א. מה שהצעת היא אופציה כיצד לא לעבור על איסורי שמיטה, אולם אתה בהחלט יכול גם לקיים בקום ועשה, באמצעות השבתה של השדות [ויש בשמיטה זו גם תמיכה ממשלתית במשביתים], או גידול ושיווק במסגרת של אוצר בית דין עבור מאכל בהמה.

ב. בירקות אם הושרש [בד"כ ג ימים לפני ראש השנה], גם אם גדל ונקצר בשמיטה, הרי זה קדוש בקדושת שביעית, אולם מותר לאכול תוך הקפדה.

ג. בפירות בכל אופן, זה קדוש בקדושת שביעית כל שזה חנט [הגיע לשליש בישול] בשמיטה.

ד. תבואה צריך שיגיע שליש לפני שמיטה, וזה בגידול למאכל אדם אולם אם הגיע לשליש בשנת השמיטה זה אסור באכילה מחמת ספיחין. אולם בגידול לבהמה של תבן וקש אין איסור ספיחין, אלא רק קדושת שביעית, ולכן יש לתאם ולחלק זאת במסגרת אוצר בית דין.

שלום וברכה,

ראשית לא פירטת כלאים עם איזה מין כנגדו?

לגופו של ענין צמח שהוא רק לנוי, הגם שיש ערבים שזה למאכל בהמה שלהם, או לאוכל [ובאמת שבעבר היה משמש למאכל עניים, ראה משנה כלאים פ"א מ"א ובמפרשים שם].

אבל אם כולם מגדלים לנוי, לכאורה הוא כדין דשא, הגם שראוי למאכל בהמה, מכל מקום להלכה הותר בגינת נוי ליד כרם ולא חששנו לכלאים, כי לא מגדלים לבהמה ואדרבה מונעים ממנה להיכנס. וראה מה שכת' בשו"ת חלקת השדה חלק ג כלאים סי' ו.

לא, אין צורך!

שלום וברכה,

לערלה אין צורך לחוש בתמרים שבידכם

למעשרות, אם אין כשרות יש לעשר ללא ברכה.

בברכה