גם אם נאמר שהלימונים שייכים לשנת המעשר הקודמת, כלומר שהם חייבים בביעור בשנה הזו. עדיין אינך צריכה לזרוק את הלימונים, אלא להפריש כדת וכדין. ולתת את המעשר עני לעני והמעשר ראשון ללוי [ובאם את מנויה בבית המעשר שע"י המכון, גם למעשר ראשון ועני, אינך צריכה לתת בפועל, אלא להוסיף את הנוסח המופיע לך בנוסח המעשרות שקיבלת "וקנויים הפירות ללוי או לעני"]. ולאחר תום ההפרשה הפירות מותרים באכילה. את הנתינה היית צריכה לבצע גם לאחר עבור ימי הפסח ומייד ככל האפשר כי כל עוד לא בוצע עוברים אל מצוות ביעור מעשרות. ובאם הם שייכים לשנה החדשה, אין עליהם כלל חובת ביעור מעשרות בשנה הזו אלא בפעם הבאה שהיא שנת השמיטה.

למעשה אנו מקילים שניתוק לזמן לא הוי ניתוק, ולכן בפועל אנו מקילים במעבר עץ באמצעות רכב, אם הזמן שהוא שהה ברכב היה לצורך ההעברה בלבד, ובזמן ההגעה למשקום השתילה החדש, הוא הורד מייד לקרקע. ולכן באם התקיימו שאר התנאים הנצרכים יש מקום להקל וכדעת גדולי הפוסקים.

רק טרי, לא צריך.
ירק שטוף /מצונן – לעיתים נשטף בסיוע חומרים, שחלקם צריכים כשרות לפסח

באריכות כולל מקורות ראה בספרי שו"ת חלקת השדה חלק שני בקונטרס גבולות הארץ על הגבול הדרומי.

הלכה למעשה חייב בתרומות ומעשרות, עם ברכה.

א. גם תוצרת שעתידה לעבור טחינה, צריכה בדיקה קודם הטחינה.
ב. כל בתי עסק הטוחנים את מוצריהם, משרים את החומוס וכיו"ב, בודקים וטוחנים, ונראה שגם אצלך יהיה אפשרי, אם ישהה קצת זמן עד שיתייבש.
ג. קיימים סוגי קטניות שאפשר לבדוק ביבש, אך חומוס ושעועית שיש חשש לנגיעות סמויה, אי אפשר להתחמק מן הבדיקה לאחר השרייה. [יש אפשרות של מומחים לבדוק גם ללא השרייה ולזהות סימני נגיעות, אולם אין הדבר מצוי בידי כל אדם].
ד. בדיעבד שנטחן דק ביותר ללא בדיקה לפני כן, התוצרת מותרת באכילה, אם זה נעשה שלא כדי להיפטר מן הבדיקה.
ה. יש לעיתים שמקלים בדברים שדרכם בטחינה, להסתפק בבדיקה קלה יותר, ויש להיוועץ עם חכמם הבקי בעניניים אלו, ומבואר הדין בספרי תולעת שני כרך א פרק שישי.
ו. קמח לאחר שנופה, הטוב והנכון ביותר לשומרו בהקפאה, ואז אפשר לשומרו ללא הגבלת זמן, מאידך במקרר הזמן מוגבל יותר [אפשר להקל במקרר עד 21 יום].

סליחה על האיחור בתשובה, כעת ראיתי.
הכלל בהלכה הוא, שדבר שבוודאי נגוע, וכבר בישלת או אפית, אם אפשר לבדוק לאחר הבישול, בודק, ואם לאו, אסור באכילה. מאידך דבר שיש בו רק מיעו המצוי שנגוע [מעל 10% ופחות מ 50%], הגם שיש חובה גמורה לבדוק קודם האכילה, מכל מקום, באם כבר נתבשל, אם אפשר לבדוק אח"כ בודק, ואם אין אפשרות, המוצר מותר באכילה.
העירית, הוא מוצר שאין בו נגיעות בוודאות מעל 50% הגם שהוא מאד נגוע, ולכן בצירוף זה ששטפת את המוצר, והוא כבר נתבשל, היה מקום להתיר וכמבואר לעיל.
אולם במקרה שלך אם את יכולה בקלות להסיר את העירית מהתפו"א, היה מקום להעדיף זאת, כיון שסגנון האפייה לא בכל מצב ניתן לצרפו כספק להתיר ובפרט נגיעות פנימית.