בדוגמא שציינת, אכן הם מקפידים לתת רק על סלמון מכלובים. ואין חשש לתולעי אניסאקיס.
בהצלחה
בדוגמא שציינת, אכן הם מקפידים לתת רק על סלמון מכלובים. ואין חשש לתולעי אניסאקיס.
בהצלחה
אסור להשתמש בתוכנה זו, או בכל שאר מכשירים דומים לזה, כדי לעשות שיתוף חברתי, גם אם המטרה היא נעלה וחשובה ביותר. ויש להשתדל למצוא כל הדרכים להקל על המבודדים, אולם לא בדרכים כעין אלו. ולא הותר השימוש במכשירים אלו ודומיהם, אלא למקרים שהם בחששות של פיקו"נ.
המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כו’
אסור להשתמש בתוכנה זו, או בכל שאר מכשירים דומים לזה, כדי לעשות שיתוף חברתי, גם אם המטרה היא נעלה וחשובה ביותר. ויש להשתדל למצוא כל הדרכים להקל על המבודדים, אולם לא בדרכים כעין אלו. ולא הותר השימוש במכשירים אלו ודומיהם, אלא למקרים שהם בחששות של פיקו"נ.
המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כו’
שלום וברכה,
יש כאן חוסר דיוק בפרטים שמפרסמים, וזאת מהטעם הפשוט, שאנשים לא מבינים כלל בתחום הזה, ולצערי מפרסמים דברים שגויים.
בדרך כלל בכשרות כעין מה שאתה שואל [אינני ידוע על כשרות זו ספיציפית, אבל מעריך שהיא בדיוק אותו דבר], אין מדובר בתותים רגילים שכותבים עליהם שהם לטחינה.
מדובר על תותים שנבדקו מידגמית לפני העיבוד.
שעובדו במכונות עם מברשות ועם לוכדי חרקים, עם חומרי ניקוי במים, בכמות ובמהירות מיוחדת למסוע ולמכונה ועוד פרטים בידועים לבקיאים בתחום.
והמוצר הסופי נבדק על המסוע במנה אחת ענקית של כמאה תותים כל כ 20 דקות.
אם התוצאה נקייה לחלוטין לאורך כל הזמן וכו', אז המוצר הוא בחזקת נקי ומותר באכילה כמות שהוא, אולם אם נמצא חרק אחד או שניים לכל היותר בבדיקה של מאות תותים, זה אומר שהיה מצוין ובאמת שמעיקר הדין זה מותר גם באכילה, כי זה אומר שהכל עובד מצוין, [כי בשטיפה ללא פיקוח של בקיאים בתחום, ממוצע הנגיעות הוא כ 17%, ובמכונות ממש מצוינות ממוצע של כ 10% נגיעות, אולם חרק אחד ממאה תותים זה ודאי מצוין], אולם כיון שסוס סוף נמצא מקובל שבמצב זה מאשרים לטחינה בלבד.
דבר זה מותר לכתחילה ואפילו על ידי יהודי, ואין בזה כל איסור ביטול לכתחילה, וכמבואר בספרי תולעת שני כרך א, ראה שם באריכות.
בברכה
שלום וברכה,
יש כאן חוסר דיוק בפרטים שמפרסמים, וזאת מהטעם הפשוט, שאנשים לא מבינים כלל בתחום הזה, ולצערי מפרסמים דברים שגויים.
בדרך כלל בכשרות כעין מה שאתה שואל [אינני ידוע על כשרות זו ספיציפית, אבל מעריך שהיא בדיוק אותו דבר], אין מדובר בתותים רגילים שכותבים עליהם שהם לטחינה.
מדובר על תותים שנבדקו מידגמית לפני העיבוד.
שעובדו במכונות עם מברשות ועם לוכדי חרקים, עם חומרי ניקוי במים, בכמות ובמהירות מיוחדת למסוע ולמכונה ועוד פרטים בידועים לבקיאים בתחום.
והמוצר הסופי נבדק על המסוע במנה אחת ענקית של כמאה תותים כל כ 20 דקות.
אם התוצאה נקייה לחלוטין לאורך כל הזמן וכו', אז המוצר הוא בחזקת נקי ומותר באכילה כמות שהוא, אולם אם נמצא חרק אחד או שניים לכל היותר בבדיקה של מאות תותים, זה אומר שהיה מצוין ובאמת שמעיקר הדין זה מותר גם באכילה, כי זה אומר שהכל עובד מצוין, [כי בשטיפה ללא פיקוח של בקיאים בתחום, ממוצע הנגיעות הוא כ 17%, ובמכונות ממש מצוינות ממוצע של כ 10% נגיעות, אולם חרק אחד ממאה תותים זה ודאי מצוין], אולם כיון שסוס סוף נמצא מקובל שבמצב זה מאשרים לטחינה בלבד.
דבר זה מותר לכתחילה ואפילו על ידי יהודי, ואין בזה כל איסור ביטול לכתחילה, וכמבואר בספרי תולעת שני כרך א, ראה שם באריכות.
בברכה
רק אוסיף,
רק אוסיף,
אין כל שינוי, עדיין קיימים מטעים מטופלים ומרוססים כדבעי, שאין זבובי פירות, וכעין הזחלים שציינת. ועדיין החילוק קיים בין הזנים החמוצים למתוקים שנגועים יותר.
אולם בוודאי כל שאינך יודע לזהות לפי סימנים כמתואר בספר שם, יש לבדוק לפני השימוש היטב.
בהצלחה
אין כל שינוי, עדיין קיימים מטעים מטופלים ומרוססים כדבעי, שאין זבובי פירות, וכעין הזחלים שציינת. ועדיין החילוק קיים בין הזנים החמוצים למתוקים שנגועים יותר.
אולם בוודאי כל שאינך יודע לזהות לפי סימנים כמתואר בספר שם, יש לבדוק לפני השימוש היטב.
בהצלחה
דגי סלמון שמקורם מנורבגיה, אין בעיית תולעי אניסאקיס כיון שמקורם מכלובים ולא מהים הפתוח [וכן בכלובים ממדינות אחרות כגון צ'ילי ועוד]. ולכן אין לחוש לתולעים בבשר הדג. גם אם אין כשרות כלל או שיש את הכשרויות שאינן מקפידות על תולעים בדגים והם הרוב המוחלט של הכשרויות המהדרין היום.
מאידך יש כינה חיצונית שנמצאת על עור הדג ללא חדירה, ולכן לאחר שטיפה היטב וק"ו גירוד כל עור הדג אפשר להיות רגועים ולהשתמש ללא חשש.
דגי הרינג, לצערי אין כל אפשרות בטוח כולל כל הכשרויות וכל האופנים. הגם שיש אפשרות לכך אם יקחו את פילה הדג שמפולט כדג טרי, ולא כקפוא, וינקו מיד את דפנות הבטן, ולעיתים אכן יש עיבוד כזה והוא נקי, אךלצערי הרוב אינו עושה כך.
רק אציין שכמוצר סופי לאחר שהוא כבר חתוך ומוכן לאכילה, אופן הבדיקה קשה, ויש מגדולי ישראל שהתירו להתמש במוצר זה מחמת ספק ספיקא, שמא החתיכה שממנו עובד הייתה נקיה [שהממוצע שנותר בחתיכות הדג לפני עיבודו הוא פחות מרוב], ואף אם היה שמא בחיתוך לפרוסות הוא נחתך. ועוד שהבדיקה היא קשה ובכהאי גוונא כותב השפ"ד שבחיוב דרבנן אפשר להקל כשהבדיקה קשה ביותר. ובצירוף כל זה התירו בדיעבד את השימוש והאכילה. אולם הורה מרן הגריש"א זצ"ל שחלילה מחמת הצירופים הללו לתת הכשר על המוצר הזה.
וכיון שיש אפשרות לייצר ללא תולעים, מקווה אני שעוד יבוא יום וועדי הכשרות ינהיגו כך בפועל.
בברכה ובהצלחה
דגי סלמון שמקורם מנורבגיה, אין בעיית תולעי אניסאקיס כיון שמקורם מכלובים ולא מהים הפתוח [וכן בכלובים ממדינות אחרות כגון צ'ילי ועוד]. ולכן אין לחוש לתולעים בבשר הדג. גם אם אין כשרות כלל או שיש את הכשרויות שאינן מקפידות על תולעים בדגים והם הרוב המוחלט של הכשרויות המהדרין היום.
מאידך יש כינה חיצונית שנמצאת על עור הדג ללא חדירה, ולכן לאחר שטיפה היטב וק"ו גירוד כל עור הדג אפשר להיות רגועים ולהשתמש ללא חשש.
דגי הרינג, לצערי אין כל אפשרות בטוח כולל כל הכשרויות וכל האופנים. הגם שיש אפשרות לכך אם יקחו את פילה הדג שמפולט כדג טרי, ולא כקפוא, וינקו מיד את דפנות הבטן, ולעיתים אכן יש עיבוד כזה והוא נקי, אךלצערי הרוב אינו עושה כך.
רק אציין שכמוצר סופי לאחר שהוא כבר חתוך ומוכן לאכילה, אופן הבדיקה קשה, ויש מגדולי ישראל שהתירו להתמש במוצר זה מחמת ספק ספיקא, שמא החתיכה שממנו עובד הייתה נקיה [שהממוצע שנותר בחתיכות הדג לפני עיבודו הוא פחות מרוב], ואף אם היה שמא בחיתוך לפרוסות הוא נחתך. ועוד שהבדיקה היא קשה ובכהאי גוונא כותב השפ"ד שבחיוב דרבנן אפשר להקל כשהבדיקה קשה ביותר. ובצירוף כל זה התירו בדיעבד את השימוש והאכילה. אולם הורה מרן הגריש"א זצ"ל שחלילה מחמת הצירופים הללו לתת הכשר על המוצר הזה.
וכיון שיש אפשרות לייצר ללא תולעים, מקווה אני שעוד יבוא יום וועדי הכשרות ינהיגו כך בפועל.
בברכה ובהצלחה
האפשרות הבטוחה ביותר היא כשיש כשרות, ולכל אחד משלושת המכונים בארץ ישראל יש משתלות בהכשר עם פיקוח על כלאים, ואפשר לשאול שם [אצלינו אפשר לברר אצל נחמיה חדד 0556685553].
אמנם התויות הכתובות באופן סתמי על עצים או נאמרת על ידי בעל המשתלה, באופן שמשיח לפי תומו ולא בעקבות שאלה של כשרות, וכיו"ב, אפשר לכאורה לסמוך על זה.
יש עצים שמוחזקים כאינם מורכבים כלל, או מורכבים מין על מינו.
בהצלחה
האפשרות הבטוחה ביותר היא כשיש כשרות, ולכל אחד משלושת המכונים בארץ ישראל יש משתלות בהכשר עם פיקוח על כלאים, ואפשר לשאול שם [אצלינו אפשר לברר אצל נחמיה חדד 0556685553].
אמנם התויות הכתובות באופן סתמי על עצים או נאמרת על ידי בעל המשתלה, באופן שמשיח לפי תומו ולא בעקבות שאלה של כשרות, וכיו"ב, אפשר לכאורה לסמוך על זה.
יש עצים שמוחזקים כאינם מורכבים כלל, או מורכבים מין על מינו.
בהצלחה
פירות היוצאים מחוץ לגדר, ועדיין בעץ, אינם בגדר הפקר.
אולם אם בעל הבית הפקיר כדת וכדין לכל מאן דבעי ולא רק לשכנים או רק למישהו מסויים.
אכן כל הפירות שגדלו ונקטפו מחוץ לגדר הם הפקר ופטורים מהפרשת תרו"מ, ואפילו למי שהיה הבעלים לפני ההפקר.
פירות היוצאים מחוץ לגדר, ועדיין בעץ, אינם בגדר הפקר.
אולם אם בעל הבית הפקיר כדת וכדין לכל מאן דבעי ולא רק לשכנים או רק למישהו מסויים.
אכן כל הפירות שגדלו ונקטפו מחוץ לגדר הם הפקר ופטורים מהפרשת תרו"מ, ואפילו למי שהיה הבעלים לפני ההפקר.
שלום וברכה,
ראשית לא היה ולא נברא, פירות לא נותנים פירות בשנים הראשונות בשונה מפעם. כן שונה שהיום הנטיעה היא לא בגרעין אלא בגוש שהוא כבר בן שנה או יותר, ולא תמיד על פי ההלכה אפשר למנות שנות ערלה מתחילת הגוש.
חשוב לדעת שמה שעל פי ההלכה עדיין ערלה, לא קם ולא יקום רב בישראל שיתן כשרות, וצורת הכתיבה של השואל לא נכונה במחילה.
זאת ועוד, שרבני היישובים לא נותנים אישורים ללא שיש אישור אגרונומי על השטח, כי היום כל מדינת ישראל נבדקת על ידי אגרונומים ורק אחר כך יש אישור לתת כשרות.
אמנם לעיתים ובעיקר סוגיית דו שנתי כלומר חישוב זמן המשתלה נתון לרמות הידורים, ובזה כשרות הבדצים [לפחות חלקם] מקפידים שמחמת החששות לא לאשר דו שנתי בכשרות מהדרין שלהם, מה שברבנויות מאשרים על פי הוראת הרה"ר לישראל.
ולכן יש מקום להחמיר למעונין. אך לא מחמת עיקר הדין וכמבואר לעיל.
שלום וברכה,
ראשית לא היה ולא נברא, פירות לא נותנים פירות בשנים הראשונות בשונה מפעם. כן שונה שהיום הנטיעה היא לא בגרעין אלא בגוש שהוא כבר בן שנה או יותר, ולא תמיד על פי ההלכה אפשר למנות שנות ערלה מתחילת הגוש.
חשוב לדעת שמה שעל פי ההלכה עדיין ערלה, לא קם ולא יקום רב בישראל שיתן כשרות, וצורת הכתיבה של השואל לא נכונה במחילה.
זאת ועוד, שרבני היישובים לא נותנים אישורים ללא שיש אישור אגרונומי על השטח, כי היום כל מדינת ישראל נבדקת על ידי אגרונומים ורק אחר כך יש אישור לתת כשרות.
אמנם לעיתים ובעיקר סוגיית דו שנתי כלומר חישוב זמן המשתלה נתון לרמות הידורים, ובזה כשרות הבדצים [לפחות חלקם] מקפידים שמחמת החששות לא לאשר דו שנתי בכשרות מהדרין שלהם, מה שברבנויות מאשרים על פי הוראת הרה"ר לישראל.
ולכן יש מקום להחמיר למעונין. אך לא מחמת עיקר הדין וכמבואר לעיל.
שלום וברכה,
כנת 677 היא כנה מוכלאת שדמיונה רב בכל הפרמטרים ההלכתיים, לאפרסק ולכן מותר להרכיב עליה אפרסק, ואסור להרכיב עליה שקד.
משמש בכל אופן אסור להרכיב על כנה זו, שהיא מין אחר לחלוטין והיא כלאים יחד עם המשמש.
בברכה
ש.ז.ר.
שלום וברכה,
כנת 677 היא כנה מוכלאת שדמיונה רב בכל הפרמטרים ההלכתיים, לאפרסק ולכן מותר להרכיב עליה אפרסק, ואסור להרכיב עליה שקד.
משמש בכל אופן אסור להרכיב על כנה זו, שהיא מין אחר לחלוטין והיא כלאים יחד עם המשמש.
בברכה
ש.ז.ר.
בהחלט ככל העצים נוהג גם בו ערלה.
אלא אם כן הוא נטוע רק לשם גדר בלבד, כמו שמצוי לעיתים בעצים אלו.
במצב כזה אם בכל אופן רוצים לאכול מן הפירות שיצאו מעצים אלו המשמים לגדר, מותר באכילה בכל גוונא.
בהחלט ככל העצים נוהג גם בו ערלה.
אלא אם כן הוא נטוע רק לשם גדר בלבד, כמו שמצוי לעיתים בעצים אלו.
במצב כזה אם בכל אופן רוצים לאכול מן הפירות שיצאו מעצים אלו המשמים לגדר, מותר באכילה בכל גוונא.
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.