שו״תים Online

רבני המכון משיבים לשאלות בכל תחומי ההלכה, תוך הקפדה על בירור יסודי ומענה ברור ומעשי. לצד זאת, למכון מומחיות ייחודית ומוכרת בתחומי המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות, ערלה, שמיטה, חלה, כשרות המזון, כשרות הדגים, בדיקות חרקים והיבטים הלכתיים נוספים הקשורים לעולם החקלאות והמזון.

המכון פועל במשך עשרות שנים במחקר הלכתי ומעשי, בפרסום ספרי הלכה ומחקר, בהדרכת רבנים, משגיחי כשרות וגופי כשרות בארץ ובעולם, ומעמיד את הידע המקצועי שנצבר לרשות הציבור בין היתר באמצעות שירות השאלות בהלכה.

טפילים בדגים

תשובה

בדוגמא שציינת, אכן הם מקפידים לתת רק על סלמון מכלובים. ואין חשש לתולעי אניסאקיס.

בהצלחה

טפילים בדגים

תשובה

דגי הרינג, כל המיובאים לארץ עם עור כולל הפילה וק"ו השלימים, נגועים בתולעי אניסאקיס.

גם לאחר העיבוד נותרים תולעים, אולם בכהאי גוונא, יש מקום לומר ס"ס כדי להתיר, וכאן שאין זה אלא חובת בדיקה דרבנן שאין זה רוב נגוע, וכיון שהבדיקה קשה מאד, הרוצה לסמוך להתיר באכילה יש לו על מה לסמוך, כך הורה מרן הגריש"א זצ"ל רק שהדגיש לא לתת על זה כשרות למהדרין.

בפועל הכשרות על הרינג, כוללת את האמור לעיל ואין נקי מתולעים.

אולם אותם חתיכות דג המיובאות כפילה ללא עור, הנעשה במכונה אוטומטית מייד לאחר הדייג כשהדגים טריים, הבשר בחזקת נקי מתולעים, ופילה מטיאס בשמן או פרוסות הרינג כבוש שיעשו מהם יהיו מותרים וכשרים לכתחילה ובחזקת נקיים.

עדיין אין כשרויות שמחייבות להביא רק במצב כזה, ולכן כל ההרינג עדיין בחשש נגיעות, והיתר אכילה בו מצוי בהצטרף ההיתר המבואר לעיל.

בברכה

ערלה באתרוג

תשובה

שלום,

הפירות עדיין ערלה.

הפרחים שיפתחו לאחר טו בשבט תשפ"א, הפירות שיצאו מהם, יהיו שייכים לשנה הרביעית והם יוצאים מערלה ונכנסים לנטע רבעי.

אם השתילה היא חד שנתית אז הפירות חייבים בחילול רבעי עם ברכה ופטורים מן המעשרות.

ואם היא שתילה בגוש, שהוכן כבר שנה לפני כן, אז לא מתחשבים בזה להקל לענין ערלה אם זה לא נעשה בפיקוח כשרותי, אולם לחוש חייבים, ולכן לפירות הללו שיצאו לאחר טו בשבט תשפ"א, גם נפריש תרו"מ וגם נחלל את הרבעי, ואת שניהם ללא ברכה.

בהצלחה

הנאה מתרומה

תשובה

שלום,

כל עוד שהתרומה ראויה למאכל גם בשעת הדחק, היא אסורה בהנאה, אולם לאחר שנרקבה לחלוטין, ונפסלה מהנאה גם לבהמה, אז מותרת בהנאה לישראל.

ולכן כל כילוי שההנאה ממנה היא בזמן שזה עדיין ראוי למאכל, אסור.

