פירות היוצאים מחוץ לגדר, ועדיין בעץ, אינם בגדר הפקר.

אולם אם בעל הבית הפקיר כדת וכדין לכל מאן דבעי ולא רק לשכנים או רק למישהו מסויים.

אכן כל הפירות שגדלו ונקטפו מחוץ לגדר הם הפקר ופטורים מהפרשת תרו"מ, ואפילו למי שהיה הבעלים לפני ההפקר.

האפשרות הבטוחה ביותר היא כשיש כשרות, ולכל אחד משלושת המכונים בארץ ישראל יש משתלות בהכשר עם פיקוח על כלאים, ואפשר לשאול שם [אצלינו אפשר לברר אצל נחמיה חדד 0556685553].

אמנם התויות הכתובות באופן סתמי על עצים או נאמרת על ידי בעל המשתלה, באופן שמשיח לפי תומו ולא בעקבות שאלה של כשרות, וכיו"ב, אפשר לכאורה לסמוך על זה.

יש עצים שמוחזקים כאינם מורכבים כלל, או מורכבים מין על מינו.

בהצלחה

דגי סלמון שמקורם מנורבגיה, אין בעיית תולעי אניסאקיס כיון שמקורם מכלובים ולא מהים הפתוח [וכן בכלובים ממדינות אחרות כגון צ'ילי ועוד]. ולכן אין לחוש לתולעים בבשר הדג. גם אם אין כשרות כלל או שיש את הכשרויות שאינן מקפידות על תולעים בדגים והם הרוב המוחלט של הכשרויות המהדרין היום.

מאידך יש כינה חיצונית שנמצאת על עור הדג ללא חדירה, ולכן לאחר שטיפה היטב וק"ו גירוד כל עור הדג אפשר להיות רגועים ולהשתמש ללא חשש.

דגי הרינג, לצערי אין כל אפשרות בטוח כולל כל הכשרויות וכל האופנים. הגם שיש אפשרות לכך אם יקחו את פילה הדג שמפולט כדג טרי, ולא כקפוא, וינקו מיד את דפנות הבטן, ולעיתים אכן יש עיבוד כזה והוא נקי, אךלצערי הרוב אינו עושה כך.

רק אציין שכמוצר סופי לאחר שהוא כבר חתוך ומוכן לאכילה, אופן הבדיקה קשה, ויש מגדולי ישראל שהתירו להתמש במוצר זה מחמת ספק ספיקא, שמא החתיכה שממנו עובד הייתה נקיה [שהממוצע שנותר בחתיכות הדג לפני עיבודו הוא פחות מרוב], ואף אם היה שמא בחיתוך לפרוסות הוא נחתך. ועוד שהבדיקה היא קשה ובכהאי גוונא כותב השפ"ד שבחיוב דרבנן אפשר להקל כשהבדיקה קשה ביותר. ובצירוף כל זה התירו בדיעבד את השימוש והאכילה. אולם הורה מרן הגריש"א זצ"ל שחלילה מחמת הצירופים הללו לתת הכשר על המוצר הזה.

וכיון שיש אפשרות לייצר ללא תולעים, מקווה אני שעוד יבוא יום וועדי הכשרות ינהיגו כך בפועל.

בברכה ובהצלחה

אין כל שינוי, עדיין קיימים מטעים מטופלים ומרוססים כדבעי, שאין זבובי פירות, וכעין הזחלים שציינת. ועדיין החילוק קיים בין הזנים החמוצים למתוקים שנגועים יותר.

אולם בוודאי כל שאינך יודע לזהות לפי סימנים כמתואר בספר שם, יש לבדוק לפני השימוש היטב.

בהצלחה

רק אוסיף,

1. לרכוש מחברות מוכרות, עם חותם מומחה מוכר [שאז מקפידים בכרוב הקפדה מיוחדת לנקיות ממש].
2. להתבונן חזותית על העלים לפני ההורדה או אחריה, ולוודא שאין סימנים חשודים לחרקים.
3. אם הכל תקין, מה שאתם עושים הוא טוב מאד.

שלום וברכה,

יש כאן חוסר דיוק בפרטים שמפרסמים, וזאת מהטעם הפשוט, שאנשים לא מבינים כלל בתחום הזה, ולצערי מפרסמים דברים שגויים.

בדרך כלל בכשרות כעין מה שאתה שואל [אינני ידוע על כשרות זו ספיציפית, אבל מעריך שהיא בדיוק אותו דבר], אין מדובר בתותים רגילים שכותבים עליהם שהם לטחינה.

מדובר על תותים שנבדקו מידגמית לפני העיבוד.

שעובדו במכונות עם מברשות ועם לוכדי חרקים, עם חומרי ניקוי במים, בכמות ובמהירות מיוחדת למסוע ולמכונה ועוד פרטים בידועים לבקיאים בתחום.

והמוצר הסופי נבדק על המסוע במנה אחת ענקית של כמאה תותים כל כ 20 דקות.

אם התוצאה נקייה לחלוטין לאורך כל הזמן וכו', אז המוצר הוא בחזקת נקי ומותר באכילה כמות שהוא, אולם אם נמצא חרק אחד או שניים לכל היותר בבדיקה של מאות תותים, זה אומר שהיה מצוין ובאמת שמעיקר הדין זה מותר גם באכילה, כי זה אומר שהכל עובד מצוין, [כי בשטיפה ללא פיקוח של בקיאים בתחום, ממוצע הנגיעות הוא כ 17%, ובמכונות ממש מצוינות ממוצע של כ 10% נגיעות, אולם חרק אחד ממאה תותים זה ודאי מצוין], אולם כיון שסוס סוף נמצא מקובל שבמצב זה מאשרים לטחינה בלבד.

דבר זה מותר לכתחילה ואפילו על ידי יהודי, ואין בזה כל איסור ביטול לכתחילה, וכמבואר בספרי תולעת שני כרך א, ראה שם באריכות.

בברכה

אסור להשתמש בתוכנה זו, או בכל שאר מכשירים דומים לזה, כדי לעשות שיתוף חברתי, גם אם המטרה היא נעלה וחשובה ביותר. ויש להשתדל למצוא כל הדרכים להקל על המבודדים, אולם לא בדרכים כעין אלו. ולא הותר השימוש במכשירים אלו ודומיהם, אלא למקרים שהם בחששות של פיקו"נ.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כו’

כיון שבאפשרותך להתנייד בבית עם כסא גלגלים, אז הנכון הוא שאת תברכי את הברכה, ותתחילי בדיקה במקום אחד שמתאים לך כולל המגבלה, כגון באחת מהמגירות, ואז תעבירי את הנר לגויה, ותתניידי עמה ותעקבי אחריה כל זמן שהיא בודקת כפי הנצרך בכל המקומות שחייבים בדיקה, וגם את תבדקי עמה בעינייך בכל המקומות שאתה מצליחה ויכולה לבדוק. ובתום הבדיקה תאמרי 'כל חמירא' שזה כמובן מוטל רק עלייך.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כה’