סנן לפי נושא:
עלי היביסקוס מיובשים
התה שיוצא מהמסננת כשר למהדרין לכתחילה
תשובה
התה שיוצא מהמסננת כשר למהדרין לכתחילה
דג סלומון מהדרין
לגבי אניסאקיס בחזקת נקי. לגבי הכינה החיצונית, צריך לשטוף היטב את העור לאחר הפשרה ובזה אף מה שנשאר תפוס מחמת הקרח יורד. בהצלחה.
תשובה
לגבי אניסאקיס בחזקת נקי. לגבי הכינה החיצונית, צריך לשטוף היטב את העור לאחר הפשרה ובזה אף מה שנשאר תפוס מחמת הקרח יורד. בהצלחה.
גידולים בחול ים האם דינם כגידולי מים
כבר נאמר ששאלת חכם חצי תשובה. אכן, כל הגידולים וכל סוגי המצעים האדישים, כגון פרלייט, קוקוס, חול ים, ועוד, מתאפשרים רק הודות לחומרי הדישון ושאר תוספות שנותנים לצמח עם ההשקייה. וללא זה מאומה לא יכול לצמוח שם.
ועל כן כבר כתבנו בעבר בכמה מקומות, שדינו כדין גידולי מים, ולדעת הרבה מן הפוסקים ברכתם שהכל. [אלא אם הנוף נוטה על קרקע רגילה ויונק גם ממנה]. בהצלחה.
תשובה
כבר נאמר ששאלת חכם חצי תשובה. אכן, כל הגידולים וכל סוגי המצעים האדישים, כגון פרלייט, קוקוס, חול ים, ועוד, מתאפשרים רק הודות לחומרי הדישון ושאר תוספות שנותנים לצמח עם ההשקייה. וללא זה מאומה לא יכול לצמוח שם.
ועל כן כבר כתבנו בעבר בכמה מקומות, שדינו כדין גידולי מים, ולדעת הרבה מן הפוסקים ברכתם שהכל. [אלא אם הנוף נוטה על קרקע רגילה ויונק גם ממנה]. בהצלחה.
שמן שחזר מבית בד בבית לחם
על שאלה זו יש לדון מכמה פנים קודם סוגיית הטומאה.
א. מנ"ל שמהזיתים ששלחת זה השמן שקיבלת? והרי מצוי מאד שלאחר הערכה של כמות השמן היוצא מן הזיתים שלך, הם נותנים לבעל הזיתים את כמות השמן, מבית הבד, וזה יכול להיות ממגזל זיתים נכרי מקומי, וכיו"ב.
ב. גם אם הזיתים הם שלך, הרי בזיתים שנמסקו לשמן גמר המלאכה זה עשיית השמן מהם, ואם גמר הלאכה נעשה על ידי גויים, קיי"ל שפטורים מן התורה וחייבים רק מדרבנן.
ג. לשאלתך, גוי אינו נעשה טמא מת, והרי הוא כמי שלא נגע (לשון הרמב"ם בהל' טומאת מת פ"א הי"ג). ומאידך כתב הרמב"ם בהל' מטמאי משכב (פ"ב ה"י) ..אבל העכו"ם אין מטמאין לא בזיבה ולא בנדות ולא בלידות דין תורה שנאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש איש כי יהיה זב בני ישראל מטמאין בזיבה ולא העכו"ם, וחכמים גזרו על כל העכו"ם שיטמאו כזבים לכל דבריהן זכרים ונקבות. נמצאת למד שזובו של עכו"ם, ודם נדה או דם זיבה ולידה של בת עכו"ם, ובת עכו"ם ועכו"ם עצמן אף על פי שהם נקיים מן התורה מדם הזב, ורוק העכו"ם ומימי רגליהן ומשכבן ומרכבן, ובועל עכו"ם כל אחד מאלו אב טומאה מד"ס לפיכך אין חייבין עליהן על ביאת מקדש וקדשיו ואין שורפין עליהן את התרומה.
