Online Answers

'אניסאקיס' בביצי בורי בכשרות

תשובה

בבדיקות עשינו עד היום ביצי בורי המגיעים בכשרויות השונות מצרפת, נמצאו נקיים מטפילים. [מקור הדגים ממאוריטניה בדרך כלל, ועד היום לא ראינו בעיה של תולעי אניסאקיס שם].

'לא ילבש' לצורך סגולה לשידוכים

תשובה

יש לדון מכמה צדדים להתיר, לדעת המתירים ורבים הם כל שזה לא לנוי ולהידמות לגברים, אלא מפני החום והצינה, וכדברי הב"ח ביו"ד סי' קפב ועוד. וכן לדברי הרמ"א שהתיר מחמת שמחת פורים.
ואם כן נידו"ד, איננו להידמות, אלא מפני סיבה אחרת ויש מקום להתיר. ועוד שלבישה זו נעשית בחדרי חדרים ואינה יוצאה לרחוב, וצד הוא להתיר. וכמבואר לגבי רופאה הלובשת מכנסים של חדר ניתוח, בחדר ניתוח [ראה חשוקי חמד עמ"ס מכות דף כ ע"ב]. יש עוד כמה צדדים בזה, רק כתבתי בחפזון מפני הדחיפות כבקשתכם.

חשש 'גזל' בסחורות שהוחרמו ע"י הרשויות

תשובה

כללית יש לחלק בין פעילות של הרשויות לפי שיקול דעת, או קנסות או לחילופין דבר קבוע ומוגדר. לדוגמא, אם אדם ירכוש ולא ישלם, שיחרימו לו את המוצר, או אף אם את המכסים שמוטלים על ייבוא לא ישלם הרוכש, וכל הדברים הללו, אין בני האדם יכולים לנהוג בהפקרות ובגניבה, ויצעקו חמס בפיהם, ואם הרשויות החרימו להם את מה שרכשו, כי לא שילמו, מותר לרכוש מהם את אותו מוצר. אולם לאידך כאשר היה דיון והוחלט בבית משפט להוציא ממון מזה, ולתת לזה, יש כאן הוצאת ממון שלא על פי דין תורה, ואם הוצאה לפועל מימשו החלטה זו, הרי שלא על פי דין תורה נהגו, ומאד יתכן שעל פי דין תורה הוא ממון גזול.

אוסיף את אשר שמעתי מידידי וחביבי הרה"ג רבי אמיר קריספל שליט"א, ששאל ממרן ג"ע הגרע"י זצוק"ל אי שרי להשתתף במכרזים של הוצל"פ, או של הרשויות הדומות שמוציאים מאדם שלא ע"פ דין תורה, והשיב לו, שזה מותר אולם על תנאי, כלומר, שאם יבוא לאחר שרכש מהוצל"פ וכיו"ב, בעל הנכס או המוצר, ויאמר לו, שלי הוא, וישלם לו את אשר שילם אותו קונה לרשויות, יצטרך אותו קונה להחזיר לו את אשר רכש באותו מכרז.

הרכבה

תשובה

הרכבה אסורה בכל אופן בשנת השמיטה, כמבואר ברמב"ם בהלכות שמיטה בפרק שלישי

הרכבה

תשובה

שלום וברכה,

א. תפוח מכל זן על תפוח מכל זן, הם מין אחד ואינם כלאים זב"ז.

ב. אם עשית הרכבה כפי שתיארת, אינך צריך למנות שנות ערלה על הענף החדש כיון ש 'ילדה בטילה בזקינה'.

ג. בוודאי שהיוצא מהעץ הישן אין בו בעייה של ערלה ומותר לאוכלם מיידית.

תשובות ב וג' כמובן בתנאי שעל העץ המקורי עברו כבר שנות הערלה.

הספק שהיה אמור להתעורר על העץ הותיק, האם הוא רוכב הנמצא על כנה אסורה, ובתפוח קיימים לעיתים נדירות, כיון שעל פי רוב הכנות הם ממיני התפוח והם מותרים. לכן הלכה למעשה גם העץ הישן וגם החדש מותרים משום כלאים, ואם עבר ערלה על המבוגר, גם הענפים החדשים היוצא מהם מותר ללא חשש ערלה

בהצלחה

רוגלך חלבי

תשובה

אין לאסור את הרוגלך.

מקורות – נפסק בשולחן ערוך (שם) שאין ללוש עיסה בחלב מחשש שמא יבוא לאוכלה עם בשר. אולם, מחדש המהרי"ט (חלק ב' סימן י"ח, והובא בפתחי תשובה ביורה דעה סימן צ"ז ס"ק ג', וכן נפסק להלכה בכף החיים סימן צ"ז ס"ק ט"ו), גבול לגזירה והוא שגדר הגזירה שלא יאפו דבר פרווה עם טעם בשר או חלב, היא מחשש שיאכלוהו יחד עם המין ההפוך, אבל לא חששו שמא יאכל אדם דבר פרווה עם טעם בשר או חלב, ולאחר מכן יאכל את המין ההפוך בלא המתנה, שכן זו גזירה לגזירה ולא גזרו בה. ומאחר כי רוגלך אין דרכו להיאכל עם בשר, לפיכך כאשר אדם הכין רוגלך בחמאה חלבית אין לאוסרו.

