שו״תים Online

טיפול בעצי הדר חולים בשמיטה

תשובה

קונפידור, אם יש מחלה שזה יעיל לה מותר. ואפשר גם בלובן.

שמיטה בעלי נענע ורוזמרין

תשובה

נענע – ירק בתר לקיטה וכבר הכל נלקט בשביעית ויש בו קדושת שביעית. רוזמרין – עץ, ומסתמא שיש כבר חנטת עלים חדשים ושייך כבר לשביעית. למעשה, השימוש מותר רק עם ההגבלות של קדושת שביעית.

גבולות הארץ לעניין שמיטה – פארן

תשובה

יבול חו"ל

חרקים באספרגוס

תשובה

הסרת הכותרת קילוף הקשקשים שעל הגבעול, שטיפה ואכילה.

(ניתן לראות גם בערך אספרגוס)

בית המעשר – מעשר מלימונים אחרי הסחיטה

תשובה

יכול להפריש מהמיץ.

אופן קציצת סכך בשמיטה

תשובה

אני סובר כדעת רבינו המהרי"ט שאפשר לקצוץ , הגם שיגדל אח"כ מחדש. ואף בעצי בשמים הדין כן. יש מי שרצה לחוש, ומצריך לקצוץ בשינוי, כלומר, לא לקטוף במקום מדוקדק בדווקא אלא יותר גבוה או נמוך (דבר שמצוי יותר בבעלי מקצוע ולא באנשים רגילים שקוטפים בכל מקרה בלי לדקדק).

זריעה בתערובת גידול

תשובה

כל זריעה או שתילה באדמה (כולל טוף שלצורך הדיון כאן נחשב כאדמה), אסור מן התורה בחוץ, ומדרבנן בעציץ שאיננו נקוב.

במידה שהשתילה הוא בעציץ לא נקוב (לא בתחתית, ולא הנוף), והעציץ נמצא תחת תקרה האטומה לגשם, מותרת השתילה שם אפילו לכתחילה. ובזריעה שהיא מלאכה דאורייתא, יש מי שהחמיר לעשות המלאכה על ידי נכרי, אולם רוב הפוסקים לא החמירו בזה.

יין של אוצר בית דין

תשובה

אין צורך להקנות לאף אחד, אלא היא עצמה תוציא זאת ולפני שלושה תפקיר, ואם לא לקחו יכולה היא לזכות מן ההפקר ולקחת לעצמה.

אגב, המזיד והשוגג לא נמדד אצלה, אלא אצל הפעמים הראשונות, ואם נאסר אז כבר נאסר כלומר, אם זה נאסר משנה תשע"ה עד לפני שנתיים מה יועיל? אולם כמדומני שזה מיקבי רמת הגולן, וביינות היותר איכותיים הם הקפידו להוציא מרשותם לאחר זמן הביעור, וממילא כיון שבזמן הביעור היה ברשות בית הדין לא היה חייב ביעור בכלל. ומספק מכל מקום, יש לנהוג כמבואר לעיל.

ברכות על קטניות

תשובה

ברכתו בורא פרי אדמה, לכל העדות והמנהגים

ברורים בענייני שמיטה

תשובה

א. חלילה מלשמור, עדיין תורת הפקר על זה.
אולם מן הסתם יכול בית הדין לגבות את העלויות שעשה לטובתך בשטח בהיותו שליח הציבור ואתה בכללם.
ב. ראה באריכות במה שכתבתי בספר שביתת השדה בענין, ובעיקרון מלאכות 'קלות' הלכתית אפשר, ובאמת שהכל תלוי לפני הענין, ראה מה שהארכנו שם בענין דילול, לגודל פרי, ואין כאן המקום להאריך בזה.
ג. דעתינו שלכתחילה אפשר לעשות אוצר בית דין גם בירקות, וכפי שכתבו כמה מגדולי רבני ספרד, ובינהם הגאון רבי ברוך מאני, רבי ניסים כדורי, רבי עובדיה יוסף זצ"ל, ועוד מגדולי הדורות, שבזה קיי"ל כשאר ראשונים ולא כדעת הרמב"ם, בעבר השתדלנו בכל הירקות לנהוג כך, אולם לצערי הציבור חשש מכל מיני פחדים של שאריות וכו', ולא לקחו תוצרת זו, ונגרם הפסדים, לכן אנו ממעטים בירקות. אולם בפירות משתמשים רק באוצב"ד.

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון