ירקות עלים או קשים?
בירקות קשים לא חסרים ירקות בחזקת נקיים, אולי אפילו רוב הירקות.
בירקות עלים, כמעט הכל נגוע.
לכן אם זה גידול שהמטרה שיהיה ללא חרקים תגדלו ירקות קשים כגון עגבניה, מלפפון, ועוד.

אין המדובר בתרופת קסם.
המדובר הוא בחומר היעיל לעבודת ניקוי מחרקים. כלומר או ירקות מגידול מיוחד שחייבים בניקוי ויש להשרות במי סבון זה תחליף מצוין.
ירקות מגידול רגיל – אמנם חוץ מניקוי חייב בדיקה של כל עלה ועלה וכו', מכל מקום קודם הבדיקה יש חובת ניקוי הכולל השרייה בחומר ניקוי, ועם ספוג לשפשף כל עלה משני צידיו.
עבור פעולה זו, יש חשיבות לחומר סטרילי, גם בריא יותר מסבון וגם אפקטיבי גם לגרות את החרקים מאחיזתם וגם להחליקם מעל פני העלה.

א. דגים נאכלים כאשר יש בהם סימני טהרה כגון קשקשים – שהם גורמי טהרה.
ב. בית קשקש – כלומר הבית של הקשקש שהוא ריק ללא קשקש, נחשב כדין הקשקש, והדג נאכל מחמתו, ומצוי הרבה בדגי אמנון ועוד.
ג. דגים נאכלים גם בטביעות עין, כגון ראש ושדרה, או כל זיהוי אחר שמהוה טביעות עין,
ד. דגים המגיעים מן הים שמצוי בהם תערובת דגים טמאים, חייב בבדיקה כל דג קודם אכילתו. ובכה"ג חייבים השגחה בזמן האריזה.
ה. דגים שמקורם מכלובים כגון סלמון שאין בהם דגים טמאים כלל. או אמנון מבריכות בסין שאין בהם דגים טמאים הראויים למאכל ודומים כלל [להוציא השפמנון המשמש כנקאי, שאין רצון בעל הבריכה שידוגו אותם, ואם נידוגו, לעולם הם שונים בתכלית בחוץ ובבשר הדג, וההבחנה בינו לבין אנון הוא כבין אור לחושך] אין חובה להשגיח כלל באריזתם, כל שניכר שהם משם, ויכול ועד הכשרות ליתן השגחה לכתחילה ובהידור ללא השגחה צמודה שם. [ודעת המפרסמים שלא כך, אינם צודקים להלכה ולמעשה וכבר חיתי כל דבריהם בקונטרס סימני טהרה שהתפרסם זה מכבר.
ו. המקרה האחרון של הבקלה, אינו קשור לים כלל, זה דג שהורד כל עורו, והיה עליו השגחה צמודה כל העת, אלא שבמפעל ששם עובדים יש גם מחלקה של דגים טמאים, וארגזי פלסטיק משמש לעיתים לייצורים שונים, ודי שאחד לא עבר ניקוי כדבעי, ולאחר קילוף העור, מובלים הדגים אל הקפאתם באמצעות ארגזים, ודי ששם נצמד שאריות תמנון אל בשר הדג, ושם עלה על מסוע להקפאה בשוק פריזר. כמובן שכל זה ללא מים וללא כבוש וללא שום דבר, ולכן למעשה לאחר הפרדת התמנון וגירוד המקום, שאר חתיכת הדג מותרת באכילה.
ז. בדגי בקלה מארגנטינה אין הזרקות כלל. וככלל אף אם יש הזרקות, תלוי באיזו שיטה, אך למעשה בכל השיטות אם זה נצמד אל הדג במקרה דומה, לא תהיה בעיה של כבוש.

בתוצרת המיובאת מחו"ל לא הצלחנו להבטיח שלא יהיה בציפוי "שלאק".
ולכן החושש לחומרא [שאין זה אלא חומרא ענין השלאק כיון שמעיקר הדין איננו אסור וכי שהארכתי בספרי תולעת שני סוף כרך א], יכול להסתפק בקילוף הקליפה

קמח טף הוא קמח דוחן ויש לשים לב שאיננו מחמשת מיני דגן וברכתו שהכל נהיה בדברו.
ככל הגרגירים גם גרגרי דוחן עלולים להיות נגועים, וכן בקמח שלהם. במזיקי מחסן שונים ובפרט בתנאי אחסון לקויים.
יש לבוררם בגרגירים כשאר בדיקת גרגירים, ובקמח בניפוי רגיל.
קמח זה כפי הידוע לי הוא ללא תוספות, ואין בעייה של כשרות, וכיון שאיננו ממין דגן, אין בו חשש "חדש" כפי שיש בקמח של שאר מיני דגן המיובא מחו"ל.

