרגירים באופן הנזכר לעיל. כל שעועית שיש בה חשש נגיעות מוציאים החוצה, וכל שאר הגרגירים כשרים ומוכנים לאכילה.
מאחר שקיים חשש לנגיעות של זחלים בתוך הגרגיר, או שפעולת ההשריה של הגרגירים לא הייתה מושלמת, ויש חוסר זיהוי של הזרעית תחת הקליפה, על כן יש לבדוק מדגמית [=חופן של גרגירי שעועית] בדיקה פנימית, כלומר הסרת הקליפה של הגרגירים וחצייתם לשניים, ואם כל המדגם נמצא נקי, שאר התוצרת לאחר הבדיקה הוויזואלית מותרת באכילה. אולם אם נמצאו חרקים חבויים שלא נתגלו בבדיקה הוויזואלית, יש להסיר את הקליפה של כל הגרגירים ולחצותם לשניים, ולאחר בדיקה של כל גרגיר, התוצרת הנקייה מותרת באכילה.
שעועית בעלת קליפה כהה ביותר, רצוי להשרות במים חמים ולא במים קרים. כמו כן על מנת להבטיח את הזיהוי הנכון והמדויק [ולהבטיח זיהוי והבחנה נכונה בין סוגי הכתמים], יש לבצע בדיקה מדגמית [כ-10%] פנימית של הגרגירים, כלומר הסרת הקליפה וחציית הגרגיר לשניים, ובדיקת הנקיות. באם נמצאה נגיעות יש לקלף את כל הגרגירים ולחצותם לשניים, להסיר הנגועים, ולהשתמש בשאר התוצרת.

שלום וברכה!

השאלה איננה מובנת, סטרילי נועד לשמש כחומר ייעודי המסוגל גם להרוג חרקים, וגם לגרותם להשתרר מאחיזתם בעלה, וגם להחליקם מעל פני העלה.

היעילות איננה שווה בכל סוגי החרקים, ולכן לעיתים זקוקים לזמן ארוך יותר של השרייה. כמו כן איננו יעיל לחרקים הנמצאים בשכבת העלים כגון מנהרן העורקים, ולכן לירקות עלים עם הכשר שחייבים השלמה בבית של השריה וניקיון החומר הזה הוא מצויין ולכך הוא נועד.

בהצלחה

שלום,

עצה טובה, להפוך ולהכין את האדמה לזריעה, אולם אתה יכול לזרוע בלי בעיה, וכל פעם שתראה שיעלה לך מין שאיננו מינו פשוט תעקור אותו.

כל שאינך מעונין בו ולא ראית והסכמת שיישאר אינך עובר באיסור כלאים.

בהצלחה

ראשית יש לדעת שאף קמח שעבר לתיתה, הוא בגדר ספק חמץ, ולא חמץ, ואפילו זמן ההרטבה הוא ארוך יותר, וזאת מהטעם הפשוט שהגרעינים אינם שוהים במצב סטטי בתוך מים, אלא הם בתנועה כל העת, ולכן כל מי שבקי במציאות זו, יבחין מייד בחוש בבדיקה שהגרעינים אינם מחמיצים. ולכן אין כאן אלא ספק גם אם יש לתיתה.

החברות האיכותיות באיטליה לא מעבירים לתיתה, ובפרט בקמח שמטרתו לפיצה כמו שכנראה הקמח המוחזק בידכם [כך נמסר לי מהרב יגאל בן עזרא האחראי על חומרי הגלם בבד"ץ המאשר קמח זה].

שלום,

קפה טהור ללא תוספת טעמים חיצוניים, אין איתו בעיית כשרות. גם הקפה המגורען [שעובר תהליך של הפיכת האבקה לנוזל ובאמצעות טמפ' מתחלף הנוזל לגוש] כנ"ל אין איתו כלל בעיית כשרות.

ולכן מעיקר הדין המוצר כשר לשתיה גם בלא כשרות כלל.

לפסח מכמה טעמים צריך כשרות [בעיקר שרבים ממפעלי הקפה מייצרים גם קפה שעורה, ויש בעיית כלים, ועוד].

אין להלכה דין בישול עכו"ם בקפה, וכך מנהג ישראל.

בקפה טהור אין תוספת טעמים וריחות אלא אם כתוב.

שאלות של איסורי הנאה או בשר וחלב, לא רלוונטי, כי במפעלי קפה טהור, מייצרים רק קפה ולא שום דבר אחר.

מה שכן לעיתים יש קוי מילוי למוצרים נוספים שלא קשורים למערך ייצור הקפה.

ולמעשה מעיקר הדין לא צריך לחוש לזה, כי אין מחזיקין איסור. בפרט שהרוב המוחלט ממפעלי הקפה אין מייצרים אלא קפה וביקרתי בעולם בעשרות רבות של מפעלים.

אבל בארץ ישראל שיש עם הכשר, אדרבה זה טוב וזה מצוין, אולם כאשר נמצא אדם בעולם במקום שאין כשרות, יכול לצרוך קפה טהור בלא חשש וכפי שכתבתי בתשובה הקודמת

יש לבחור היפים שאינם סדוקים ואינם תאומים, להסיר את הפרח לחלוטין.

להכין מיכל של אמה לכלים או סטרילי טבע עם מים [בריכוז של שטיפת כלים] להשרות את התותים בפנים למשך 2-3 דקות. וכאשר הם במים להכניס את היד ובתנועות סיבוביות לדאוג שהתותים יהיו בתנועה כל העת.

להוציא ולשטוף הכל מהסבון. ושוב תחת ברז מים כל תות לשטוף היטב מכל הצדדים תוך כדי שפשוף עם מברשת מכל צדדי התות.

בסוף התהליך. מותר באכילה כמות שהוא ללא צורך בקילוף.

בהצלחה

נילוש יחד. התחייב בחלה הפרשתם בברכה. וכעת רוצים להכניס מחצה למקרר כעיסה? למעשה זה בסדר

הכדור שלנו שהוא העולם שאנו חיים בו, הוא שנברא אחרון מהעולמות שברא בורא עולם והחריבם.

והוא וכל צבאם [השמש והירח וכל השאר] נבראו בששת ימי בראשית

שזה לפני 5780 שנה

התשובה לשתי השאלות היא שאי אפשר להשתמש כמות שהוא בגלל בעיית הטפילים [תולעי אניסאקיס] שיש גם בבשר הדג בדגים שהזכרת וממקומות הייצור שציינת. ובדג הסלמון יש אף כנימת סלמון חיצונית על העור, שלגבה קל יותר לגרדה או להסיר את העור. אולם בתוך הבשר בדג סלמון יש ריבוי גדול של טפילים, והזיהוי קשה מאד עקב צבע הבשר שהוא כהה ואילו התולעים שקופות ויש להימנע לחלוטין מלהשתמש בדגי סלמון שמקורם מן הים כגון המגיעים מארה"ב או סין [שמקורו גם מארה"ב בד"כ] או קנדה וכיו"ב. ויש להשתמש רק באותם שמקורם מכלובים בים כגון המגיעים מנורבגיה או מצ‘ילי. [לצערי ציוני הכשרות לא רלוונטים כיון שלחלוטין אינם מטפלים בבעיית התולעים ומשאירים זאת לצרכן דבר שאינו נכון ואינו ראוי].
לגבי הפילה סול מסין, כאמורגם במקרה הזה מקורו מארה"ב -אלסקה, או רוסייה, והנגיעות בטפילים מצוייה בכל דג. אולם הבדיקה קלה יותר כיון שאפשר לשקף את הבשר ממול מקור אור, ומי שיודע לזהות את החרקים יכול לראותם, וכאמור ציון הכשרות איננו רלוונטי בעניין וכמפורט לעיל.