ריבה שמקורה מעלי ורדים, אכן יש בזה בעיה קשה של חרקים, ובדרך כלל אחוזי הנגיעות שם יותר מרוב, וקשה לדעת איך נבדק ומי בדק. כל זה להבדיל מריבה המיוצרת משאר פירות שהם נגועים ברמת מיעוט המצוי לאחר השטיפות המצויות, אולם מוצר זה נמצא בנגיעות גבוהה מאד. אמנם אם המוצר מרוסק לחלוטין, עד רמה מימית, ועשו לצורך כלל הציבור בעולם, אפשר לצרף להיתר כדי להתיר באכילה.

שאלת חכם של כת"ר יותר מחצי תשובה, אכן ויסקי זה כשר לכתחילה בשתיה.

שלום וברכה, ברכיה – ברווז הבית וכשר ללא חשש. פיקין – ברווז הבית כשר ללא חשש. מולרד – זה הכלאה של ברבר ופיקין, וכשר כמבואר להלן לגבי ברבר.

ברבר [ברברי או מוסקאווי] – היה פולמוס גדול לגביו לפני כ 150 שנה. הכרעת רבני ירושלים ובראשם הגר"ש סלאנט והגרצ"פ פרנק זצוק"ל ועוד שהוא עוף טהור, וכך הסכמת הרבה מגדולי הדורות, ראה בריש ספר זכרון יוסף ובשו"ת הר צבי (יו"ד סי' עה).

[אמנם בשנת תש"ע שוב קמו מערערים ואין חדש תחת השמש בכל דבריהם, ותמה תמה אקרא שכל עיקר דבריהם לאסור ממה שראו ברשת המקוונת, ובמקום שירדו לשטח לראות שהדברים כלל אינם כמו שהם מתארים שם, ומה שכתב הכותב במאמר באור ישראל ובקונטרס תשקצו מן העוף 'ומה שאוכלים אותה הספרדים ודאי שאין לסמוך על זה' אין זה אלא דברים שאינם ראויים לא במחשבה ולא בכתיבה, ותמיהה גדולה שבתשובה בהלכה כותבים סגנון כזה, והוא רחום יכפר עון].

באם השריתם כל עלה בחומר השריה, ושפשפתם היטב כל עלה עם החומר משני צדדיו ושטפתם היטב, לכאורה העלים בחזקת נקיים. אולם עדיין המוצר חייב בדיקה, ובפרט שבמקרה של השאלה מדובר בכרם לא מבוקר ולא מרוסס. שסוגי החרקים מגוונים הרבה יותר, וחלקם גם לא יורדים בשטיפה רגילה. ולכן בתום תהליך הניקוי שעשיתם שהוא ממש מצוין, יש לבדוק כל עלה משני צדדיו תחת מקור אור, ואז אפשר להשתמש.

כל הגידול חייב שמירה וכיסוי. אין קשר למקור הירק.

שורש כורכום אפשר לקנות ללא הכשר.

חנות תבלינים ללא הכשר, הבעיה העיקרית היא, שלעיתים טוחנים דברים לא כשרים, וכבר ראיתי טחינה של דברים שהוסיפו כמו אבקת מרק בשרי…

ולכן כשזה לעיני הלקוח קל יותר, ובפרט אם מכיר המקום היטב, ובוודאי אם המקום תחת השגחה אפילו חלשה יותר.

זעפרן מקורי ניתן לקנות ללא כשרות, אלא שרוב הזעפרן בעולם הוא מעורבב עם חיקויים וצריך זהירות מרובה.
עדיין לא ראיתי נגיעות בזעפרן, למרות שטכנית זה יכול להיות בהחלט. וכיון שבלא"ה שמים בשערות בודדות, ואפשר להתבונן לפני השימוש.

התשובה הזו היא ארוכה וזו לא מסגרת להקיף את הכל, אולם זאת יש לדעת שצריך לחלק בין לתת כשרות, לבין כאשר המוצר מוכן כבר ונמצא לפני.
ובנוסף יש הפרש בין חומרים לא כשרים. לבין חומרים כשרים רק עוברים בליין ייצור שלפני"כ היה ייצור בעייתי כמו חלבי ועוד.
למעשה אין חומרים אסורים במשקאות של חברה זו. לא כאן המקום להאריך, גם גליצרין שיש מי שציין אותו, למעשה יש מדינות רבות שלא משתמשים כלל כגון מרוקו ועוד. וגם המשתמשים הרוב המוחלט בתעשיית המזון הוא צמחי.
אולם לא זאת הנקודה האמיתית, אלא הנקודה האמיתית, היא שנותני הכשרות מייצרים חומרים מסויימים הבאים בתמצית המקורית, בייצור מיוחד, מחמת בליעות כלים. אולם זאת יש לדעת שלאחר כל הבליעות הללו, והביטול העצום, ואין כל חומר אסור שהוא זה שמעמיד או ניכר, כלומר אין בחומר הצבע שום חלק לבליעה שהיא תגרום להעמיד או שאר טעמים שזה ללא ביטול.
ולכן למעשה אם לתת הכשר לא נכון לתת ללא פיקוח, מאידך לשתות אפשר, גם אם הייתה איזו בעייה, ובחלק מהדברים הם לא מדוייקים כי ה CIP של היצרן מעיקר הדין מועיל כהכשרה, ובפרט במצבים שזה בליעה קלושה, כגון אבקת חלב [כמבואר במנח"י] ולכן למעשה צודקים אותם אנשים חרדים לדבר ה' המתגוררים במדינות רבות בעולם ונוהגים לשתות משקאות אלו גם ללא כשרות, כל שמדובר בחברה כמו שציינת שהתמצית מגיע ממקום שידוע שאין חומרים אסורים. ובכל מפעל כשמוסיפים זה רק דברים רגילים שמואשרים, כגון סוכר, מים או גז וכיו"ב. וכמובן כשמדובר ללא תוספת אירומות חיצוניות, אלא כעין מה ששאלת בשאלתך.
וכמובן שאין השאלה לגבי פסח אלא לשאר ימות השנה בלבד [שלגבי פסח יש חששות גם בדברים בסיסים כגון הסוכר האינוורטי ועוד].

בבירה רגילה ללא תוספים, אין כל חשש איסור, להוציא חשש של 'חדש' בשעורה בתקופה של כשלושה חודשים לפני פסח ועד חג הפסח, שאז יש להקפיד לרכוש בכשרות או במדינות לאחר בדיקה שאין שם איסור חדש.

לא, אין צורך!