אין בעיה להפריש על מטבע של מישהו אחר שיש שם פרוטה חמורה. אם הצורך לשווה פרוטה מעיקר הדין מחמת ערך המעשר אין בעיה, כי עשירית של בקבוק יין שווה הרבה יותר משווה פרוטה, אולם יש המחמירים גם שהחילול הראשון יהיה בדרגה חמורה, ולזה מצריכים פרוטה חמורה.

מזכיר שיין שנעשה מבציר של שנה זו, ההפרשה שלו היא מעשר עני, ולא מעשר שני. כך שפרוטה חמורה עבור מעשר שני לא רלוונטי כאן.

אלוורה פטורה מתרומות ומעשרות

פלפל פעמון, הוא אכן חריף מאד אולם כן אוכלים אותו במרינדה, תבשילים, חמוצים, ממרחים ועוד [יש חריפים הרבה יותר ממנו בסולם החריפות המקובל בעולם, מידת חריפותו של פלפל זה הוא 200 אלף, שזה פי 20 מפלפל חלפיניו וחצי מהחריפות של פלפל בנרו].

כלומר הוא לא רק נותן טעם שלא נאכל כמו רוזמרין או עלי דפנה. אלא נותן טעם שגם נאכל בתערובת, וכמובן מי שאוכל חריף ורגיל בו יכול לאוכלו כמות שהוא.

ובספרי קצירת השדה מהדו"ח כרך א פ"ג סעי' יז, הארכתי בדיני תבלין שונים. ולגבי שאלתך נראה שצריך להפריש תרו"מ, אך לגבי ברכה [בשני האופנים שהזכרת] יש יותר לברר אצל מי הוא כן נאכל בעינו.

על סוף דבריכם, חלילה מלחשוב כך, גם הרבנות נוהגת על פי ההלכה ולא מפרישה מפירות  רקובים.

לגבי מעשר עני, מה ששאלת אם לפדות, חשוב להדגיש שמעשר עני זה נתינה ולא פדיון לא שייך פדייה במעשר עני. ולמעשה בכל מה שיש לכם ספק למעשה מעיקר הדין אתם פטורים מלתת לעניים, כיון שהמוציא מחבירו עליו הראיה. אמנם כתבתי בכמה מקומות (ראה בביכורי שדה הל' מעשר עני, ובפסר קצירת השדה בפרק העוסק במע"ע) שראוי להחמיר גם בספק טבל רק במעשר עני שנאמר צדק משלך ותן לו. אמנם אין זה מעיקר הדין.

אולם לגבי חו"ל יש עוד להוסיף ולומר שכל תוצרת שמשווקת לחו"ל גמר המלאכה שלה על מנת להוציא לחו"ל ובכה"ג יש שפוטרים לחלוטין [כדברי המהרש"ם והיביע אומר ועוד], ואם כן גם המפרישים תרו"מ יעשו זאת בלא ברכה, ולגבי מע"ע יש עליהם הכלל של הממע"ה.

כטבל ודאי אולם ללא ברכה

פטור מתרומות ומעשרות

אם אין פיקוח על המעשרות אז צריך

הנבטה של קטניות דינה כדין גידולי מים, שמעיקר הדין וההלכה פטור מתרו"מ, ויש מי שכתב להחמיר וביארתי הדין בקצירת השדה פ"ד סעי' יד. אולם אם זה בתוך בית, ללא קשר לאדמה כלל לא במצע גידול ולא מתחת הנווף, לענ"ד יש כבר תרתי לטיבותא כדי לפטור מתרו"מ, והמיקל בזה לכתחילה לא הפסיד.