ד. ובכל גוונא, כבר כתב בספר התרומה (בהל' ארץ ישראל) 'אבל בטהורה גמורה אסור מן התורה לשורפה כיון דמאבד' בידים וכו', וטוב יותר להכשירה קודם שיפריש התרומה ואחר כך יסיקנה הכהן. והגם שרבינו הרמ"א כתב (סי' שלא סעי' יט) 'וטוב להכשיר אותה קודם מירוח, כדי שתקבל טומאה ויהיה מותר לשרפה'. וביאר בש"ך (שם סקל"ה) שאחרי המירוח, שכבר נתחייב בתרומה, אסור להכשירה לקבל טומאה, שאסור לגרום טומאה לתרומה טהורה. מ"מ בדברי ספר התרומה שם שבזה"ז שתרו"מ זה דרבנן, שרי להכשיר גם לאחר מירוח. וכ"כ הכפתור ופרח (פי"ז). וכ"כ הרדב"ז בתשובתו המפורסמת (ח"ב סי' תשלא). גם בביאור הגר"א על השו"ע כאן (ס"ק נ) הב"ד ספר התרומה על דברי הרמ"א לגבי הזה"ז. וכ"כ בספר ארץ ישראל להגרי"מ טוקוצינסקי זצ"ל (עמ' קיא) שכתב: 'ונוהגים להכשיר במים את הפירות שיטמאן בעודם בטבלם, וכתב שכן מנהג ארץ ישראל בזה"ז. וכן הכריע להלכה בספר חזו"ע (תרו"מ עמ' קפח) שבדיעבד שלא הכשיר קודם מירוח יכול להכשיר לאחר מירוח וכ"כ בספרי קצירת השדה (כרך ב פט"ו סעי' יג). ובנידו"ד מצטרפים הספיקות לגבי עצם החיוב של השמן ברשותך לספיקות האחרים.
על כן למעשה, קודם ההפרשה תגע בשמן, וממילא תרומה טמאה בידיך. ותתנה לכהן בשיעור המגיע לו, והוא ידליק ממנה לנרות שבת, נרות חנוכה ועוד.
תשובה
על שאלה זו יש לדון מכמה פנים קודם סוגיית הטומאה.
א. מנ"ל שמהזיתים ששלחת זה השמן שקיבלת? והרי מצוי מאד שלאחר הערכה של כמות השמן היוצא מן הזיתים שלך, הם נותנים לבעל הזיתים את כמות השמן, מבית הבד, וזה יכול להיות ממגזל זיתים נכרי מקומי, וכיו"ב.
ב. גם אם הזיתים הם שלך, הרי בזיתים שנמסקו לשמן גמר המלאכה זה עשיית השמן מהם, ואם גמר הלאכה נעשה על ידי גויים, קיי"ל שפטורים מן התורה וחייבים רק מדרבנן.
ג. לשאלתך, גוי אינו נעשה טמא מת, והרי הוא כמי שלא נגע (לשון הרמב"ם בהל' טומאת מת פ"א הי"ג). ומאידך כתב הרמב"ם בהל' מטמאי משכב (פ"ב ה"י) ..אבל העכו"ם אין מטמאין לא בזיבה ולא בנדות ולא בלידות דין תורה שנאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש איש כי יהיה זב בני ישראל מטמאין בזיבה ולא העכו"ם, וחכמים גזרו על כל העכו"ם שיטמאו כזבים לכל דבריהן זכרים ונקבות. נמצאת למד שזובו של עכו"ם, ודם נדה או דם זיבה ולידה של בת עכו"ם, ובת עכו"ם ועכו"ם עצמן אף על פי שהם נקיים מן התורה מדם הזב, ורוק העכו"ם ומימי רגליהן ומשכבן ומרכבן, ובועל עכו"ם כל אחד מאלו אב טומאה מד"ס לפיכך אין חייבין עליהן על ביאת מקדש וקדשיו ואין שורפין עליהן את התרומה.
