התשובה הזו היא ארוכה וזו לא מסגרת להקיף את הכל, אולם זאת יש לדעת שצריך לחלק בין לתת כשרות, לבין כאשר המוצר מוכן כבר ונמצא לפני.
ובנוסף יש הפרש בין חומרים לא כשרים. לבין חומרים כשרים רק עוברים בליין ייצור שלפני"כ היה ייצור בעייתי כמו חלבי ועוד.
למעשה אין חומרים אסורים במשקאות של חברה זו. לא כאן המקום להאריך, גם גליצרין שיש מי שציין אותו, למעשה יש מדינות רבות שלא משתמשים כלל כגון מרוקו ועוד. וגם המשתמשים הרוב המוחלט בתעשיית המזון הוא צמחי.
אולם לא זאת הנקודה האמיתית, אלא הנקודה האמיתית, היא שנותני הכשרות מייצרים חומרים מסויימים הבאים בתמצית המקורית, בייצור מיוחד, מחמת בליעות כלים. אולם זאת יש לדעת שלאחר כל הבליעות הללו, והביטול העצום, ואין כל חומר אסור שהוא זה שמעמיד או ניכר, כלומר אין בחומר הצבע שום חלק לבליעה שהיא תגרום להעמיד או שאר טעמים שזה ללא ביטול.
ולכן למעשה אם לתת הכשר לא נכון לתת ללא פיקוח, מאידך לשתות אפשר, גם אם הייתה איזו בעייה, ובחלק מהדברים הם לא מדוייקים כי ה CIP של היצרן מעיקר הדין מועיל כהכשרה, ובפרט במצבים שזה בליעה קלושה, כגון אבקת חלב [כמבואר במנח"י] ולכן למעשה צודקים אותם אנשים חרדים לדבר ה' המתגוררים במדינות רבות בעולם ונוהגים לשתות משקאות אלו גם ללא כשרות, כל שמדובר בחברה כמו שציינת שהתמצית מגיע ממקום שידוע שאין חומרים אסורים. ובכל מפעל כשמוסיפים זה רק דברים רגילים שמואשרים, כגון סוכר, מים או גז וכיו"ב. וכמובן כשמדובר ללא תוספת אירומות חיצוניות, אלא כעין מה ששאלת בשאלתך.
וכמובן שאין השאלה לגבי פסח אלא לשאר ימות השנה בלבד [שלגבי פסח יש חששות גם בדברים בסיסים כגון הסוכר האינוורטי ועוד].

בבירה רגילה ללא תוספים, אין כל חשש איסור, להוציא חשש של 'חדש' בשעורה בתקופה של כשלושה חודשים לפני פסח ועד חג הפסח, שאז יש להקפיד לרכוש בכשרות או במדינות לאחר בדיקה שאין שם איסור חדש.

לא, אין צורך!

הלכה למעשה המנהג להקפיד על שום קלוף שהוא כמות שהוא, ולא מעובד ולא כאשר הוא בתערובת עם שמן, או שמן הממוצה ממנו.

יש כמה סוגי מיצוי, והפרטים הם מרובים וראה מה שכתבתי בספר קצירת השדה פרק ג סעיפים: ט,י,יא ואילך. ומה שנעשה בפעולת זיקוק מעיקר הדין פטור, ונוהגים להפריש בלי ברכה לחומרא.

אין להלכה דין בישול עכו"ם בקפה, וכך מנהג ישראל.

בקפה טהור אין תוספת טעמים וריחות אלא אם כתוב.

שאלות של איסורי הנאה או בשר וחלב, לא רלוונטי, כי במפעלי קפה טהור, מייצרים רק קפה ולא שום דבר אחר.

מה שכן לעיתים יש קוי מילוי למוצרים נוספים שלא קשורים למערך ייצור הקפה.

ולמעשה מעיקר הדין לא צריך לחוש לזה, כי אין מחזיקין איסור. בפרט שהרוב המוחלט ממפעלי הקפה אין מייצרים אלא קפה וביקרתי בעולם בעשרות רבות של מפעלים.

