1. במקרה זה, ודאי אין היתר של אכילת עראי, כיון שזה לכל הפחות כדין חצר המשתמרת, ובכל קטיף כבר חייבים, וכדין הגדל בתוך החצר. ולמעשה אם זה גדל תחת גג, יש להפריש בלי ברכה לחוש לראב"ד. ואם גדל שלא תחת גג, חייב בהפרשה עם ברכה. [אמנם אם נשאר נידון זה, זהו במקרה שמדובר בפרי זעיר הנאכל בבת אחת, ששם אם קטף רק אחד בודד יהיה פטור מתרו"מ, ורק אם קטף שנים יהיה חייב, ויש עוד פרטי דינים בשאלה זו, וראה בקצירת השדה בפרק י. ובשו"ת חלקת השדה חלק ה תרו"מ סי' י.]
2. לגבי ברכת הגומל, בניתוחי עיניים שהם בהרדמה והיה בכלל סכנה יש לברך וכך מבואר בשו"ת ציץ אליעזר [חי"ב סי' יח] ועוד. מאידך בניתוח לייזר של עיניים שם אין הרדמה, ולכאורה לא נכון לברך עם שם ומלכות ונכון לצאת ידי חובה על ידי מישהו אחר שמתחייב.

מאידך אם לאחר הניתוח הוא שכב בביתו 3 ימים ולא הצליח לקום [ויש מצבים כאלו כידוע] לכאורה כן מתחייב.

אם בוודאות כבר איננו נותן פירות כלל, מותר להוריד את העץ, ואין בזה כלל איסור של כריתת עץ מאכל. כיון שאיננו מאכל יותר.

שלום וברכה,

גם אם נאמר שגיזום ענפים אינם בכלל כריתת עץ, וכך הפשטות להלכה, וגם בזה יש מי שכתב רק לצורך האדם, ראה בספרי שש משזר ח"ב יו"ד סי' יח.

אולם ענפים עם פירות ודאי שיש כאן הפסד פירות ובל תשחית ובוודאי כשהם לאחר שלב הבוסר, ויש להימנע ולא לעשות מלאכה זו.

הכדור שלנו שהוא העולם שאנו חיים בו, הוא שנברא אחרון מהעולמות שברא בורא עולם והחריבם.

והוא וכל צבאם [השמש והירח וכל השאר] נבראו בששת ימי בראשית

שזה לפני 5780 שנה

שלום,

הירק איננו נמצא כל השנה, ובהחלט אפשר לברך עליו ברכת שהחיינו לכתחילה, למנהג הרבה מקהילות ישראל המברכים גם על מיני אדמה