ד. ובכל גוונא, כבר כתב בספר התרומה (בהל' ארץ ישראל) 'אבל בטהורה גמורה אסור מן התורה לשורפה כיון דמאבד' בידים וכו', וטוב יותר להכשירה קודם שיפריש התרומה ואחר כך יסיקנה הכהן. והגם שרבינו הרמ"א כתב (סי' שלא סעי' יט) 'וטוב להכשיר אותה קודם מירוח, כדי שתקבל טומאה ויהיה מותר לשרפה'. וביאר בש"ך (שם סקל"ה) שאחרי המירוח, שכבר נתחייב בתרומה, אסור להכשירה לקבל טומאה, שאסור לגרום טומאה לתרומה טהורה. מ"מ בדברי ספר התרומה שם שבזה"ז שתרו"מ זה דרבנן, שרי להכשיר גם לאחר מירוח. וכ"כ הכפתור ופרח (פי"ז). וכ"כ הרדב"ז בתשובתו המפורסמת (ח"ב סי' תשלא). גם בביאור הגר"א על השו"ע כאן (ס"ק נ) הב"ד ספר התרומה על דברי הרמ"א לגבי הזה"ז. וכ"כ בספר ארץ ישראל להגרי"מ טוקוצינסקי זצ"ל (עמ' קיא) שכתב: 'ונוהגים להכשיר במים את הפירות שיטמאן בעודם בטבלם, וכתב שכן מנהג ארץ ישראל בזה"ז. וכן הכריע להלכה בספר חזו"ע (תרו"מ עמ' קפח) שבדיעבד שלא הכשיר קודם מירוח יכול להכשיר לאחר מירוח וכ"כ בספרי קצירת השדה (כרך ב פט"ו סעי' יג). ובנידו"ד מצטרפים הספיקות לגבי עצם החיוב של השמן ברשותך לספיקות האחרים.
על כן למעשה, קודם ההפרשה תגע בשמן, וממילא תרומה טמאה בידיך. ותתנה לכהן בשיעור המגיע לו, והוא ידליק ממנה לנרות שבת, נרות חנוכה ועוד.
העברת עץ אתרוג לגבי מנין שנות ערלה
- בזמן העברה לצמצם הזמן שהוא מנותק.
- לדאוג שהעץ עם הגוש במושלם (לא ברמה של פירורים שאין צורך להקפיד על כך). נכנסים לאדמה ואז מוסיף ומכסה.
- אם אחר כמה ימים רואים שהקליטה מצויינת ואין תמותה, ממשיך ומונה את שנות העץ כדבעי.
תשובה
- בזמן העברה לצמצם הזמן שהוא מנותק.
- לדאוג שהעץ עם הגוש במושלם (לא ברמה של פירורים שאין צורך להקפיד על כך). נכנסים לאדמה ואז מוסיף ומכסה.
- אם אחר כמה ימים רואים שהקליטה מצויינת ואין תמותה, ממשיך ומונה את שנות העץ כדבעי.
עץ לימונים שניטע לשימוש של גדר
הפטור של גדר רלוונטי לדין ערלה, אולם לדין תרו"מ עדיין לא פוטר. אולם אם הוא מפקיר לכל ללא הבדל בין מישהו מקומי או מזדמן לעניים או לעשירים, וכשזה על העץ כבר הכל מופקר לכולם, אכן פטור באופן זה מתרומות ומעשרות.
תשובה
הפטור של גדר רלוונטי לדין ערלה, אולם לדין תרו"מ עדיין לא פוטר. אולם אם הוא מפקיר לכל ללא הבדל בין מישהו מקומי או מזדמן לעניים או לעשירים, וכשזה על העץ כבר הכל מופקר לכולם, אכן פטור באופן זה מתרומות ומעשרות.
עץ לימון סיני ממשתלה
בעיקרון, אם זה היה בתוך שק שיש בו חור בשיעור המחייב ניתן לסמוך על זה שהעץ בן 4 שנים [ואף אם אפי' החורים יותר קטנים מהשיעור, אבל כאשר נצרף את החורים יגיעו יחד לשיעור המחייב, יש לסמוך על כך בצירוף זה שאף עציץ שאינו נקוב הרי הוא ערלה מדרבנן].
אבל למעשה יש לך בעיה, שבמשתלה ללא הכשר אף אחד לא יכול להתחייב שהשק עם החורים היה כל הזמן על פני קרקע גלויה, וזה לא היה על גבי שולחן חימום או על נירוסטה וכדו' שודאי חוצץ, ושוב אינו נמנה לשנות ערלה.
תשובה
בעיקרון, אם זה היה בתוך שק שיש בו חור בשיעור המחייב ניתן לסמוך על זה שהעץ בן 4 שנים [ואף אם אפי' החורים יותר קטנים מהשיעור, אבל כאשר נצרף את החורים יגיעו יחד לשיעור המחייב, יש לסמוך על כך בצירוף זה שאף עציץ שאינו נקוב הרי הוא ערלה מדרבנן].
אבל למעשה יש לך בעיה, שבמשתלה ללא הכשר אף אחד לא יכול להתחייב שהשק עם החורים היה כל הזמן על פני קרקע גלויה, וזה לא היה על גבי שולחן חימום או על נירוסטה וכדו' שודאי חוצץ, ושוב אינו נמנה לשנות ערלה.
חישוב מנין שנות ערלה
כל הפרחים החדשים שיצאו החל מטו בשבט תשפ"ג מותרים, ודינם נטע רבעי [פטור ממעשרות וחייב בחילול עם ברכה], וכדלהלן. הפרחים חדשים שיצאו בעז"ה לאחר טו בשבט תשפ"ד יהיו כבר בשנתם החמישית ודינם רגיל.
כל זה בשתילה חד שנתית אבל אם היה בגוש ששייך לשנת תשע"ט, מספק תפריש תרומות ומעשרות וגם תחלל רבעי ושניהם ללא ברכה. בהצלחה!
תשובה
כל הפרחים החדשים שיצאו החל מטו בשבט תשפ"ג מותרים, ודינם נטע רבעי [פטור ממעשרות וחייב בחילול עם ברכה], וכדלהלן. הפרחים חדשים שיצאו בעז"ה לאחר טו בשבט תשפ"ד יהיו כבר בשנתם החמישית ודינם רגיל.
כל זה בשתילה חד שנתית אבל אם היה בגוש ששייך לשנת תשע"ט, מספק תפריש תרומות ומעשרות וגם תחלל רבעי ושניהם ללא ברכה. בהצלחה!
ברכה על מעשר לימונים
לימון מעשרים עם ברכה. ואותם האומרים שמפריש ללא ברכה טעות היא בידם, וכבר כתבתי באריכות על דין זה והשגתי על האומרים כך בספרי קצירת השדה (במהדורה החדשה כרך א עמוד קט).
תשובה
לימון מעשרים עם ברכה. ואותם האומרים שמפריש ללא ברכה טעות היא בידם, וכבר כתבתי באריכות על דין זה והשגתי על האומרים כך בספרי קצירת השדה (במהדורה החדשה כרך א עמוד קט).
הפרשת תרו"מ באשקלון
אשקלון מעורבת משני רמות של ארץ ישראל, ורובה של אשקלון שאיננה על הים, היא מכיבוש ארץ ישראל ואשקלון שעל הים, באיזור תל אשקלון בעיקר שם זה עולי מצרים, ותראה במפה ותבין טוב יותר. ובכל מצב מפרישים.
תשובה
אשקלון מעורבת משני רמות של ארץ ישראל, ורובה של אשקלון שאיננה על הים, היא מכיבוש ארץ ישראל ואשקלון שעל הים, באיזור תל אשקלון בעיקר שם זה עולי מצרים, ותראה במפה ותבין טוב יותר. ובכל מצב מפרישים.
קצת עלינו…
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.