על מנת להתיר בשנת השמיטה, אין די במצע מנותק, אלא צריך שיהיה גם תחת גג (כל יריעה שאטומה לגשם נחשבת לגג) ואז יש להתיר את כל המלאכות. בלא”ה לקיים את הזרוע יהיה אפשר, אולם להשביחו וק”ו לשתול חדש, זה אסור מדרבנן כדין עציץ שא"נ.

לכתחילה אין לקנות מעוברי עבירה, כי אין ספק שיש בזה סיוע. ויש עם הכשר וזה אמור להספיק לצרכי שנת השמיטה!

גם בד' מינים עדיין כתבתי שעדיף אם יש עם הכשר. ויש להוסיף שיש לזכור שב"ה יש מספיק פרחים עם הכשר, עם קצת מאמץ, אז למה לסייע לעוברי עבירה.

כמובן שבכל אופן אין איסור שימוש.

לגבי ג'ת – השקייה זאת לא הבעיה שם, יש שם מלאכות קיטום הקרובים לאיסורי תורה, אולם לגבי איסור שימוש עדיין זה בגדר נעבד ודומה לפרחים, כי לדידי אין קדו"ש בגת. (כמבואר בשביתת השדה פ"ט סעיף יג ובהערה שם בהרחבה).

קדוש בקדושת שביעית

הצמחים ברגע שסיימת את המיצוי שלהם כבר לא צריך לשומרם

השתייה, כל עוד והרגילות לשומרה, יש לשמור, אם נשאר שיריים שאין רגילות לשמור, תוכל לזרוק. אם זו כמות גדולה יותר, תוכל מקסימום להשהות לילה כשהוא גלוי, ומשקין גלויים, אסור לשתות אותם, ואז מותר לך לשפוך.

במקומות שיש להם תעודת כשרות עדכנית, לאשר כי אין בפירות ערלה ואין חשש טבל. והגם שטבל אפשר לתקן בבית, למי שיודע להפריש תרומות ומעשרות בבית. אולם ערלה אין אפשרות כזו. אמנם, יש פירות שאין בהם חשש גבוה של ערלה, ואפשר לרוכשם בשוק, וכמו כן אם קיבלתם במתנה יהיה אפשר להשתמש בהם.

בנוסף, ברשימה ששלחתם, יש פירות שדינם כירק כיון שנותנים פרי תוך שנה מזריעתם בגרעין, וכן דעת הרדב"ז. בן איש חי. משפטי שמואל. מרן הגאון רבי עובדיה יוסף. מו"ר הגאון רבי מרדכי אליהו. מו"ר הגאון רבי שלום משאש ועוד רבים מחכמי הספרדים.

פיטאיה – יש סוגים ללא חשש ערלה, ויש פרי גן עדן שאחוזי הערלה בו קרובים ל 10 אחוז, אולם עדיין אין הרוב ערלה, ולכן באופן שקיבלת מתנה את יכולה להשתמש בזה לכתחילה, לאחר הפרשת תרו"מ.

קרמבולה – יש כבר מעל 10% ערלה, אולם עדיין אין רוב ערלה, ויש מקילים לרכוש בשוק בהסתמך על הרוב, ובפרט אם קיבלת מתנה, ממישהו שקנה בשוק – בפרי זה יש כבר קדושת שביעית. ויש לאוכלו במגבלות הקדושה.

פפאיה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.

פסיפלורה –  לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.

אנונה – כמעט ואין בו ערלה כלל, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.

אפרסמון – גם בפרי זה כמעט ואין חשש ערלה, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.

מבחינת חרקים, פירות אלו באיכות טובה, וכשאין להם רכות ממש, הם בחזקת נקיים, ולאחר שטיפה חיצונית (ובפרט באפרסמון תחת הפרח), הם בחזקת נקיים.

אם הפך אותה, וזה עדיין בתוך הגיגית וכאשר תרימו בבת אחת הכל יישאר בפנים כמות שהיה, אין בעיה. אולם אם זה התנתק מהגיגית, אז תכניסו את הכל לתוך בית ותחזירו זאת בתוך בית ובעציץ מנותק.

בהצלחה

שלום וברכה, לגיבור החיל, גיבור כח, שזוכה לשמור השמיטה בפועל, אשריך!

כיון שהמקום לא מקום זריעה וכיון שהחשש הוא לחרקים ושאר מרעין בישין, ולא לתועלת עכשוית של חקלאות (למרות שבנושאי חרקים בימינו צריך להקל בזה, ולא זה המקרה שלפנינו), מותר לכתחילה לטפל בעשבייה, ובוודאי בצורה שאתה הצעת על ידי ריסוס ועל ידי גוי דוודאי מותר.

. הערבה, בפועל מחולקת לשלושה, הצפונית, הדרומית והמזרחית,

הערבה צפונית – נחלקו בה הפוסקים ויש רבים שמחשיבים אותה כארץ ישראל, וכן אני העני סובר בספרי גבולות השדה שזה מארץ ישראל בוודאי.

הערבה הדרומית – אני הקטן סובר מפארן ומטה, ויש אחרים הסוברים מיהל ומטה. [ענין המעלה ה 30 גם אם סוברים שזה רלוונטי גם לגבולות, אין המדובר בדיוק בקו ה 30 שאין לו משמעות, אלא גם מעט מעליו עדיין הוא 30, וכמו שמוכח מן הצפון שהרמב"ם קורא 35 ובפועל מציין את הנקודה ב – 35.10]. למעשה, באזור זה של הערבה הדרומית רבו הפוסקים שאין בזה קדושת ארץ ישראל, הגם שיש מן המיעוט שכתבו שעד עקבה שבירדן עדיין זה ארץ ישראל, אולם למעשה אין המנהג כדעתם.

