1. במקרה זה, ודאי אין היתר של אכילת עראי, כיון שזה לכל הפחות כדין חצר המשתמרת, ובכל קטיף כבר חייבים, וכדין הגדל בתוך החצר. ולמעשה אם זה גדל תחת גג, יש להפריש בלי ברכה לחוש לראב"ד. ואם גדל שלא תחת גג, חייב בהפרשה עם ברכה. [אמנם אם נשאר נידון זה, זהו במקרה שמדובר בפרי זעיר הנאכל בבת אחת, ששם אם קטף רק אחד בודד יהיה פטור מתרו"מ, ורק אם קטף שנים יהיה חייב, ויש עוד פרטי דינים בשאלה זו, וראה בקצירת השדה בפרק י. ובשו"ת חלקת השדה חלק ה תרו"מ סי' י.]
2. לגבי ברכת הגומל, בניתוחי עיניים שהם בהרדמה והיה בכלל סכנה יש לברך וכך מבואר בשו"ת ציץ אליעזר [חי"ב סי' יח] ועוד. מאידך בניתוח לייזר של עיניים שם אין הרדמה, ולכאורה לא נכון לברך עם שם ומלכות ונכון לצאת ידי חובה על ידי מישהו אחר שמתחייב.

מאידך אם לאחר הניתוח הוא שכב בביתו 3 ימים ולא הצליח לקום [ויש מצבים כאלו כידוע] לכאורה כן מתחייב.

אם כבר זרק ואז לקחת זה הפקר, אם לקחת לפני זריקה חייב, ואם אתה לא בטוח אז להפריש ללא ברכה.

הם שני מינים שיש להרחיק בניהם את ההרחקה הנדרשת [שתלוי בגודל השטח ובאם מדובר בצמחים בודדים יש להרחיק מרחק של 15 ס"מ משרשי הצמחים].

יכול להפריש מהמיץ.

אם הם מאכל אדם כן, אם רק לבהמה ראויים, אז לא.

לסומכים על רבינו הרדב"ז ועל רבינו הבן איש חי, וכן הורו חכמי הספרדים, שכל הנותן פרי תוך שנתו אין מה לחוש לגביו לערלה והוא נידון כירק, הרי שאין לחוש כלל לערלה, ודינו כירק.
בתרומות ומעשרות גם בעציץ שאינו נקוב חייב מדרבנן, ואם זה תחת כיפת השמים ולא תחת מבנה חייב בהפרשה עם ברכה.

טו בשבט הוא ראש השנה לאילן, והשלב הוא שליש בישול.
בלימון יש החוששים לדמותו לאתרוג שהולכים בו אחר לקיטה.
ולכן, נהוג עד סביבות תקופה זו להפריש את שני המעשרות בלשון תנאי: אם צריך מעשר עני ואם צריך וכו'.
הגם שהנטייה שבימים האלו הלימון הגיע לשליש בישול לאחר טו בשבט ויש להפריש ממנו רק מעשר עני בלבד.
אולם כאמור אם אתה חושש או יודע שהגיע לשליש בישולו קודם טו בשבט, וקטפת רק כעת המנהג להפריש את שני המעשרות מספק ובלשון תנאי

גם בתוצרת של גוי, יש כמה פתרונות חוץ משליחות. וכיודע לועדי הכשרות שעסוקים בתחום זה, שפועלים מידי יום ביומו ממול נכרים כיצד לעשות נכון על פי ההלכה, וברור שאם יש בעיה כזו בחברות הנ"ל שזה נעשה כדת וכדין.
ועוד שלענ"ד 'מאמין על ידו' הוא פתרון גדול לנכרי, וכך מעידים חכמי ירושלים שכך נהגו בזמנם וכעדות הגרצ"פ פראנק, ומעדני ארץ ועוד [תרומות פ"ד ה"א אות א ד"ה ומיהו].
ועוד כתבנו בזה בתבואת השדה הלכות חלה, ובקצירת השדה כרך שני פרק יד.

גם פירות שהם ספק טבל – מה שקיים כום בשווקים ללא כשרות [וחמורים הם מדמאי של תקנת יוחנן כהן גדול] – צריך לחלל את קדושת המעשר שני על מטבע.

פירות שנקנו מגוי משטח שהוא המגדל, פטורים מתרומות ומעשרות.

מאידך אם קנו ענבי יין מגוי ועשית מהם יין. או זיתי שמן מגוי ועשית מהם שמן, חייב להפריש מהם תרומות ומעשרות בברכה [חוץ מהשנה השביעית שמפריש תרומות ומעשרות אולם ללא ברכה].

לפי הכותרת, אני מבין שהשתילים גדלים בתוך עציצים אשר בתוך המבנה.
ובכן בכל גידולי בית, לדעת הרמב"ם חייב לעשר מדרבנן, ולדעת הראב"ד פטור.
ולכן להלכה יש להפריש תרומות ומעשרות כדת וכדין, אולם ללא ברכה.

בהצלחה

שלום וברכה,

הצפון והדרום הם של החתיכה, ולכל חתיכה בכל מצב יש ארבעה צדדים

וממילא בכל אופן מה שקובע זה מה שהוצאת בפה, וכאשר הוצאת וזה נקבע במקום הנכון,

ולכן למעשה אם הבנתי נכון את שאלתך, יצאת ידי חובה, וההפרשות הועילו כדין