בהצלחה

נקוי תותים

תשובה

שלום וברכה

  1. תותים טריים, כל שהם יפים שלימים לא תאומים ולא סדוקים, אפשר לנקות לכתחילה בלי קילוף, לאחר ההורדה של הפרח, השרייה במי סבון, תוך כדי השרייה להכניס היד ולעשות תנועות סיבוביות במים, לאחר כ 2.5 דקות להוציא ולשטוף תחת ברז מים חזק. תוך כדי שטיפה במים יש להעביר מברשת סביב כל התות באופן יסודי. ואז אפשר להשתמש לכתחילה.
  2. התותים שנמכרים לטחינה עם כשרות מהדרין הבקיאה בתחום, זה אומר שהמוצר גדל באופן מבוקר ובנוסף עובד ונשטף בפיקוח, ובבדיקות נמצא נקי, אולם נתגלתה נגיעות נמוכה ביותר [ברמה של פחות מאחוז], למרות כל המאמצים, בכה"ג מותר לכתחילה להשתמש לצורכי השימוש הרגילים של טחינה כגון שייקים גלידות. הדבר מותר לכתחילה על פי כללי ההלכה בלי פקפוק כלל.
  3. ללא כשרות אין לסמוך כלל על שטיפות. וזאת מנסיון של הרבה שנים בהרבה מדינות.

בהצלחה

כלאי אילן

תשובה

לא ברור שהנקטרינה מורכבת על אינה מינה, יש כנות שהם אותו מין.
בנוסף הרבה שנים עברו עד שמקום ההרכבה אינו ניכר ואפשר בדיעבד לסמוך על הפוסקים שהתירו בכה"ג.
אין המדובר בלהרכיב או לשתול, אלא בקיום, שאינו אסור אלא מדרבנן, ובזה יש לסמוך על הספיקות הנז' ולהתיר את הקיום.
ואם מערכת ההשקיה ממוחשבת קל עוד יותר שאין זה קיום בידיים.
בהצלחה

איסור ערלה

תשובה

כל הפרחים שיפתחו לאחר טו בשבט תשפ"א [שנה זו] יצאו מערלה, ונכנסים לשנת רבעי.

ולכן בערב טו בשבט לעבור על העץ ולהסיר כל הפרחים שנפתחו, וכל מה שיישאר או יפרח או יציץ לאחר טו בשבט יוצא משנות ערלה.

בברכה

בענין חיוב בדיקת המזון מתולעים

תשובה

מועדים לשמחה,

אכן בשיעור מיעוט המצוי חייב בבדיקה מדרבנן.

שיעור מיעוט המצוי בריב"ש כתב קרוב למחצה וביארתי בכמה מקומות שהכוונה בשיעור הקרוב לחצי והוא מעל 25%

ויש מחמירים בשיעור של 10% וכ"כ במשכנ"י.

ואמר לי מרן הראש"ל זצ"ל, שהרוצה להחמיר יחוש לכל היותר לידעה זו של 10% אולם אין זה מעיקר הדין. וכ"כ מרן הגרשז"א זצ"ל, וכך מנהג רוב בתי ההוראה.

ויש מי שכתב שיעורים וחשבונות אחרים, אולם המנהג הנפוץ יותר הוא לחוש לדעת המשכנ"י.

אורגנו תבלין

תשובה

אורגנו טרי, צריך עבודת ניקוי מרובה ככל ירקות העלים.

אורגנו מיובש, אם הוא עבר ייבוש בפיקוח מיוחד, אפשר להוציא את המוצר הסופי כנקי מחרקי שדה לאחר העיבוד. מאידך עיבוד שלא נעשה בצורה נכונה, כבר מצאנו חרקים לאחר תהליך העיבוד פעמים רבות בבדיקות שעשינו.

גם מוצר שיצא נקי לאחר העיבוד, כאשר הוא לא נשמר כדבעי, תיתכן בו פגיעה של מזיקי מחסן שונים. והכל תלוי בסוגי המחסן, ובזמן השהיה.

מוצר שכבר נאפה ואין אפשרות לבודקו לאחר האפיה מחמת כמה טעמים במקרה שלפנינו אפשר לאוכלו כיון שהתבלין הוא מלמעלה ולכאורה היה ממול מקור אש, ולכן אפשר להתיר באכילה גם אם יש חשש שלא נבדק היטב לפני השימוש

הפרשה מנענע

תשובה

נענע חייב בתרומות ומעשרות כדת וכדין ועם ברכה.

גם למי שאינו רגיל באכילה רק לתה, גם חייב בהפרשת תרו"מ והחושש יפריש במקרה כזה ללא ברכה.

כל זה כמבואר בשו"ת חלקת השדה בכמה תשובות והסכים עליהם מרן זצ"ל, ואחרי שנים נדפס חזו"ע.

למעשה אתה שרגיל גם לאכול, ודאי חייב להפריש בכל גוונא כדת וכדין.

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון