על סוף דבריכם, חלילה מלחשוב כך, גם הרבנות נוהגת על פי ההלכה ולא מפרישה מפירות  רקובים.

לגבי מעשר עני, מה ששאלת אם לפדות, חשוב להדגיש שמעשר עני זה נתינה ולא פדיון לא שייך פדייה במעשר עני. ולמעשה בכל מה שיש לכם ספק למעשה מעיקר הדין אתם פטורים מלתת לעניים, כיון שהמוציא מחבירו עליו הראיה. אמנם כתבתי בכמה מקומות (ראה בביכורי שדה הל' מעשר עני, ובפסר קצירת השדה בפרק העוסק במע"ע) שראוי להחמיר גם בספק טבל רק במעשר עני שנאמר צדק משלך ותן לו. אמנם אין זה מעיקר הדין.

אולם לגבי חו"ל יש עוד להוסיף ולומר שכל תוצרת שמשווקת לחו"ל גמר המלאכה שלה על מנת להוציא לחו"ל ובכה"ג יש שפוטרים לחלוטין [כדברי המהרש"ם והיביע אומר ועוד], ואם כן גם המפרישים תרו"מ יעשו זאת בלא ברכה, ולגבי מע"ע יש עליהם הכלל של הממע"ה.

מחיר ממוצע לק"ג אבוקדו היום זה 10 ₪. 1,450= 14.5 ₪ חילול מעשר שני 9 אחוז מכלל התוצרת: 1.305 ₪  כך שאין בעיה עם הפרוטה שהיא כיום [1 ינואר בסך 24 אג']. אלא שטעות אחת גדולה טעית, אין מעשר שני באבוקדו, כל הפירות עדיין מעשר עני. אז כל מה שעשית אין לזה משמעות. פשוט להפריד בצד 130.5 גרם. ולקרוא לו שם של מעשר עני [ובתנאי שאיננו הצד שכבר קבעת לו שם של מעשר ראשון [כמו שכתבת ששמת בצד את המעשר שני], ולתת אותו פיזית לעניים.

או להתקשר כעת לבית המעשר [039030580] ולעשות מנוי גם על מעשר ראשון ללוי שאתה חייב לתת לו פיזית 145 גרם. וגם לעני שאתה חייב לתת לו 130 גרם. ובאמצעות הלוואה מראש יש לך הסכם, שאתה משאיר הפירות אצלך והם מתקזזים מההלוואה.

כטבל ודאי אולם ללא ברכה

כן

בקיום מצוות הפרשת תרומות ומעשרות ישנן שתי פעולות, האחת זו ההפרשה בפועל של מעט יותר מאחוז וקריאת שם וקביעת מקום (נוסח ההפרשה) בפועל לתרומות (גדולה ותרומת מעשר, שזה אחוז פלוס. וקריאת שם למעשר ראשון ללוי ולעני או למעשר שני). פעולות אלו אין 'בית המעשר' יכול לעשות עבורך.
מאידך, שמירת פרוטה חמורה. או נתינה בפועל ללוי או לעני, זה אינך צריך כיון שזה נמצא בהסכם שאתה חותם עם בית המעשר שייחד לך מטבע, ויבצע ההסכם בנתינה ללוי או לעני או לשניהם.
בהצלחה

ככל שאר פירות הדר שלקטו לאחר טו בשבט
מעשרים מעשר שני ופודים ללא ברכה
ומוסיפים תנאי שאם צריך מעשר עני אז זה יהיה מעשר עני

פטור מתרומות ומעשרות

אם אין פיקוח על המעשרות אז צריך

הנבטה של קטניות דינה כדין גידולי מים, שמעיקר הדין וההלכה פטור מתרו"מ, ויש מי שכתב להחמיר וביארתי הדין בקצירת השדה פ"ד סעי' יד. אולם אם זה בתוך בית, ללא קשר לאדמה כלל לא במצע גידול ולא מתחת הנווף, לענ"ד יש כבר תרתי לטיבותא כדי לפטור מתרו"מ, והמיקל בזה לכתחילה לא הפסיד.

מעשר שני