א. עציץ שאינו נקוב שאיננו חחת גג, והנוף נוטה מהעציץ על האדמה, אז החובה של ההפרשה זה כדין הירקות שגדלים על האדמה ממש. ואם גם הנוף מנותק, אז יש חובת הפרשה תרו"מ אך הוא יורד בדרגה, [כלומר בגידולים שחייב מהתורה באדמה, בתוך עציץ שאינו נקוב זה יורד בדרגה לחובה מדרבנן, ובירקות שגם באדמה זה מדרבנן אז בעציץ שאינו נקוב וגם הנוף מנותק זה תרי דרבנן, ואין מפרישין מהגדל בעציץ על הגדל באדמה.
ב. מה שגדל תחת מבנה [כולל הנוף], אינו חייב בהפרשת תרו"מ אלא מדרבנן לדעת הרמב"ם, ולדעת הראב"ד פטור לגמרי, ולכן מפרישם תרומות ומעשרות ללא ברכה, ואין מפרישין מגידול זה על הירקות מהגידול האחר שיש לך
א. עציץ שאינו נקוב שאיננו חחת גג, והנוף נוטה מהעציץ על האדמה, אז החובה של ההפרשה זה כדין הירקות שגדלים על האדמה ממש. ואם גם הנוף מנותק, אז יש חובת הפרשה תרו"מ אך הוא יורד בדרגה, [כלומר בגידולים שחייב מהתורה באדמה, בתוך עציץ שאינו נקוב זה יורד בדרגה לחובה מדרבנן, ובירקות שגם באדמה זה מדרבנן אז בעציץ שאינו נקוב וגם הנוף מנותק זה תרי דרבנן, ואין מפרישין מהגדל בעציץ על הגדל באדמה.
ב. מה שגדל תחת מבנה [כולל הנוף], אינו חייב בהפרשת תרו"מ אלא מדרבנן לדעת הרמב"ם, ולדעת הראב"ד פטור לגמרי, ולכן מפרישם תרומות ומעשרות ללא ברכה, ואין מפרישין מגידול זה על הירקות מהגידול האחר שיש לך
כלומר מה השאלה?
כל הפירות והלימונים ושאר ההדרים בכללם, עדיין שייכים לשנת המעשר הקודמת, מכיון שהם פירות וטרם הגיע יום ההחלפה משנה לשנה שזה יום טו בשבט.
ולכן הכל עדיין שייך לשנה הרביעית. מאידך כל הלימונים שיגיעו לשליש בישול לאחר טו בשבט תש"פ, יהיו שייכים בוודאי לשנה החמישית שגם היא מעשר שני.
מאידך לימונים שרק ייקטפו לאחר טו בשבט, והגיעו לשליש בישול לפני טו בשבט, מעיקר הדין שייכים לשנה החמישית, ואין דינם כאתרוג, אולם כיון שיש מחמירים, כדאי ונכון להפריש מכל אחד בנפרד. כלומר ממה שהגיע לשליש בישול לפני טו בשבט וממה שהגיע לאחר טו בשבט.
כלומר מה השאלה?
כל הפירות והלימונים ושאר ההדרים בכללם, עדיין שייכים לשנת המעשר הקודמת, מכיון שהם פירות וטרם הגיע יום ההחלפה משנה לשנה שזה יום טו בשבט.
ולכן הכל עדיין שייך לשנה הרביעית. מאידך כל הלימונים שיגיעו לשליש בישול לאחר טו בשבט תש"פ, יהיו שייכים בוודאי לשנה החמישית שגם היא מעשר שני.
מאידך לימונים שרק ייקטפו לאחר טו בשבט, והגיעו לשליש בישול לפני טו בשבט, מעיקר הדין שייכים לשנה החמישית, ואין דינם כאתרוג, אולם כיון שיש מחמירים, כדאי ונכון להפריש מכל אחד בנפרד. כלומר ממה שהגיע לשליש בישול לפני טו בשבט וממה שהגיע לאחר טו בשבט.
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.