אם בוודאות יש לך זבוב הזית בעץ, אז התשובה היא כן צריך לבדוק כל זית. אמנם מי שבקי יכול ללמוד להבחין בזית אם יש עקיצה ואם היא פוריה או עקרה.
מציע לעבור על ערך 'זבוב הזית' בספר תולעת שני.
יתכן שיש לך חומר גם באתר של 'המכון למצוות התלויות בארץ' בבדיקת חרקים, פירות וירקות בערך זית

אין אני יודע מה התועלת בזה, ולשם מה צריך את זה בהגנה מחשש למגפה, אולם אם הדבר מניח את דעתו, מותר הדבר לחטא את ידיו מיד בקומו משנתו.

המקור לתשובה בספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן א'

לכתחילה כל שיכול להתפלל או כהן לברך את העם, ללא מסכה, כך ראוי והגון לעשות. אולם אם אין הדבר אפשרי מחמת חששות בריאותיות, וכגון אנשי הרפואה הנמצאים בתוככי המבנים ובסמוך לחולים, ועומדים לתפילה, ודאי שיכולים הם להתפלל עם המסכה על פניהם.

המקור לתשובה בספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן ב'

מותר.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן ג’

מותר.

מותר להרחיק את עצמו בלא דיבור או רמיזה כלשהי, וימשיך בתפילתו.

בימים אלו, יש להימנע מלנשק מזוזות, שגם אחרים מנשקים מלבדו. וכן בספר תורה בזמן הליכתו להיכל יש להימנע מלנשקו, אלא בשביל חיבוב המצוה יעשו פעולת הנישוק מרחוק. גם העולה לתורה לא ינשק את הספר גם לא באמצעות מטפחת הספר.

לגבי אחיזה בספר תורה בזמן הברכה, בספר תורה עומד [כמהוג ברוב קהילות הספרדים] יאחז הספר תורה עם מטפחת חד פעמית, ובעל הקורא יתרחק, ולאחר הברכה, יתרחק העולה בלא שיאחז את הספר תורה, ויתקרב הקורא ויקרא בתורה.  ובספרי תורה שוכבים [כמנהג מרוקו וקהילות אשכנז], יכול לפתוח הספר על שולחן ארוך, וכך יאחז בספר בעמוד הימני שלו.

ובשני האופנים, הגם שאם מתרחק העולה אינו יכול לקרוא עם הבעל קורא, מכל מקום בשעת הדחק דינו כדיעבד, ואין זה מעכב. ואם כל עולה הכין את קריאתו תבוא עליו ברכת טוב.

לגבי ברכת הריח, ודאי דאינו מברך, גם לא כדי להוציא אחרים.

ולגבי ברכת הנהנין, הגם שאין הנאת חוש הטעם, אולם אין מדובר בבליעה או אכילה שלא כדרכה, אלא בלעיסה ובבליעת החיך, ובוודאי שיש הנאת המעיים שהוא שבע לאחר אכילתו. ולכן נלענ"ד, שהעיקר להלכה, שהוא חייב בברכת הנהנין.

מי שהיה בבידוד, ונמצא בריא, אין לו לברך הגומל [ומי שנמצא חולה והתרפא ראה במקורות].