הערבה המזרחית – היא הערבה בחלק המזרחי לנחל הערבה, ונמצא בצידו הדרומי והמזרחי של ים המלח, ודינו כחו"ל ממש, וכן כתב מן הראשונים רבינו המהר"י קרא [חבירו של הרשב"ם ז"ל] שדרום ים המלח [ובוודאי המזרחית לו] הוא ארץ העמים. וכ"כ הגר"א ועוד. וכן ציירו כמעט כל הפוסקים שארץ ישראל נמצא מהפינה המערבית של לשון ים המלח, ולכן כך העיקר לדינא, הגם שמפורסם ממרן הגריש"א זצ"ל שהסתפק בזה, אולם לענ"ד לאחר שמצאנו לחד מן קמאי שכתב להדיא לא כך, כן העיקר להלכה וכדעת רוב הפוסקים.

למעשה כל המיובא מן הערבה כמעט יש בו מחלוקות בפועל, כאשר לדידן, המגיע מן המזרחי ודאי חו"ל, וכן מפארן מטה ודאי חו"ל, ובשאר חלקי הערבה [הצפונית] הגם שלדידי נכבש על ידי עולי בבל וזה בכלל ארץ ישראל, עדיין יש לזכור את הדיעות החולקות בזה.

1. למיטב ידיעתי לא קיים ייצוא של פלפלים מן הנכרי לחו"ל.
2. הגם שקדושת שביעית מתחילה מיד בתחילת שמיטה בפלפלים, מכל מקום עדיין מותר באכילה. אולם איסור ספיחים [שגם אסור באכילה] מתחיל בשבוע השני של חודש טבת, ועל זה יש להוסיף את זמן ההובלה, אלא שבפלפל כ 90% זה הובלה אווירית במטוסים, והזמן הוא קצר ביותר.
3. גם כאשר הגיע זמן ספיחין, עדיין הרבה קוטפים מהפלפל שנזרע קודם שמיטה וממשיך לתת, ונוסף ספק זה גם על שאר ספיקות הנז' מהערבה, וברור שכל הספק הוא בגזירה דרבנן של ספיחים, וקיי"ל בזה שבספיחין ספיקא לקולא. וביארתי הדין בכמה מקומות בספרי שביתת השדה [כגון דברי המראה"פ על ירושלמי בערלה פ"א ה"ב. וכן לגבי ספיחין בבהמה ועוד], ובוודאי בכה"ג שיש כמה ספיקות.

בברכה, שניאור ז. רווח

שלום וברכה,

ראשית, לגבי נטע רבעי הקובע הוא טו בשבט משנה שעברה של שישית, עד טו בשבט של השנה השביעית. כל היבולים שנפתחו הפרחים שלהם לאחר טו בשבט של שישית, עד טו בשבט של שביעית שייכים לשנת הרבעי וחייבים לחלל אותם כדת וכדין.

מאידך, כל התוצרת שתילקט בשנת השבע לאחר ראש השנה [לענין שביעית זה ר"ה ולא טו בשבט] שייכת היא לשנה השביעית והבעלים צריך להפקיר לפחות מספק. כלומר לגבי שביעית יש ספק אם השלב לקיטה או חנטה, ולכן רק אם חנט ונלקט בשביעית הוא ודאי שביעית, וכל האפשרויות האחרות זה רק מספק.

והשתא, כיון שאתה לוקט היום מה שחנט בשישית, הרי שזה מפני הספק קדוש בקדו"ש ומסתמא הפקרת כדין, אך למרות זאת שזה אינך ברשותך, אתה יכול לחלל נטע רבעי, כי אפשר לחלל גם כשזה לא ברשותך, וכמו שהארכתי בעץ השדה (פי"ד) ובשביתת השדה (פט"ו). אלא שאת החומש לא להכניס עם שאר החילול בפרוטה אחת מפני הספק אם זה נקרא שלך לחייב חומש, ולכן לחלל את קדושת הרבעי הוא וחומשו על פרוטה ורבע מהמטבעות, ואם אתה מנוי בבית המעשר, אינך מוסיף חומש בלאו הכי.

כמובן שהתוצרת פטורה מתרו"מ מחמת שנטע רבעי פטור מתרו"מ, [ולא מחמת שביעית שהיית צריך להפריש מספק בחנט בשישית ונלקט בשביעית].

לגבי מה ששאלת על בדיקת האתרוג, אני מניח שכוונתך לגבי חרקים, ובכן, הגם שבפירות הדר מצוי מאד במטעים שאינם מטופלים כדבעי פגיעות של זבוב הפירות, באתרוג יחסית הדבר לא מצוי, ובעיקר מצויים חרקים חיצוניים, כולל כנימות, אלא שכל זה במטעים שאינם מטופלים עבור סוכות, כי במטעים מטופלים גם זה בחזקת נקי מחמת ריבוי הטיפולים שעוברים. ואם הינך מסיר את הקליפה כמו שמצוי קודם שעושים ריבה, ובשר האתרוג קשה, הרי שאינך חייב בבדיקה נוספת והפרי בחזקת נקי.

בהצלחה