בדגים טריים מן הים או מבריכות החשש לפסח בקניה לפני פסח, איננה קיימת. [בתוככי פסח את דגי הבריכות משנים להם את האוכל לאוכל כשל"פ זמן מה לפני פסח]. בדגים קפואים בדגים שלימים אין חשש לתוספים כלל. בדגים המעובדים כפילה, יש בחלקם הגדול חשש לתוספים של חומר מינרלי הנקרא S.T.P.P שהוא חומר מינרלי ללא חשש לפסח. ויש תוספים שבהם כבר יש חשש לפסח. כגון עמילנים שיכולים להיות גם חמץ או קטניות, או סוכרים שהם קטניות. ועליהם חייב להיות כיתוב כשר לפסח. לעיתים במפעלי העיבוד בחו"ל יש עבודה על כמה ליינים של ייצור במקביל, ואז בחלק מהליינים יכולים לייצר דגים מצופים בעמילן, ואין מן הנמנע שהחומר מתפזר בכל חלל אולם הייצור, ולכן ככלל ראוי שדגים מעובדים יופי עליהם הכיתוב "כשר לפסח"
בדגים טריים מן הים או מבריכות החשש לפסח בקניה לפני פסח, איננה קיימת. [בתוככי פסח את דגי הבריכות משנים להם את האוכל לאוכל כשל"פ זמן מה לפני פסח]. בדגים קפואים בדגים שלימים אין חשש לתוספים כלל. בדגים המעובדים כפילה, יש בחלקם הגדול חשש לתוספים של חומר מינרלי הנקרא S.T.P.P שהוא חומר מינרלי ללא חשש לפסח. ויש תוספים שבהם כבר יש חשש לפסח. כגון עמילנים שיכולים להיות גם חמץ או קטניות, או סוכרים שהם קטניות. ועליהם חייב להיות כיתוב כשר לפסח. לעיתים במפעלי העיבוד בחו"ל יש עבודה על כמה ליינים של ייצור במקביל, ואז בחלק מהליינים יכולים לייצר דגים מצופים בעמילן, ואין מן הנמנע שהחומר מתפזר בכל חלל אולם הייצור, ולכן ככלל ראוי שדגים מעובדים יופי עליהם הכיתוב "כשר לפסח"
לתוית אין חשיבות. החשיבות היא כמובן המציאות. כמדומני שבית הבד במושב בני דרום, הוא בית בד כשר, שאיננו מאפשר קליטת זיתים ללא כשרות. ולכן יש לברר מציאות זו. ובאם אכן המשגיח אישר את כשרות הזיתים מבחינת ערלה. אז אין חשש לא של ערלה, ולא של חומרים נוספים. לגבי תרו"מ, מצוי שלקוח פרטי המגיע להפיק שמן בבית בד, שיש משגיחים שמאשרים רק את ענין הערלה, ואינם מפרישים תרו"מ כי הלקוח לוקח הכל לביתו לאחר הפקת השמן. ובמקרה כזה עליך להפריש תרו"מ בביתך. יש לבדוק באם עצי הזית הללו הם נמצאים בשטחי הפקר, שאז פטור מלהפריש תרו"מ גם אם עשו מהם שמן [וכפי שהארכתי בתשובתי בגליון תנובות שדה מס‘ 95, שאין נידו"ד קשור לדין עשאו גורן, עי"ש]. ואם יש ספק לגבי הענין יש להפריש תרו"מ בלא ברכה, ושנת המעשר היא "מעשר שני" כמובן, כי הזיתים שייכים לשנה שעברה.
לתוית אין חשיבות. החשיבות היא כמובן המציאות. כמדומני שבית הבד במושב בני דרום, הוא בית בד כשר, שאיננו מאפשר קליטת זיתים ללא כשרות. ולכן יש לברר מציאות זו. ובאם אכן המשגיח אישר את כשרות הזיתים מבחינת ערלה. אז אין חשש לא של ערלה, ולא של חומרים נוספים. לגבי תרו"מ, מצוי שלקוח פרטי המגיע להפיק שמן בבית בד, שיש משגיחים שמאשרים רק את ענין הערלה, ואינם מפרישים תרו"מ כי הלקוח לוקח הכל לביתו לאחר הפקת השמן. ובמקרה כזה עליך להפריש תרו"מ בביתך. יש לבדוק באם עצי הזית הללו הם נמצאים בשטחי הפקר, שאז פטור מלהפריש תרו"מ גם אם עשו מהם שמן [וכפי שהארכתי בתשובתי בגליון תנובות שדה מס‘ 95, שאין נידו"ד קשור לדין עשאו גורן, עי"ש]. ואם יש ספק לגבי הענין יש להפריש תרו"מ בלא ברכה, ושנת המעשר היא "מעשר שני" כמובן, כי הזיתים שייכים לשנה שעברה.
א. מעולם לא נאסר לקנות ירק עלים רגיל, אלא יש לבודקו בבדיקות הראויות לו, שלפעמים הם מדוקדקים וקשים, אך בתום הבדיקה זה מותר, ובספרי תולעת שני חלק ג ביארנו הכל באריכות על כל ירק בנפרד.
ב. אם מחמת ריסוסים את חושש, אז עדיף להשתמש בירק עלים מגידול מיוחד, כיון שהם מרוססים הרבה יותר וללא פיקוח והבחנה, ובבדיקות לפני כ 3 שבועות של משרד הבריאות התבררה העובדה הידועה שבכל הבדיקות נמצאו כפול 10 מעל המותר, כאשר בירקות עלים המיוחדים בחלק מהממצאים בלבד נמצא פי 4 יותר מהמותר.
א. מעולם לא נאסר לקנות ירק עלים רגיל, אלא יש לבודקו בבדיקות הראויות לו, שלפעמים הם מדוקדקים וקשים, אך בתום הבדיקה זה מותר, ובספרי תולעת שני חלק ג ביארנו הכל באריכות על כל ירק בנפרד.
ב. אם מחמת ריסוסים את חושש, אז עדיף להשתמש בירק עלים מגידול מיוחד, כיון שהם מרוססים הרבה יותר וללא פיקוח והבחנה, ובבדיקות לפני כ 3 שבועות של משרד הבריאות התבררה העובדה הידועה שבכל הבדיקות נמצאו כפול 10 מעל המותר, כאשר בירקות עלים המיוחדים בחלק מהממצאים בלבד נמצא פי 4 יותר מהמותר.
הכיסוי איננו יעיל להלכה [למרות שיש שצירפו זאת כתנאי]. באם הקילוף איננו מוחלט, או שמותירים את עיקר השום כלומר לא חותכים עם סכין את התחתית, זה לכל הדיעות מצוין, ואם זה קילוף לחלוטין, באם זה מעורב עם תבשיל או עם ירקות אחרים כסלט, אין חשש. ובאם זה בפני עצמו יש להתיר כאשר מוסיפים מלח או שמן על השום והבצל.
הכיסוי איננו יעיל להלכה [למרות שיש שצירפו זאת כתנאי]. באם הקילוף איננו מוחלט, או שמותירים את עיקר השום כלומר לא חותכים עם סכין את התחתית, זה לכל הדיעות מצוין, ואם זה קילוף לחלוטין, באם זה מעורב עם תבשיל או עם ירקות אחרים כסלט, אין חשש. ובאם זה בפני עצמו יש להתיר כאשר מוסיפים מלח או שמן על השום והבצל.
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.