Online Answers
בדיקת דובדבנים
אין כל שינוי, עדיין קיימים מטעים מטופלים ומרוססים כדבעי, שאין זבובי פירות, וכעין הזחלים שציינת. ועדיין החילוק קיים בין הזנים החמוצים למתוקים שנגועים יותר.
אולם בוודאי כל שאינך יודע לזהות לפי סימנים כמתואר בספר שם, יש לבדוק לפני השימוש היטב.
בהצלחה
תשובה
אין כל שינוי, עדיין קיימים מטעים מטופלים ומרוססים כדבעי, שאין זבובי פירות, וכעין הזחלים שציינת. ועדיין החילוק קיים בין הזנים החמוצים למתוקים שנגועים יותר.
אולם בוודאי כל שאינך יודע לזהות לפי סימנים כמתואר בספר שם, יש לבדוק לפני השימוש היטב.
בהצלחה
תולעים בדגי סלמון והרינג
דגי סלמון שמקורם מנורבגיה, אין בעיית תולעי אניסאקיס כיון שמקורם מכלובים ולא מהים הפתוח [וכן בכלובים ממדינות אחרות כגון צ'ילי ועוד]. ולכן אין לחוש לתולעים בבשר הדג. גם אם אין כשרות כלל או שיש את הכשרויות שאינן מקפידות על תולעים בדגים והם הרוב המוחלט של הכשרויות המהדרין היום.
מאידך יש כינה חיצונית שנמצאת על עור הדג ללא חדירה, ולכן לאחר שטיפה היטב וק"ו גירוד כל עור הדג אפשר להיות רגועים ולהשתמש ללא חשש.
דגי הרינג, לצערי אין כל אפשרות בטוח כולל כל הכשרויות וכל האופנים. הגם שיש אפשרות לכך אם יקחו את פילה הדג שמפולט כדג טרי, ולא כקפוא, וינקו מיד את דפנות הבטן, ולעיתים אכן יש עיבוד כזה והוא נקי, אךלצערי הרוב אינו עושה כך.
רק אציין שכמוצר סופי לאחר שהוא כבר חתוך ומוכן לאכילה, אופן הבדיקה קשה, ויש מגדולי ישראל שהתירו להתמש במוצר זה מחמת ספק ספיקא, שמא החתיכה שממנו עובד הייתה נקיה [שהממוצע שנותר בחתיכות הדג לפני עיבודו הוא פחות מרוב], ואף אם היה שמא בחיתוך לפרוסות הוא נחתך. ועוד שהבדיקה היא קשה ובכהאי גוונא כותב השפ"ד שבחיוב דרבנן אפשר להקל כשהבדיקה קשה ביותר. ובצירוף כל זה התירו בדיעבד את השימוש והאכילה. אולם הורה מרן הגריש"א זצ"ל שחלילה מחמת הצירופים הללו לתת הכשר על המוצר הזה.
וכיון שיש אפשרות לייצר ללא תולעים, מקווה אני שעוד יבוא יום וועדי הכשרות ינהיגו כך בפועל.
בברכה ובהצלחה
תשובה
דגי סלמון שמקורם מנורבגיה, אין בעיית תולעי אניסאקיס כיון שמקורם מכלובים ולא מהים הפתוח [וכן בכלובים ממדינות אחרות כגון צ'ילי ועוד]. ולכן אין לחוש לתולעים בבשר הדג. גם אם אין כשרות כלל או שיש את הכשרויות שאינן מקפידות על תולעים בדגים והם הרוב המוחלט של הכשרויות המהדרין היום.
מאידך יש כינה חיצונית שנמצאת על עור הדג ללא חדירה, ולכן לאחר שטיפה היטב וק"ו גירוד כל עור הדג אפשר להיות רגועים ולהשתמש ללא חשש.
דגי הרינג, לצערי אין כל אפשרות בטוח כולל כל הכשרויות וכל האופנים. הגם שיש אפשרות לכך אם יקחו את פילה הדג שמפולט כדג טרי, ולא כקפוא, וינקו מיד את דפנות הבטן, ולעיתים אכן יש עיבוד כזה והוא נקי, אךלצערי הרוב אינו עושה כך.
רק אציין שכמוצר סופי לאחר שהוא כבר חתוך ומוכן לאכילה, אופן הבדיקה קשה, ויש מגדולי ישראל שהתירו להתמש במוצר זה מחמת ספק ספיקא, שמא החתיכה שממנו עובד הייתה נקיה [שהממוצע שנותר בחתיכות הדג לפני עיבודו הוא פחות מרוב], ואף אם היה שמא בחיתוך לפרוסות הוא נחתך. ועוד שהבדיקה היא קשה ובכהאי גוונא כותב השפ"ד שבחיוב דרבנן אפשר להקל כשהבדיקה קשה ביותר. ובצירוף כל זה התירו בדיעבד את השימוש והאכילה. אולם הורה מרן הגריש"א זצ"ל שחלילה מחמת הצירופים הללו לתת הכשר על המוצר הזה.
וכיון שיש אפשרות לייצר ללא תולעים, מקווה אני שעוד יבוא יום וועדי הכשרות ינהיגו כך בפועל.
בברכה ובהצלחה
בדין קניית עצי פרי
האפשרות הבטוחה ביותר היא כשיש כשרות, ולכל אחד משלושת המכונים בארץ ישראל יש משתלות בהכשר עם פיקוח על כלאים, ואפשר לשאול שם [אצלינו אפשר לברר אצל נחמיה חדד 0556685553].
אמנם התויות הכתובות באופן סתמי על עצים או נאמרת על ידי בעל המשתלה, באופן שמשיח לפי תומו ולא בעקבות שאלה של כשרות, וכיו"ב, אפשר לכאורה לסמוך על זה.
יש עצים שמוחזקים כאינם מורכבים כלל, או מורכבים מין על מינו.
בהצלחה
תשובה
האפשרות הבטוחה ביותר היא כשיש כשרות, ולכל אחד משלושת המכונים בארץ ישראל יש משתלות בהכשר עם פיקוח על כלאים, ואפשר לשאול שם [אצלינו אפשר לברר אצל נחמיה חדד 0556685553].
אמנם התויות הכתובות באופן סתמי על עצים או נאמרת על ידי בעל המשתלה, באופן שמשיח לפי תומו ולא בעקבות שאלה של כשרות, וכיו"ב, אפשר לכאורה לסמוך על זה.
יש עצים שמוחזקים כאינם מורכבים כלל, או מורכבים מין על מינו.
בהצלחה
הפרשת תרומות ומעשרות
פירות היוצאים מחוץ לגדר, ועדיין בעץ, אינם בגדר הפקר.
אולם אם בעל הבית הפקיר כדת וכדין לכל מאן דבעי ולא רק לשכנים או רק למישהו מסויים.
אכן כל הפירות שגדלו ונקטפו מחוץ לגדר הם הפקר ופטורים מהפרשת תרו"מ, ואפילו למי שהיה הבעלים לפני ההפקר.
תשובה
פירות היוצאים מחוץ לגדר, ועדיין בעץ, אינם בגדר הפקר.
אולם אם בעל הבית הפקיר כדת וכדין לכל מאן דבעי ולא רק לשכנים או רק למישהו מסויים.
אכן כל הפירות שגדלו ונקטפו מחוץ לגדר הם הפקר ופטורים מהפרשת תרו"מ, ואפילו למי שהיה הבעלים לפני ההפקר.
כאלה וכלאיים
שלום וברכה,
ראשית לא היה ולא נברא, פירות לא נותנים פירות בשנים הראשונות בשונה מפעם. כן שונה שהיום הנטיעה היא לא בגרעין אלא בגוש שהוא כבר בן שנה או יותר, ולא תמיד על פי ההלכה אפשר למנות שנות ערלה מתחילת הגוש.
חשוב לדעת שמה שעל פי ההלכה עדיין ערלה, לא קם ולא יקום רב בישראל שיתן כשרות, וצורת הכתיבה של השואל לא נכונה במחילה.
זאת ועוד, שרבני היישובים לא נותנים אישורים ללא שיש אישור אגרונומי על השטח, כי היום כל מדינת ישראל נבדקת על ידי אגרונומים ורק אחר כך יש אישור לתת כשרות.
אמנם לעיתים ובעיקר סוגיית דו שנתי כלומר חישוב זמן המשתלה נתון לרמות הידורים, ובזה כשרות הבדצים [לפחות חלקם] מקפידים שמחמת החששות לא לאשר דו שנתי בכשרות מהדרין שלהם, מה שברבנויות מאשרים על פי הוראת הרה"ר לישראל.
ולכן יש מקום להחמיר למעונין. אך לא מחמת עיקר הדין וכמבואר לעיל.
תשובה
שלום וברכה,
ראשית לא היה ולא נברא, פירות לא נותנים פירות בשנים הראשונות בשונה מפעם. כן שונה שהיום הנטיעה היא לא בגרעין אלא בגוש שהוא כבר בן שנה או יותר, ולא תמיד על פי ההלכה אפשר למנות שנות ערלה מתחילת הגוש.
חשוב לדעת שמה שעל פי ההלכה עדיין ערלה, לא קם ולא יקום רב בישראל שיתן כשרות, וצורת הכתיבה של השואל לא נכונה במחילה.
זאת ועוד, שרבני היישובים לא נותנים אישורים ללא שיש אישור אגרונומי על השטח, כי היום כל מדינת ישראל נבדקת על ידי אגרונומים ורק אחר כך יש אישור לתת כשרות.
אמנם לעיתים ובעיקר סוגיית דו שנתי כלומר חישוב זמן המשתלה נתון לרמות הידורים, ובזה כשרות הבדצים [לפחות חלקם] מקפידים שמחמת החששות לא לאשר דו שנתי בכשרות מהדרין שלהם, מה שברבנויות מאשרים על פי הוראת הרה"ר לישראל.
ולכן יש מקום להחמיר למעונין. אך לא מחמת עיקר הדין וכמבואר לעיל.