גם בשימורי בשר וכיו"ב אין חותם בתוך חותם, אולם יש כמה סימונים, כגון קודים מיוחדים + סימוני כשרות ועוד.

אינני יודע את המציאות של צמח זה מבחינת הרגלי השימוש, אולם צמח שנהנים ממנו ואפילו לטעם, רק שאיננו נאכל פטור לגמרי מתרו"מ, וכגון צמחי תבלין כעין השיבא, העלי דפנה ועוד, הגם שאתה נהנה מחליטתם או טעמם באוכל, הרי שזה פטור מתרו"מ. ורק פרי שנאכל חייב. ואם כן אלוורה אם השימוש הוא לכל סוגי ההנאה, אולם איננו נאכל בפועל הרי שהוא פטור לחלוטין [אלא אם כן עובדתית יש טעות וכן נהנים מאכילתו, ויש לברר זאת]

המבשל ענבים בסיר, ובאמצעות צינור יוצא האדים ונהפך לערק, אין איסור סתם יינם בזה, ותרו"מ היה רצוי להפריש מהענבים מפני ריבוי מחלוקות לאחר שזה כבר ערק, ואם הערק כעת לפניך מענבים שהם טבל, יפריש את הערק ללא ברכה ומיניה וביה [כלומר מערק על ערק], ואז ממ"נ לאחר ההפרשה זה יהיה מותר בשתייה.
מאידך יין שנעשה באיסור ע"י מחלל שבת בפרהסיא, לעולם ישאר באיסור "סתם יינם" גם אם עשו ממנו שאר משקים כגון יין שרף, קוניאק, עראק וכיו"ב [עי‘ שו"ע יו"ד קכג, כד, ועי‘ בשו"ת אחיעזר ח"ב יו"ד יא מש"כ להקל בעשוי מסתם יינם, ורוב ככל האחרונים לא הסכימו עם דעתו, ועי‘ במנחת יצחק ח"ח סי‘ סח, וכן פשט האיסור בכל העולם].
ובתערובת, כלומר אם עשה ערק מענבים שישר נכנסו לבישול, ואין איסור בערק, ושוב עירבב עם ערק העשוי מסתם יינם שאסור, יעי‘ בסי‘ קלד סעי‘ א. ועי‘ בשו"ת שואל ונשאל ח"ה יו"ד סי‘ עד, ובשו"ע שם בסעי‘ ב. וא"כ בנידו"ד שמחלל שבת אוסר רק בשתיה, וק"ו שיש שכתב להתיר ביי"ש, יהיה בטל בשישים ואינו אוסר כל תערובתו. ויש עוד מה להאריך בזה ואין כאן המקום והזמן.

רק טרי, לא צריך.
ירק שטוף /מצונן – לעיתים נשטף בסיוע חומרים, שחלקם צריכים כשרות לפסח

עקירת עץ פרי הוא מהדברים החמורים, ועד כדי כך נהגו הפוסקים שכאשר רצו להתיר עקירה להושיב כעין בית דין של שלשה כדי להתירו. מעיקר הדין עץ שלא נותן פירות וההשקעה בו מרובה מאשר מעט הפירות שהוא נותן מותר לעוקרו. יש לדעת את הסיבה שהוא לא נותן ואם אפשר לתקנו בקלות היה מן הראוי. אם לאו ויש צורך נוסף לעקירה, רצוי ליטלו עם גושו באופן שלא ימנה לו שנות ערלה מחדש, ולהעבירו למקום אחר שאיננו מפריע, או על כל פנים כך יסכם עם המוציא, ובזה יש יותר להקל, ורצוי לחוש לדעת הלומדים בדברי החיד"א שגם בכה"ג לעשותו ע"י נכרי.

מקלות וניל טהור, מותר ואין חששות כשרות!

סימני הערבה מאד ברורים בהלכה, אין חשיבות למדבר או נחל, ואם יש בה סימני ערבה גם אם זה גדל במדבר זה כשר. כדי לענות על השאלה בוודאות הנכון יותר להביא פיזית ענף אחד לבדיקה, אנא תתאם זאת במשרדי המכון 03-9030599.