הדרכה לבדיקת תמרים לחים ויבשים

תמונת הגולם ששלחתם, זה של חיפושית התסיסה.

לגבי החרקים בתמר ואופן הבדיקה. הנה התמרים משווקים בצורות שונות, רוב זני התמר משווקים כפרי יבש, כלומר, ייבושם והבשלתם הוא על העץ. ויש זן של תמר המשווק כתמר לח [זני התמרים הלחים הם: 'חייאני' ו'ברהי'. זני התמרים היבשים הם: 'מג'הול', 'דקל-נור', 'אמרי', 'דרי', 'חדרווי', 'זהידי' וחלווי']. בתמרים היבשים, מצויה נגיעות של חרקים בתהליך של הייבוש והאיחסון, ובנוסף התמר אף בעודו על העץ עלול להינגע, ובפרט בשטחים שאינם מטופלים כדבעי, וק"ו בשטחים האורגניים. החרקים הם מסוגים שונים: חיפושית הגרעין [החודר לפרי בעודו בשלב הבוסר ועוזב בזמן הבשלת הפרי]. חיפושיות שונות [חיפושית הטבק, התסיסה] שנדבקים לבשר הפרי ונראית כחלק ממנו לאחר הייבוש. זחל של חיפושית התסיסה [צבע לבנבן]. זחל עש הצימוקים [צבע ורדרד]. הזחלים נותרים בפרי ולאחר הייבוש נהפך צבעם לצבע חום ואי אפשר לזהותם אלא לאחר חציית הפרי לשניים].

במפעלי התמרים יש תהליכים שונים שעוברים סוגים שונים של התמרים, שחלקם רלוונטיים ומועילים גם להסרת החרקים: ראשית, חלק גדול מסוגי התמרים עובר חימום [התמרים ללא גלעינים עוברים תהליך זה כדי להסיר את הגלעין], שזה חימום בתנורים עם אויר חם. תהליך של מתיל ברומיד. תהליך של הקפאה [5 ימים במינוס 18], כל אחר מהתהליכים הללו, גורם לחרקים לצאת מחוץ לתמר, ולהשאיר את הפרי נקי.

הבעיה היא בהמשך תהליך השיווק. כאשר זה באחסון ממושך, או מחסני השיווק או בחנויות. אולם כאמור – מיד בתום התהליך המוצר בחזקת נקי. אך אם ממשיך בתהליך השיווק כמוצר יבש, הנגיעות יכולה לחזור אליו כבראשונה, אלא אם המשך השיווק יהיה בהקפאה או קירורים. מאידך, בתמרים שהם 'טבעי' והתמר הנקרא 'בון בון', הם לא עוברים חיטוי, וגם אם יש תהליך הקפאה – הוא קצר יותר ופחות יעיל נגד חרקים.

תמר לח [חייאני, ברהי] משווק באיכות גבוהה בדרך כלל והוא בחזקת נקי. ולכן לכתחילה יש להעדיף להשתמש בתמרים הלחים שהם בדרך כלל בחזקת נקיים יותר, ובבדיקה חיצונית אפשר לזהות אם התמר בחזקת נקי.

כזכור, באם משתמשים בתמרים יבשים, חובה לחצות את התמר לשניים ולאחר הוצאת הגלעין, להתבונן שאין חרקים וזחלים. כיון שפעמים רבות הזחל מקבל את צבע המזון שהוא אוכל, וככלל לאחר הייבוש הגוון שלו הופך להיות חום כגוון התמר ויש קושי לזהותו, לכן יש להתבונן על התמר מול מקור אור, וכל גוף זר חובה לבודקו. כתמים כהים יותר או גבישי סוכר – אינם מהוים סימן לנגיעות בחרקים.