אבל בארץ ישראל שיש עם הכשר, אדרבה זה טוב וזה מצוין, אולם כאשר נמצא אדם בעולם במקום שאין כשרות, יכול לצרוך קפה טהור בלא חשש וכפי שכתבתי בתשובה הקודמת

שלום,

קפה טהור ללא תוספת טעמים חיצוניים, אין איתו בעיית כשרות. גם הקפה המגורען [שעובר תהליך של הפיכת האבקה לנוזל ובאמצעות טמפ' מתחלף הנוזל לגוש] כנ"ל אין איתו כלל בעיית כשרות.

ולכן מעיקר הדין המוצר כשר לשתיה גם בלא כשרות כלל.

לפסח מכמה טעמים צריך כשרות [בעיקר שרבים ממפעלי הקפה מייצרים גם קפה שעורה, ויש בעיית כלים, ועוד].

כתב השו"ע יו"ד (יו"ד סי' קלז סעי' ד) "כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים, מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים, ובלבד שידיח בתחילה לחלוחי היין שעל פני הכלים" עכ"ל מרן השו"ע. והארכתי בספר שש משזר  חלק שני (חיו"ד סי' כ) בדיני משקה זה ובמציאות השונה בין המדינות, ובאופן קבלת החביות ואופן ניקויים ובדרך כלל גם שריפתם, קודם השימוש, ועל פי כל זה כתבתי כדלהלן:

1. ויסקי שמקורו מארצות הברית, אין בו חשש לתוספים והיישון שלו בחביות בורבון [ששהה בהם ויסקי בעבר] והוא מותר בשתיה ללא חשש.
2. ויסקי שמקורו מאירלנד ומקנדה, לאחר שהחוק מתיר שם להוסיף מרכיבים נוספים לויסקי, ויכול להיות תוספת חלבית או רכז יין או מרכיבים אחרים, יש צורך לוודא את כשרות המשקה קודם שתיתו.
3. ויסקי שמקורו מסקוטלנד, לאחר שיש שם איסור להוסיף מרכיבים אחרים, והיישון של הויסקי מתבצע או בחביות ששהה בהם ויסקי בעבר, או בחביות שרי, אולם הם נקיים מלחלוחי יין לאחר השטיפות המרובות, הניקוי והייבוש ועל פי רוב עוברים גם שריפה כדי להוסיף אירומה מיוחדת לויסקי, והרבה פעמים גם תהליך של שפשוף נוסף בתום כל התהליך, ובכה"ג כבר פסק השולחן ערוך להדיא שמותר לכתחילה להשהות שכר בתוך כלים שהיה בהם יין של נכרי לפני כן. ולכן ויסקי זה מותר בשתיה לכתחילה ללא כל חשש וספק, וכפי שראינו בעיננו עד ימינו אלו את גדולי רבותינו בארץ ובחו"ל שותים משקה זה בפני קהל עם ועדה בכל השמחות ואין פוצה פה ומצפצף, ובוודאי שכן האמת כדבריהם ומותר הדבר לכתחילה.

בהחלט

זו כשרות רגילה לא גלאט

תה ירוק. שחור. וכל תה ללא אירומות אין בעיה. עם אירומות חייב כשרות. קפה מכל הסוגים כשר להוציא בתוספת טעמים כגון וניל. מלבין חייב כשרות,

לגבי כל מוצר שמוכן לאכילה מייד עם שפיכת המים יש להקפיד שיהיה בישול ישראל. הגם שהיה מוכן לפני כן. כי התבטלה הפעולה הראשונה לאחר שהתייבש. לוודא שזו המציאות

הגאון רבי שלמה מחפוד מהבקיאים הגדולים ביותר בדור בניקור, ומי שסומך על כשרות השחיטה פשוט וברור שאפשר לסמוך על הניקור

שטויות והבלים לא היה ולא נברא