מעמדו ההלכתי של אברך כולל המקבל מלגה

תשובה

נחלקו פוסקי דורנו בהגדרת אברך כולל לעניין דיני שכירות פועלים. דעת הגר"ח שיינברג זצ"ל (כפי שהביא בשמו הגר"א פרץ שליט"א בספר חוקת משפט חלק א' פרק צ"ב) שאברך אין דינו כפועל, ומשכורתו היא מתנה. וזאת בגלל שני נימוקים: האחד, כי עושה מלאכה שאינה עבור בעל הבית אלא עבור עצמו וטובתו שלו (ועיין בזה בדברי הרמ"א סימן פ"א סעיף א', ובדברי קצות החושן שם ס"ק ג', ובנתיבות המשפט שם ס"ק ב'). עוד טעם לכך, כי באברך כולל אין זו "דרך שכירות" אלא "דרך צדקה", וראש הכולל הוא גבאי צדקה לחלקה לעמלי תורה.

מאידך, דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאברך הוא פועל, וכן נראה מדברי שבט הלוי (חלק ח' סימן שט"ו) ופתחי חושן (הלכות שכירות פרק ח' הערה ג').

יש מגדולי הדיינים הסוברים כי יש למצע בין השיטות, דעת הגר"ח שיינברג נאמרה בסוג כולל שאין בו הקפדה על ניהול מצד ראש הכולל של זמנים, מבחנים וכדומה וכה"ג מעמד של האברכים כמקבלי מתנה. ודעת הגרי"ש אלישיב נאמרה בכולל המנוהל בצורה מסודרת בידי ראש כולל המקפיד על נוכחות, מבחנים וכדומה, וכה"ג מעמד של האברכים דינם כפועלים. ויש עוד הרבה מה להאריך בזה ואכמ"ל.

האם מלפפון וקישוא מין אחד

תשובה

הרמב"ם (כלאים פ"ג ה"ג, ותרומות פ"ה ה"ג), ובשו"ע (יו"ד סי' רצז סי"ד, וסי' שלא סנ"ג) פסקו כחכמים במשנה שמלפפון וקישות אינם כלאים זב"ז, וכן מותר להפריש מזע"ז, וכפי הכלל שכל שאינו כלאים זב"ז מפרישי מזע"ז. אלא שהשמות המוזכרים במשנה אינם תואמים בהכרח לשמות הנהוגים כיום, וכבר כתבו המפרשים שהמלפפון שבמשנה אינו מה שנקרא אצלינו מלפפון אלא קישוא.

לכן למעשה, אף שהנקראים בימינו מלפפון וקישוא דומים זל"ז, כתב מורינו הגרש"ז רווח שליט"א (קצירת השדה פי"ב הע' 2) שנכון למעשה להרחיק ביניהם כדין כלאים, וכן יש להפריש מכל אחד בפנ"ע.

חילול פירות רבעי שנמכרו

תשובה

אם אכן הפירות הם רבעי הרי שנתפסה קדושתם על המעות שהתקבלו במקח [שחילול דרך מקח חל אפילו בשוגג אא"כ הוא מקח טעות, כמבואר בקידושין נו. וברש"י שם], ונמצא שהמעות שברשותך הם קדושות ויש לנהוג בהם כדינם, ואילו הפירות שביד הלוקח הם חולין.

אבל כשהתשלום לא היה בכסף [אלא באשראי וכדומה], או כשהפירות ניתנו במתנה, הפירות נשארו בקדושתם, וא"א למכרם. ולכן אם קיים חשש שהלוקח יאכל ללא חילול יחלל המוכר את הרבעי אף שהפירות אינם ברשותו [כמבואר ברמב"ם מע"ש פ"ט ה"ז בדין הצנועים].

כשרות דג 'זהרון'

תשובה

דג זה אכן חדש בים שלנו מהשנים האחרונות, כאשר דגים רבים נודדים לאזורינו, שלא הכרנו אותם בעבר. לדג זה יש קוצים ארסיים [18 קוצים בעלי בלוטות ארס (בסנפיר הגב, השת והבטן), הארס נמצא בקוצים עצמם ולא בבשר], ויש להזהר במגע עמהם. לדג זה יש קשקשים קטנים מאוד (מהסוג העגול הסטנדרטי של הקשקשים המצויים ברוב הדגים), אמנם לעיתים מי שאינו בקי נראה לו שאין קשקשים, אולם בפועל גופם מכוסה בקשקשים כשרים, והדג כשר לכתחילה.