ריבה שמקורה מעלי ורדים, אכן יש בזה בעיה קשה של חרקים, ובדרך כלל אחוזי הנגיעות שם יותר מרוב, וקשה לדעת איך נבדק ומי בדק. כל זה להבדיל מריבה המיוצרת משאר פירות שהם נגועים ברמת מיעוט המצוי לאחר השטיפות המצויות, אולם מוצר זה נמצא בנגיעות גבוהה מאד. אמנם אם המוצר מרוסק לחלוטין, עד רמה מימית, ועשו לצורך כלל הציבור בעולם, אפשר לצרף להיתר כדי להתיר באכילה.

פרחי מאכל אכן נגועים הרבה בחרקים. מה שהחברה שלך משתמשת בחומר ניקוי לא בהכרח יעיל לחרקים. אפשר לנסות סטרילי שיותר יעיל מבחינת חרקים, אך לא יודע אם יהיה יעיל מבחינת יופי. לצערי אני לא מכיר פרחי מאכל נקיים בהכשר. והאפשרות זה רק לנקות, ואכן זה פוגע בהם.

ראשית יש לדעת שנגעים לא בהכרח שיש חרקים, יתכן שזה 'עקיצה עקרה' [להבדיל מעקיצה פוריה], וחורים אם זה סימטרי זה אומר שהבוגר יצא. למעשה כתבנו בהרחבה איך ניתן לזהות ולנקות את סוגי הזיתים בספר תולעת שני חלק ג' ערך זיתים. בהצלחה רבה.

כיון שבצד השני יצא מתחת פני האדמה. יש למנות לחומרא שנות ערלה מאז שצץ מעל פני האדמה בבית השני.

כל הגידול חייב שמירה וכיסוי. אין קשר למקור הירק.

אם כבר זרק ואז לקחת זה הפקר, אם לקחת לפני זריקה חייב, ואם אתה לא בטוח אז להפריש ללא ברכה.

באם השריתם כל עלה בחומר השריה, ושפשפתם היטב כל עלה עם החומר משני צדדיו ושטפתם היטב, לכאורה העלים בחזקת נקיים. אולם עדיין המוצר חייב בדיקה, ובפרט שבמקרה של השאלה מדובר בכרם לא מבוקר ולא מרוסס. שסוגי החרקים מגוונים הרבה יותר, וחלקם גם לא יורדים בשטיפה רגילה. ולכן בתום תהליך הניקוי שעשיתם שהוא ממש מצוין, יש לבדוק כל עלה משני צדדיו תחת מקור אור, ואז אפשר להשתמש.

א. מעשר שני ויש 2 ברכות אחד כלל של המעשרות. והשני על פדיון מעשר שני ומופיע בנוסח.

ב. אם הוא ודאי בן 4 ולא היה מגוש שהוא ספק וכו' אז פטור ממעשרות וחייב בחילול כל פרי שנקטף.

וקודם החילול מברך על חילול נטע רבעי (כמופיע בנוסח) ומוסיפים את נוסח החילול. ואם זה רבעי מספק יש להפריש תרומות ומעשרות וגם חילול ואת שניהם ללא ברכה

מצורף מה שכתבנו בספר תולעת שני בחלק רביעי בערך מים, בקטע הרלוונטי למים בניו יורק:

התקן בארה"ב וברוב מדינות אירופה, עומד הוא על תקן עכירות מחמירSDWA [=Safe Drinking-  שהלך והחמיר עם השנים [מ – 1974 ואילך, חל חוק שהעכירות המירבית המותרת היא עד 1 יע"ן והתוצאה היא הרחקה של 99% ,[Water Act מהטפילים וכמבואר לעיל. אמנם בפועל העיר ניו יורק מקבלת 9% מהמים שלה ממאגר קרוטון המספק בעיקר לאיזור מנהטן העליון וברונקס, והוא אכן מסונן כדבעי, אך עדיין 90% הנותרים מקבלים מים עיליים ממאגרים מוגנים מהרי הקטסקייל, ובעבר אכן החוק שם לא חייב סינון אלא חיטוי במים אלו, כיון שאיכותם הייתה בעכירות נמוכה מאד, ובמשך הזמן החוק שונה גם לגבי מים אלו.

אך בפועל מדיווחים שהתקבלו ממומחים רבניים בארה"ב עדיין בכל האזורים בהם אספקת המים היא מהמאגרים שבהרי הקטסקייל שהם מים עיליים, ניתן למצוא את טפילי הזואופלנקטון הזעירים. ועל כן במדינות אלו חובה לסנן היטב את המים. באם מותקנת בבית או בכל מקום מוסדי, מערכת פילטרים העומדת בתקנים לסינון מים, הם אמורים לחסום כל ממצא מן החי שמקורו מהמים [ויש להיוועץ עם אנשי מקצוע על האפשרויות השונות ועל תקופת ההחלפה הנצרכת ליעילות הפילטר, כיון שאם הוא ייפגם אזי הוא עלול לגרום לפעולה הפוכה].

באם מתקינים על הברז בבית מסנן, יש לדאוג שפילטר המסנן יהיה מסוגל לחסום כל ממצא שגודלו מעל 0.5 מ"מ [פילטר של 50 מיקרון יעיל עבור זה], ויש לנקות או להחליף את הפילטר מידי פעם לפי הצורך וההמלצות.

1. במקרה זה, ודאי אין היתר של אכילת עראי, כיון שזה לכל הפחות כדין חצר המשתמרת, ובכל קטיף כבר חייבים, וכדין הגדל בתוך החצר. ולמעשה אם זה גדל תחת גג, יש להפריש בלי ברכה לחוש לראב"ד. ואם גדל שלא תחת גג, חייב בהפרשה עם ברכה. [אמנם אם נשאר נידון זה, זהו במקרה שמדובר בפרי זעיר הנאכל בבת אחת, ששם אם קטף רק אחד בודד יהיה פטור מתרו"מ, ורק אם קטף שנים יהיה חייב, ויש עוד פרטי דינים בשאלה זו, וראה בקצירת השדה בפרק י. ובשו"ת חלקת השדה חלק ה תרו"מ סי' י.]
2. לגבי ברכת הגומל, בניתוחי עיניים שהם בהרדמה והיה בכלל סכנה יש לברך וכך מבואר בשו"ת ציץ אליעזר [חי"ב סי' יח] ועוד. מאידך בניתוח לייזר של עיניים שם אין הרדמה, ולכאורה לא נכון לברך עם שם ומלכות ונכון לצאת ידי חובה על ידי מישהו אחר שמתחייב.

מאידך אם לאחר הניתוח הוא שכב בביתו 3 ימים ולא הצליח לקום [ויש מצבים כאלו כידוע] לכאורה כן מתחייב.