שאלות ותשובות בנושא: תרומות ומעשרות

ברכה על מעשר לימונים

תשובה

לימון מעשרים עם ברכה. ואותם האומרים שמפריש ללא ברכה טעות היא בידם, וכבר כתבתי באריכות על דין זה והשגתי על האומרים כך בספרי קצירת השדה (במהדורה החדשה כרך א עמוד קט).

תבלינים – מעשרות וניקוי מחרקים

תשובה

אכילת עראי מהגינה והגומל על ניתוח לייזר

תשובה
  1. במקרה זה, ודאי אין היתר של אכילת עראי, כיון שזה לכל הפחות כדין חצר המשתמרת, ובכל קטיף כבר חייבים, וכדין הגדל בתוך החצר. ולמעשה אם זה גדל תחת גג, יש להפריש בלי ברכה לחוש לראב"ד. ואם גדל שלא תחת גג, חייב בהפרשה עם ברכה. [אמנם אם נשאר נידון זה, זהו במקרה שמדובר בפרי זעיר הנאכל בבת אחת, ששם אם קטף רק אחד בודד יהיה פטור מתרו"מ, ורק אם קטף שנים יהיה חייב, ויש עוד פרטי דינים בשאלה זו, וראה בקצירת השדה בפרק י. ובשו"ת חלקת השדה חלק ה תרו"מ סי' י.]
  2. לגבי ברכת הגומל, בניתוחי עיניים שהם בהרדמה והיה בכלל סכנה יש לברך וכך מבואר בשו"ת ציץ אליעזר [חי"ב סי' יח] ועוד. מאידך בניתוח לייזר של עיניים שם אין הרדמה, ולכאורה לא נכון לברך עם שם ומלכות ונכון לצאת ידי חובה על ידי מישהו אחר שמתחייב.

מאידך אם לאחר הניתוח הוא שכב בביתו 3 ימים ולא הצליח לקום [ויש מצבים כאלו כידוע] לכאורה כן מתחייב.

שאלה בתרומות ומעשרות

תשובה

תרומות ומעשרות בתבלין

תשובה

בית המעשר – מעשר מלימונים אחרי הסחיטה

תשובה

יכול להפריש מהמיץ.

פירות וירקות לצורך בהמה לעניין מעשרות

תשובה

פלפל שאטה (פלפלים קטנים אדומים)

תשובה

לסומכים על רבינו הרדב"ז ועל רבינו הבן איש חי, וכן הורו חכמי הספרדים, שכל הנותן פרי תוך שנתו אין מה לחוש לגביו לערלה והוא נידון כירק, הרי שאין לחוש כלל לערלה, ודינו כירק.
בתרומות ומעשרות גם בעציץ שאינו נקוב חייב מדרבנן, ואם זה תחת כיפת השמים ולא תחת מבנה חייב בהפרשה עם ברכה.

מעשר לימון

תשובה

טו בשבט הוא ראש השנה לאילן, והשלב הוא שליש בישול.
בלימון יש החוששים לדמותו לאתרוג שהולכים בו אחר לקיטה.
ולכן, נהוג עד סביבות תקופה זו להפריש את שני המעשרות בלשון תנאי: אם צריך מעשר עני ואם צריך וכו'.
הגם שהנטייה שבימים האלו הלימון הגיע לשליש בישול לאחר טו בשבט ויש להפריש ממנו רק מעשר עני בלבד.
אולם כאמור אם אתה חושש או יודע שהגיע לשליש בישולו קודם טו בשבט, וקטפת רק כעת המנהג להפריש את שני המעשרות מספק ובלשון תנאי

מעשרות בחברת תלמה

תשובה

גם בתוצרת של גוי, יש כמה פתרונות חוץ משליחות. וכיודע לועדי הכשרות שעסוקים בתחום זה, שפועלים מידי יום ביומו ממול נכרים כיצד לעשות נכון על פי ההלכה, וברור שאם יש בעיה כזו בחברות הנ"ל שזה נעשה כדת וכדין.
ועוד שלענ"ד 'מאמין על ידו' הוא פתרון גדול לנכרי, וכך מעידים חכמי ירושלים שכך נהגו בזמנם וכעדות הגרצ"פ פראנק, ומעדני ארץ ועוד [תרומות פ"ד ה"א אות א ד"ה ומיהו].
ועוד כתבנו בזה בתבואת השדה הלכות חלה, ובקצירת השדה כרך שני פרק יד.

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון