ככל שאר פירות הדר שלקטו לאחר טו בשבט
מעשרים מעשר שני ופודים ללא ברכה
ומוסיפים תנאי שאם צריך מעשר עני אז זה יהיה מעשר עני

בקיום מצוות הפרשת תרומות ומעשרות ישנן שתי פעולות, האחת זו ההפרשה בפועל של מעט יותר מאחוז וקריאת שם וקביעת מקום (נוסח ההפרשה) בפועל לתרומות (גדולה ותרומת מעשר, שזה אחוז פלוס. וקריאת שם למעשר ראשון ללוי ולעני או למעשר שני). פעולות אלו אין 'בית המעשר' יכול לעשות עבורך.
מאידך, שמירת פרוטה חמורה. או נתינה בפועל ללוי או לעני, זה אינך צריך כיון שזה נמצא בהסכם שאתה חותם עם בית המעשר שייחד לך מטבע, ויבצע ההסכם בנתינה ללוי או לעני או לשניהם.
בהצלחה

לא ברור שהנקטרינה מורכבת על אינה מינה, יש כנות שהם אותו מין.
בנוסף הרבה שנים עברו עד שמקום ההרכבה אינו ניכר ואפשר בדיעבד לסמוך על הפוסקים שהתירו בכה"ג.
אין המדובר בלהרכיב או לשתול, אלא בקיום, שאינו אסור אלא מדרבנן, ובזה יש לסמוך על הספיקות הנז' ולהתיר את הקיום.
ואם מערכת ההשקיה ממוחשבת קל עוד יותר שאין זה קיום בידיים.
בהצלחה

1. בדקת מדגם של 10 אחוז לצימוקים במים חמים עד שהמדגם יתפח ועם היד ישפשו שירד כל מה שצמוד. את המים לסנן. אם נקי אפשר להשתמש בהכל בלא בדיקה רק עם שטיפה כללית. ואם נמצאו חרקים הכל לזריקה.
2. לא מאושר גם כי הכשרות חלשה מאד ומעבר לחלב נכרי. לא הייתי מציע

כבר כתבנו ומוסבר באר היטב בתולעת שני כרך א על חייהם ושהם הולכים וניכרים בהליכתם ובזמן המיגון זה כיסוי שעליהם שאז הם ממשיכים את חיי ההתרבות שלהם. והכל גם מתועד בהסרטות במכון. ובתולעת שני חלק ג שיצא לאור מחדש לפני שבועיים הבאנו התמונות שניתן להבחין בכל שלב.
לא מצאנו מי שנשאר להתיר הגרשז"א חזר בו, הגר"ש וואזנר אמר שלא התכוון לכנימות הללו שכן רוחשות.

לנער ולראות שאין חרקים שנופלים. לחלקו כפי שאתם צריכים בשימוש שאתם מעוניינים. להשרות במי סבון תוך כדי ניעור בפנים. ולשטוף תחת ברז מים

מעשרות יש מקום גדול לפטור ובפרט שיש כאן צירוף נוסף של גידולי בית חוץ מההיתר של גידולי אויר.
חרקים יש לבדוק יתכן שיהיה מעופפים, יחסית זה נקי

בודקים, מעבירים סינון, ניפוי, בדיקות מרובות, ואריזה למנוע התפתחות עתידית

אפשר בהחלט.
רק צריך לדעת שאטימות מוחלטת יכולה להרוג את הצמח, אז צריך אוורור או רשתות ואז יש להיזהר שיהיו מתאימים לחרקים.