לכאורה מהיתרו של מרן החזו"א להרכיב עליו תפוז משמע שלא תפס אותו כעץ סרק. מאידך אין שום הנאה מפירותיו, כך שכל תועלת עדיפה ממנו, ועלות האחזקה שלו איננה שווה אל מול החוסר תועלת מן העץ.

בשאלתכם לא כתבתם מה סיבת העקירה שהיא נפ"מ להלכה, למעשה אולי כדאי לקיים את כל החומרות ואז אפשר יותר לכתחילה. גם למכור לגוי את העץ, וגם שיעביר למקום אחר לאחר שיוציא עם גוש אדמה [בגודל של פחי זבל של פעם עם שני ידיות מהצדדים] ויעביר לשתילה במקום שהוא רוצה.

בעץ רגיל אנו מקפידים מאד שכך יהיה בסוף, בחושחש יש מקום יותר להקל כפי שפתחתי.

ואם הצורך בעקירה זה בשביל בנייה וכיו"ב הכל קל יותר. כך נראה כעת מקופיא.

אשריך וטוב חלקך
זכית למצווה חשובה מאד
גם עייר השייך לשותפים חייב במצוות פדיון פטר חמור.
ולכן אתה יכול לשתף איתך עוד אנשים במצווה זו, והם ישתתפו באחד הקנינים ההלכתיים לקנות בהמה. וכמובן שאתה יכול לתת מתנה לאיש חשוב שיזכה במצווה זו ויעשנה כדת וכדין.

לבדוק עלות גרם כסף טהור.
5 סלעים – 96 גרם
ויש מחיר בורסאי, יש מחיר בתוספת 10% שזה המחיר האמיתי לקנייה. ויש תוספת מע"מ.
משם מגיע המחיר הסופי.
לנוחותכם יש לנו באתר מחשבון כסף בו ניתן למצוא אונליין שווי 5 סלעים לפדיון הבן, מחצית השקל ועוד.

בהצלחה.

כבר נאמר ששאלת חכם חצי תשובה. אכן, כל הגידולים וכל סוגי המצעים האדישים, כגון פרלייט, קוקוס, חול ים, ועוד, מתאפשרים רק הודות לחומרי הדישון ושאר תוספות שנותנים לצמח עם ההשקייה. וללא זה מאומה לא יכול לצמוח שם.

ועל כן כבר כתבנו בעבר בכמה מקומות, שדינו כדין גידולי מים, ולדעת הרבה מן הפוסקים ברכתם שהכל. [אלא אם הנוף נוטה על קרקע רגילה ויונק גם ממנה]. בהצלחה.

חלילה וחס, ואין נכון לקחת חלק בדבר כעין זה.

כתבתי תשובה על שאלה כעין זו בתקופת הקורונה והיא נתפרסמה בשו"ת כתר מלוכה בחלק או"ח. ועיקרי הדברים שם: להוציא שני ספרים בראשון יעלה הכהן ויקרא פרשת וזאת הברכה עם עליית כהן של בראשית, וימשיכו שאר העליות כרגיל בספר של בראשית.

1. במקרה זה, ודאי אין היתר של אכילת עראי, כיון שזה לכל הפחות כדין חצר המשתמרת, ובכל קטיף כבר חייבים, וכדין הגדל בתוך החצר. ולמעשה אם זה גדל תחת גג, יש להפריש בלי ברכה לחוש לראב"ד. ואם גדל שלא תחת גג, חייב בהפרשה עם ברכה. [אמנם אם נשאר נידון זה, זהו במקרה שמדובר בפרי זעיר הנאכל בבת אחת, ששם אם קטף רק אחד בודד יהיה פטור מתרו"מ, ורק אם קטף שנים יהיה חייב, ויש עוד פרטי דינים בשאלה זו, וראה בקצירת השדה בפרק י. ובשו"ת חלקת השדה חלק ה תרו"מ סי' י.]
2. לגבי ברכת הגומל, בניתוחי עיניים שהם בהרדמה והיה בכלל סכנה יש לברך וכך מבואר בשו"ת ציץ אליעזר [חי"ב סי' יח] ועוד. מאידך בניתוח לייזר של עיניים שם אין הרדמה, ולכאורה לא נכון לברך עם שם ומלכות ונכון לצאת ידי חובה על ידי מישהו אחר שמתחייב.

מאידך אם לאחר הניתוח הוא שכב בביתו 3 ימים ולא הצליח לקום [ויש מצבים כאלו כידוע] לכאורה כן מתחייב.

מצורף מה שכתבנו בספר תולעת שני בחלק רביעי בערך מים, בקטע הרלוונטי למים בניו יורק:

התקן בארה"ב וברוב מדינות אירופה, עומד הוא על תקן עכירות מחמירSDWA [=Safe Drinking-  שהלך והחמיר עם השנים [מ – 1974 ואילך, חל חוק שהעכירות המירבית המותרת היא עד 1 יע"ן והתוצאה היא הרחקה של 99% ,[Water Act מהטפילים וכמבואר לעיל. אמנם בפועל העיר ניו יורק מקבלת 9% מהמים שלה ממאגר קרוטון המספק בעיקר לאיזור מנהטן העליון וברונקס, והוא אכן מסונן כדבעי, אך עדיין 90% הנותרים מקבלים מים עיליים ממאגרים מוגנים מהרי הקטסקייל, ובעבר אכן החוק שם לא חייב סינון אלא חיטוי במים אלו, כיון שאיכותם הייתה בעכירות נמוכה מאד, ובמשך הזמן החוק שונה גם לגבי מים אלו.

אך בפועל מדיווחים שהתקבלו ממומחים רבניים בארה"ב עדיין בכל האזורים בהם אספקת המים היא מהמאגרים שבהרי הקטסקייל שהם מים עיליים, ניתן למצוא את טפילי הזואופלנקטון הזעירים. ועל כן במדינות אלו חובה לסנן היטב את המים. באם מותקנת בבית או בכל מקום מוסדי, מערכת פילטרים העומדת בתקנים לסינון מים, הם אמורים לחסום כל ממצא מן החי שמקורו מהמים [ויש להיוועץ עם אנשי מקצוע על האפשרויות השונות ועל תקופת ההחלפה הנצרכת ליעילות הפילטר, כיון שאם הוא ייפגם אזי הוא עלול לגרום לפעולה הפוכה].

באם מתקינים על הברז בבית מסנן, יש לדאוג שפילטר המסנן יהיה מסוגל לחסום כל ממצא שגודלו מעל 0.5 מ"מ [פילטר של 50 מיקרון יעיל עבור זה], ויש לנקות או להחליף את הפילטר מידי פעם לפי הצורך וההמלצות.

אם בוודאות כבר איננו נותן פירות כלל, מותר להוריד את העץ, ואין בזה כלל איסור של כריתת עץ מאכל. כיון שאיננו מאכל יותר.

לכתחילה יש להעדיף להשתמש בתמרים הלחים שהם בדרך כלל בחזקת נקיים, יותר. ובבדיקה ויזואלית חיצונית אפשר לזהות אם התמר בחזקת נקי.

באם משתמשים בתמרים יבשים, חובה לחצות את התמר לשניים ולאחר הוצאת הגלעין, להתבונן שאין חרקים וזחלים. כיון שפעמים רבות הזחל מקבל את צבע המזון שהוא אוכל, וככלל לאחר הייבוש הגוון שלו הופך להיות חום כגוון התמר, ויש קושי לזהותו, ולכן יש להתבונן על התמר ממול מקור אור, וכל גוף זר חובה לבודקו. כתמים כהים יותר או גבישי סוכר אינם מהוים סימן לנגיעות בחרקים.

שלום וברכה,

גם אם נאמר שגיזום ענפים אינם בכלל כריתת עץ, וכך הפשטות להלכה, וגם בזה יש מי שכתב רק לצורך האדם, ראה בספרי שש משזר ח"ב יו"ד סי' יח.

אולם ענפים עם פירות ודאי שיש כאן הפסד פירות ובל תשחית ובוודאי כשהם לאחר שלב הבוסר, ויש להימנע ולא לעשות מלאכה זו.

מה כוונתך ייחור?

מהיכן יצא? האם הוא מחובר לעץ עצמו? ואם כן האם מעל פני האדמה או מתחת?

או ייחור שיצא ממסת השורשים מתחת פני האדמה ולעיתים אף רחוק מהעץ.

כלל נקוט בידך, מה שיוצא מעל פני האדמה ואפילו מחלקו התחתון הצמוד לאדמה, כל שזה גלוי, אין מונים שנות ערלה מחדש.

מה שיוצא מתחת פני האדמה, מחויב בשנות ערלה מחדש.