לסומכים על רבינו הרדב"ז ועל רבינו הבן איש חי, וכן הורו חכמי הספרדים, שכל הנותן פרי תוך שנתו אין מה לחוש לגביו לערלה והוא נידון כירק, הרי שאין לחוש כלל לערלה, ודינו כירק.
בתרומות ומעשרות גם בעציץ שאינו נקוב חייב מדרבנן, ואם זה תחת כיפת השמים ולא תחת מבנה חייב בהפרשה עם ברכה.

בבירה רגילה ללא תוספים, אין כל חשש איסור, להוציא חשש של 'חדש' בשעורה בתקופה של כשלושה חודשים לפני פסח ועד חג הפסח, שאז יש להקפיד לרכוש בכשרות או במדינות לאחר בדיקה שאין שם איסור חדש.

כל קשירה שמטרתה לעיצוב העץ, אין מקום להתיר אלא במקרים חריגים להציל העץ.
אם המטרה שלא יתחככו הפירות בקרקע וייפסדו יש להתיר.
אולם אם המטרה היא לא חקלאית אלא סיוע בכיסוי גדר, לכאורה זו מלאכה מותרת

אני רואה ומתבונן על שאלה זו בצורה כואבת, ואין כאן המקום.
למעשה, כל החתימות והחותמות אינן חשובות, אם אין גוף מקצועי בחרקים שמלווה את הגידולים, ואם יש אחד כזה מספיק לחלוטין, בלי כל צורך בשלל החתימות.

בברכה

מעיקר הדין כאשר יש שני כלים שפרט שהם פתוחים ושניהם נמצאים באותו חדר, החדר מצרף אותם.

אולם כל זה כאשר בכל אחת מהעיסות יש שיעור, ורוצה להפריש מאחת על השניה. וזקוק רק לדין מוקף, וגם בזה יש אומרים שאם זה בכלים נפרדים צריך לקרב הכלים זה לזה, וכמו שפירטתי בספרי תבואת השדה על הלכות חלה, ומקורות הדין מהרמב"ם, שו"ע וביאור הגר"א.

אולם אין שיעור ורוצה לצרף שתי עיסות שביחד יהיה שיעור, צריך או לקרב העיסות זו לזו ממש עד שינשכו זו בזו. או להניח על העיסות ביחד מפה שיצרף אותם או להניחם בתוך סל אחד שיצרף אותם. [ובתוך הסך או המפה מעיקר הדין אין צריך שינגעו זה בזה, אבל רצוי לחוש לדעת המחמירים כיון שהדבר אפשר לעשותו בנקל].

במקרה שלך שלא עשית שום פעולה כזו, לא התחייבת בהפרשת חלה עדיין.

לכן כעת גם אם כבר אפית ואת רוצה להפריש חלה. חכניסי הכל לסל אחד או תכסי הכל במפה אחת [יש מחמירים לכסות במפה למעלה ולמטה], וכעת יש שיעור שמתחייב במקום אחד ותפרישי חלה.

מה זה עצי עירייה, משטחים פתוחים? פתוח לכל דיכפין, הפקר לכולם עניים ועשירים? כל סוגי האנשים?

אם כן זה הפקר, והכל פטור גם אם תעשה שמן.
וכן הדין כמובן וק"ו בשנת השמיטה.
אם אין הפקר רק יש לך רשות מיוחדת, ממילא זה חייב במעשרות, ואתה צריך לתת עשירית ללוי, ותשע אחוז לעני [אפשר גם עני ממשפחתך, ואדרבה].
בלקיחה בשנת השמיטה, כתב הרמב"ם שהוא בשיעור שהדרך להביא מן ההפקר, וראה מה שכתבתי בשביתת השדה מהדו"ח פי"ב הערה 13 שלחומרא עד 50 ליטר, ויש שיעורים נוספים גבוהים מזה, יעוי"ש.

גם אם הינך מקפיד שלא לקנות מהיתר מכירה, נכון לתאריך זה, האבטיח אמנם נלקט בשביעית, אך נזרע בשישית, ולכן הוא קדוש בקדושת שביעית על כל ההגבלות כולל הקפדה על אי זריקה של אוכל הראוי,  אך אין בו איסור אכילה משום ספיחין.

ספק הוא בירושלמי, ויש פסקו להקל, ויש להחמיר. ואם הוא לא רק לריח, אלא גם לטעם כגון רוזמרין ששמים בתבשילים, ודאי שיש לנהוג בקדושת שביעית, לכל העלים שצצו לאחר כניסת השמיטה.
וחלק מדיני השמיטה הוא גם חובת ההפקר.