אענה על מה שרגילים לצרף לכותרת מצוות התלויות בארץ:

תרומות ומעשרות על כל המכלול נוהג גם בזה"ז מדרבנן. אכילה בפועל לכהן איננה אפשרית בגלל עניני טומאה אולם דברים של הנאה יכול הכהן גם בזה"ז. וכמו כן אכילה של מעשר שני בירושלים לא נוהג בפועל בזמן הזה. אלא מפרישים ומחללים.

הפרשת חלה – גם בזמן הזה מדרבנן.

ערלה – גם בזמן הזה מהתורה

חדש – גם בזמן הזה מהתורה

כלאים – גם בזמן הזה כל סוגי הכלאים

שביעית – בזמן הזה מדרבנן

מתנות עניים – כל סוגי המתנות הן בכרם, והן בתבואה ובשאר פירות נוהגים גם בזמן הזה [לא תמיד בפועל מתקיים כי אין עניים המגיעים לשטח לקחת, אבל ניתן לארגן זאת, ולהתחייב במצווה יקרה זו].

ביכורים – לא נוהג בזמן הזה

מותר למדוד חום במדחום מכני שאיננו דיגיטלי, גם אם זה למידע בלבד מחמת מיחוש כלשהו. ואף אם הכספית למעלה, מותר לנערה שתרד על מנת שיוכלו למדדו איתה. וכן מותר להשתמש בגלאי חום [רצועת צלולואיד העובד בצורה כימית ומבליט אותיות שכבר קיימות כשיש חום]. אך אין להתיר מדידה במדחום חשמלי או דיגיטלי מכל סוג שהוא, כיון שאין מדובר בחולה שיש בו סכנה. [וכשיש צורך גדול, או לחץ גדול המשפיע על מצבו הנפשי של החולה לדעת את מצבו, מותר לומר לנכרי שיפעיל את המדחום הדיגיטלי וימדוד את החום לחולה].

בפרי האסנה תתכן נגיעות פנימית של זחלים שונים [בצבע צהבהב או של זבוב הפירות בצבע לבן] הזחלים מכרסמים את הצד החיצוני של הפרי. ונגיעות חיצונית של חרקי שדה כגון
תריפסים, עכבישים ופסוקאים. עקב מבנהו המיוחד הן בצד החיצוני והן הפנימי, קיימים מקומות מסתור רבים, ולכן יש להתבונן היטב
במקומות אלו. החשש לחרקים בפרט חרקי השדה קיים גם במטעים מטופלים. במטעים שאינם מטופלים החשש לנגיעות גבוה ביותר ולא נכון להשתמש בהם כלל.
אופן הבדיקה והשימוש: מסירים את עוקץ הפרי, משרים את הפירות בחומר השריה למשך כ – 5 דקות, שוטפים היטב את כל פרי
בפני עצמו תחת זרם מים חזק. מתבוננים היטב בכל פרי ופרי תחת מקור אור או במקום מואר היטב, אם אין מצויים זחלים או סימני כירסום של זחלים, ואם אין חרקי שדה. יש לתת תשומת לב מיוחדת לאיזור העוקץ של הפרי, ובין הגומות החיצוניות של הפרי. [פעמים רבות יש כעין "קוים" שהם "שערות" שעל הפרי ואינם חרקים]. באם נמצא הכל נקי מחרקים או מסימנים מחשידים. יש
לפתוח מידגמית כמה פירות ולהתבונן שאין בפנים זחלים. במידה ונמצא נקי הפירות מותרים באכילה. במידה ונמצא איזור בפרי רך וממוסמס חובה לפתוח ולראות אם יש בו רימה של זבוב הפירות. במידה ונמצא נגוע, חובה לפתוח את כל הפירות.
בפטל אדום להבדיל מהאסנה יש חלל פנימי והוא משווק ללא העוקץ, חלל זה משמש מקום מסתור לחרקים, ויש להתבונן בתוכו היטב. ויש לתת תשומת לב מיוחדת לחלל שבמרכז עוקץ הפרי. ועקב הקושי בבדיקה יש שנמנעים משימוש בפרי זה.

חובת קריאת התורה חלה על ציבור ולא על יחידים, ולכן ציבור שהתפלל שבת אחת או אף כמה שבתות, ולא קרא בתורה, חייב להשלים הפרשיות בשבת בו חוזרים להתאסף. ואף אם חלק מבתי הכנסת כן התפללו, מכל המנינים שלא שמעו חייבים להשלים את הפרשיות.

אולם אם התפללו שלא במנין, ואפילו אלפי אנשים כל אחד התפלל בודד לעצמו, נחלקו הפוסקים אם חלה חובת קריאת התורה, והגם שאותם שאינם משלימים יש להם על מה שיסמוכו, מכל מקום יותר נכון ורצוי להשלים את הפרשיות. וקודם לכן יש לוודא שהציבור מסכים לזה, שבאופן כזה אין טורח ציבור.

אופן הקריאה היא, יעלה הראשון [הכהן או זולתו] ויקרא או יקראו לו ברצף את כל הפרשיות שהחסירו מפרשת ויקרא או צו כל אחד לפי ענינו, וימשיכו לו עליית ראשון של פרשת השבוע, ומשם תמשיך הקריאה כסדרה.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן יז’

מותר לכתחילה להשתמש לחטא את הידיים עם חומר חיטוי זה או אחרים הדומים לו, ואין לחוש כלל לאיסור חמץ במוצר זה. ואין צריך לחפש Dent alcohol (אלכוהול לא אכיל או כיו"ב).

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן יט’

יין – א. יעשו מיץ ענבים מסחיטת ענבים טריים. ב. יעשו מצימוקים המצויים שם.

מצות – אם יש באפשרותם להשיג חיטים ויטחנו בעצמם לקמח, עדיף כך יהיה שמורה משעת טחינה, ואם לאו יקחו קמח מלא מן השוק, ויכינו מצות שמורות משעת לישה [ראה עוד במקורות. ואין צריך לעשות התרה, כיון שזה חד פעמי ולא שינוי מנהג קבוע].

סוכר, מלח ותבלינים – הסוכר והמלח יכולים להשתמש ללא חשש. התבלינים יש לרכוש אותם בגרגירים ולטוחנם במטחנה ביתית שלכם כשל"פ.

קטניות – גם הנוהגים להחמיר, באופן כזה מותר להם גם בלא התרה שימוש בקטניות. ויכולים להשתמש בכל הסוגים היבשים הנמכרים לאחר מיון. [וראה עוד בהערה לגבי האורז].

שמן – שמן זית כתית מעולה מאושר לפסח ללא חשש.

כיון שעוד שבוע לפנינו, ישתדל אדם לסיים מסכת ואפילו מהקטנות שבתלמוד בבלי כגון מס' תמיד או מס' הוריות וכיו"ב. ואם לא עלה בידו ישתדל לסיים מסכת משניות עם רע"ב ועיקר תוס' יו"ט [לפחות בחלקו], ובכך יפטור עצמו מן התענית.

בשעת הדחק גדולה שאין לו כל אפשרות על כך, נראה להתיר לו להשתתף בשמיעת הסיום דרך הטלפון, ואף שאין הדבר לכתחילה, מכל מקום בשעה דחוקה זו, ועוד בזמן מגיפה שראוי שלא לצום כלל, שיכול לצאת ידי חובה בזה ולפטור עצמו מן התענית ובתנאים הבאים:

• ישלח מזונות או כיו"ב לבית המסיים או ישלם עליהם.
• בזמן הסיום יאחז המסכת יחד עם המסיים, וישתדל להבין את הסיום.
• ישמע דרך הטלפון גם הסיום, גם ד"ת סביב הסיום וגם השירה והזמרה בסעודת הסיום.

יאכל כזית בביתו שלו ממה שמונח לפניו [ואם אפשר [ומותר ע"פ כללי הבריאות] יביאו לו כזית ממה שהיה בסעודת הסיום].

הכדור שלנו שהוא העולם שאנו חיים בו, הוא שנברא אחרון מהעולמות שברא בורא עולם והחריבם.

והוא וכל צבאם [השמש והירח וכל השאר] נבראו בששת ימי בראשית

שזה לפני 5780 שנה

שלום,

הירק איננו נמצא כל השנה, ובהחלט אפשר לברך עליו ברכת שהחיינו לכתחילה, למנהג הרבה מקהילות ישראל המברכים גם על מיני אדמה

אם בוודאות איננו נותן פירות, מותרו לעוקרו, וגם באופן כזה מומלץ על ידי נכרי בלבד.

ואם המקום בגינה הוא בשבילה בנייה של הרחבת חדרים למגורים, ולא להרווחה, יש היתר נרחב יותר גם בעצי פרי. אולם שאלה זו היא מהמסובכות יותר כיון שיש בעקירת עץ פרי מניב, חשש סכנה גדולה לחיי בני הבית.

ולכן יש לדון בכל מקרה לגופו, ולעיתים למרות ההיתר אנו משתדלים תמיד להוציא עם גוש ועל ידי נכרי.

קמח טף הוא קמח דוחן ויש לשים לב שאיננו מחמשת מיני דגן וברכתו שהכל נהיה בדברו.
ככל הגרגירים גם גרגרי דוחן עלולים להיות נגועים, וכן בקמח שלהם. במזיקי מחסן שונים ובפרט בתנאי אחסון לקויים.
יש לבוררם בגרגירים כשאר בדיקת גרגירים, ובקמח בניפוי רגיל.
קמח זה כפי הידוע לי הוא ללא תוספות, ואין בעייה של כשרות, וכיון שאיננו ממין דגן, אין בו חשש "חדש" כפי שיש בקמח של שאר מיני דגן המיובא מחו"ל.

קמח טף הוא קטניות [ממיני הדוחן], והתוצרת הנעשית ממנו ברכתה שהכל. קמח טף רגיל הוא ללא תוספות ומותר באכילה, חרקים יש מקום לחשוש באחסון ממושך [אורך חיי המדף 5 שנים], יש לפזר על משטח כתום או מוכסף ולהעביר את הגרגרים ולוודא שהכל נקי. אם נמצאו חרקים קטנים [כמו אקריות מחסן], עדיף לזרוק את המוצר כי קשה ניקויו.