שו״תים Online

רבני המכון משיבים לשאלות בכל תחומי ההלכה, תוך הקפדה על בירור יסודי ומענה ברור ומעשי. לצד זאת, למכון מומחיות ייחודית ומוכרת בתחומי המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות, ערלה, שמיטה, חלה, כשרות המזון, כשרות הדגים, בדיקות חרקים והיבטים הלכתיים נוספים הקשורים לעולם החקלאות והמזון.

המכון פועל במשך עשרות שנים במחקר הלכתי ומעשי, בפרסום ספרי הלכה ומחקר, בהדרכת רבנים, משגיחי כשרות וגופי כשרות בארץ ובעולם, ומעמיד את הידע המקצועי שנצבר לרשות הציבור בין היתר באמצעות שירות השאלות בהלכה.

נטיעת שתילים גדולים

תשובה

ככלל עץ יכול לשהות בעציץ למשך תקופה, ושוב להעבירו לאדמה, וימשיך שנות הערלה מהעציץ.

אולם יש לכך הרבה תנאים, הן בסוג העציץ, והן בקוטר הנקב בתחתית, והן שהגוש ישאר בשלימותו וכו'.

אחד הדברים המצויים במשתלות זה המעבר בין העציצים והמיקומים, שיכול לשנות הסטטוס מדרבנן לדאורייתא, ולהיפך.

ולכן משתלה חייבת שתהיה תחת כשרות על מנת שבוודאי לא יצטרכו למנות שנות ערלה מחדש.

לגבי ההובלה רצוי למצוא פתרונות, אולם למעשה בניתוק לזמן לצורך ההובלה, אין לחייב מנין שנות ערלה מחדש.

בקניה ללא כשרות, גם בנתונים שציינת, לכאורה לחומרא יש למנות שנות ערלה מחדש, ולכן בשנה הרביעית מהנטיעה בשטח גם נפריש תרו"מ וגם נחלל את קדושת הרבעי ואת שניהם ללא ברכה לחומרא.

בהצלחה

מעשר ראשון

תשובה

שלום וברכה

ראשית יש לידע שעל מנת שהמעשר ייחשב מתוקן מחמת התרומ"ע הגדולה שהוצאת, צריך לומר שיש ברירה [בזה"ז שתרו"מ דרבנן] שאז נאמר שתרומת המעשר הוא נלקח מחלק העשירית שהוא מעשר ראשון. אבל בלא"ה אם אין ברירה א"כ יתכן שלקחת את כל ה10% של תרומת מעשר לא מחלק המעשר ראשון אלא מהתוספת. ולא תיקנת כלל.

אולם בפועל גם אם יש ברירה, עדיין לפניך שתי בעיות גדולות:

א. בפועל לא נתת רק ללוי תוספת, אלא גם נתת לפי הכמות הגדולה גם את התרומת מעשר. ואם כן מעשיך הוכיחו שחשבת שבגלל רצונך הטוב, אתה נותן יותר למעשר ראשון, אם כן, כן התכוונת שהכל יהיה מעשר ראשון ולכן נתת תרומת מעשר יותר, וכאן אם כן הבעיה, שחלק התוספת לא מתוקן למעשר ראשון.

ב. בכל מצב גם אם הכוונה הייתה רק לעשירית ממש, והשאר מתנה אולם כללת את זה עם המעשר ראשון, ואם כן מעשרותיך מקולקלים כיון שלא הפרשת מהם המעשר הנוסף [שני או עני] על החלק הנוסף. וזה חלק מהקלקול של 'מרבה במעשרות' והלוי אכל פירות הטבולים למעשר שני [מעורב עם חולין].

ולעולם צריך לדעת שכל שינוי בתרומות ומעשרות צריך הרבה יישוב הדעת לגביו.

ערלה העץ הנקנה במשתלה

תשובה

זכיתי לשוחח עם מרן הרב זצ"ל כמה פעמים בעניני ההובלות מהמשתלה, ובאמת אמר שיש לעשות טצדקי שלא יהיה ניתוק, אולם למעשה אם הוביל יש לסמוך שניתוק לזמן לא הוי ניתוק.

וכמו שהבאתי בספרי עץ השדה מדבריו אלו.

אפשר אולי ברכב שיש לו כמו רצפה שטוחה כמו עגלה או רכב משא, ושיש לו כמה חורים של קוטר 2 ס"מ, ולפזר שם חול, ועל זה לשים את העציץ, אפילו לא ממול החור. ולהחשיב את האספלט כחומר לא מנתק. או לחילופין שהנוף יצא מחוץ לרכב כל הנסיעה.

למעשה העיקר להלכה שניתוק לזמן ההובלה אין להחשיבו כמנתק, ואם השתיל נלקח ממשתלה עם הכשר אפשר להמשיך למנות שנות ערלה.

קרמבולה

תשובה

קרמבולה הוא ככל פירות האילן והיא זקוקה להכשר שהפרי הוא ללא חשש ערלה וטבל.

בפרי זה נכון להשנה, יש חשש ערלה בכמות של מיעוט המצוי שיש לחוש לכתחילה.

ובכל אופן אם קטפת או קיבלת ואתה יודע שהפרי ללא חשש ערלה, ודאי שאתה חייב במעשרות וככל פירות הארץ.

כלאיים בשני מיני חסה

תשובה

מעריך שכוונתכם לחסה מסולסלת שיש בה בצבעי אדום וירוק, והם להלכה מין אחד ואינם כלאים זב"ז ומפרישין לכתחילה מזה ע"ז.

ערלה בתמרים

תשובה

שלום וברכה,

לערלה אין צורך לחוש בתמרים שבידכם

למעשרות, אם אין כשרות יש לעשר ללא ברכה.

בברכה

כוסות קרטון

תשובה

לא, אין צורך!

כלאים באפונה ריחנית

תשובה

שלום וברכה,

ראשית לא פירטת כלאים עם איזה מין כנגדו?

לגופו של ענין צמח שהוא רק לנוי, הגם שיש ערבים שזה למאכל בהמה שלהם, או לאוכל [ובאמת שבעבר היה משמש למאכל עניים, ראה משנה כלאים פ"א מ"א ובמפרשים שם].

אבל אם כולם מגדלים לנוי, לכאורה הוא כדין דשא, הגם שראוי למאכל בהמה, מכל מקום להלכה הותר בגינת נוי ליד כרם ולא חששנו לכלאים, כי לא מגדלים לבהמה ואדרבה מונעים ממנה להיכנס. וראה מה שכת' בשו"ת חלקת השדה חלק ג כלאים סי' ו.

מעשרות מכמה זנים של אותו הפרי

תשובה

הפלפלים ביסודם שוים הם הן לענין כלאים, והן לענין תרומות ומעשרות.

הן החריפים והן המתוקים, שוים הם בטעמם הבסיסי.

יש מקום אולי להוציא ודאי לדיעות מסויימות, את הפלפל הסודני.

אולם יותר קרוב בעיני שכל סוגי הפלפלים הם מין אחד גם לגבי תרומות ומעשרות.

ובוודאי הפלפלים המצויים

ערלה

תשובה

אינני עוסק באחוזים, ואינני חושב ששקלול הנתונים הוא נכון, כי אדרבה לשווקים שאין כשרות זורמת כל התוצרת שהיא ערלה, ואז אחוזי הערלה בשווקים ללא כשרות היא גבוהה ביותר. ובכל עיר ועיר יש רשתות שיווק עם כשרות, ועדיף לרכוש רק שם פירות. [לגופו של ענין אחוזי הערלה כלומר הנטיעות החדשות בענף זה של הדובדבן, הם נמוכים ולא גבוהים]

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון