בישול עכו"ם פירושו שהגוי גמר את מלאכת הבישול שאין הישראל צריך לתקנו אחר כך, אולם אם מחוייב להמשיך ולתקנו הישראל בהמשך כדי לאוכלו, אין במעשה הראשון איסור בישול עכו"ם. היינו, בין אם גמר המלאכה וחזר והתייבש, כגון הבורגול, הקוסקוס ועוד. ובין אם התחיל במלאכה ולא הגיע להיאכל בשעת הדחק. ויש אומרים אף יותר מזה. ואכמ"ל. אולם מקרה של ביצים אין בהעברה של 3 דקות בטמפ' של 55 בחלבון ושל עד 65 מ"צ בחלמון, שום תוצאה הנראית לעין, הנוזל נותר כמות שהוא, ורק החיידקים שבו מתו. ובביתך קודם אכילת הביצים תבשל הנוזל מתחילתו, או תוסיפו לחומרי המאפה וכו', וממילא אין כל תועלת לד"ז מן המעשה הראשון, ואין בו כל חשש.

העורות קודם לקיחת הקולגן שממנו מפיקים את הגלטין, עובר תהליך של השריה בחומרים חריפים, כדי לפרק את כל החלבונים שאינם קולגן, וזה כולל כל שאריות הבשר וכל השאר. היום רוב הגלטין בדגים מגיע מן הקשקשים, שהם שכבה קשה של מינרלים בעיקר סידן וזרחן וסיבים של קולגן. צורת ההכנה שלהם כולל השריה בחומצה למשך זמן של כ 12 שעות, כאשר בזמן זה נאכלים כל המינרלים, והקשקש הקשה הופך לעיסה גמישה, ובאמצעות חובר בסיסי [Alkali] כל החיבורים המולקולריים מתפרקים, וכל שאריות השומן והחלבונים הלא רצויים מתנקים. ולמעשה כל העיסה הרכה הזו, סופחת מים ומתנפחת, והחומרים הכימיים הללו חודרים פנימה, והתוצאה הסופית היא עיסה שקופה חסרת צורה וטעם המקור לחלוטין. בשלב הבא, הוא הופך לחומר אבקתי, לפי הצורה המתבקשת עד האריזה.

הרי לך שאין כל קשר צורה וטעם, למקורו של הג'לטין, והוא לחלוטין פנים חדשות, שטעמם נפגם לחלוטין באמצעות החומרים החריפים, ואין בו ההגבלות המקוריות שחלו על הדג. וכל זה ק"ו על סוגיית השאלה לגבי סכנה של של דגים ובשר או דגים וחלב [לנוהגים לחוש לזה] או מחמת בשר הדגים ומנא לך שגם עור או הקשקשים שבדגים יש בהם סכנה? זאת לא מצאתי, ובצירוף כל האמור, נראה ברור שאין לחוש לסכנה בזה.

. קיים אבקת חלב טמא: קיים אבקת חלב של נאקות [Camel Milk Powder] המיועד למאכל, והוא נמצא בצמיחה היום [רק שהייבוש שלו שונה, הוא מיובש בהקפאה ולא בתנור]. קיים לצרכי רפואה גם אבקת חלב חמורים, ואף אבקת חלב סוסות. גזירת חז"ל על חלב נכרי קיימת. ב. אלא שיש היתרים ידועים, יש היתר כללי, ויש היתר יותר מפורסם של אבקת חלב. אבל כבר נהגו צרכני המהדרין להחמיר אף באבקת חלב שיהיה 'חלב ישראל'. אמנם לצרכי רפואה וכיו"ב, אפשר להתיר בשופי, וכבודו יבדוק המקרים הבאים לפניו, מה הם.

טרחתי בזה הרבה בס"ד בתשובה ארוכה מאד, והיא נמצאת כעת בשש משזר חלק ד יו"ד בקונטרס הגדול של היוצא מן הטמא באות יח. ולמעשה כתבתי שגם חלב וגם בשר מתורבת כשרים לכתחילה [אלא שהמלצתי לקחתם מחלבון עוברי, שזה לחלוטין וללא דיון מותר ונשאר פרווה, יעוי"ש].

אולם לידיעתך החלב של שטראוס החדש וגם של מחלבות גד, כל הסוגים הללו, אינם חלב מתורבת, אלא זה חלבון מן הצומח, באמצעות פטריות. שדומים לחלב, כלומר אפילו מי שרגיש לאלרגן חלב זה יכול להזיק לו. אבל כמובן שזה לא חלבי. משתמשים בפטרייה כדי לייצר חלבון בטא-לקטוגלובולין [[BLG שהוא אחד החלבונים העיקריים במי גבינה. והתוצאה היא שהחלבון שנוצר זהה לחלוטין לחלבון פרה עד כדי כך שהאלרגנים לחלב מזהים אותו כאותו חלבון חלב שאליו הוא רגיש. אבל הוא כמובן ללא חלב וממילא הוא פרווה.

להבדיל מהקמח שניפויו בנפה צפופה מבטיח שכל הקמח שעבר את הנפה הוא בחזקת נקי. את הסולת, עקב עוביים של הגושים, לא ניתן להעביר בנפה צפופה. ולכן תהליך הבדיקה והניקוי העיקרי הוא בדיקה ויזואלית. יש לפזר את הסולת על משטח כתום ועדיף אם יש אפשרות על שולחן אור [ובפרט במטבחים המוסדיים], ולהעביר את גרגירי הסולת בזה אחר זה. יש להתבונן כי הזרימה של הסולת מלאה ואין גרגירים שדבוקים כאחד על ידי קורים, המהווים סימן שיש זחלים בסולת. או גבישים גדולים שזחלים חבויים בתוכם. כמו כן יש להתבונן שאין חרקים בוגרים או זחלים [שהם קטנים מאד ולעיתים רוחבם כרוחב שערת אדם]. במידה ונמצאו זחלים או חרקים זעירים, רצוי לא להשתמש במוצר זה.

עקב הקושי בהפרדתם לחלוטין מהמוצר. בכדי להבטיח שהבדיקה הייתה כיאות ולא נותרו זחלים קטנים או חרקים זעירים, ניתן לסנן את הסולת ב"נפת סולת" באופן שהגרגירים עוברים בדוחק בנפה, ויש לבדוק היטב את הפסולת שנותרה בנפה. לאחר שהכל נמצא נקי, אפשר להשתמש בסולת. לאחר הבדיקה – באם אין צורך בכל הכמות שנבדקה – יש לשמור את מה שנשאר במקרר ולהשתמש בו ללא בדיקה בפעם הבאה, עד כחודש ימים, או לשמור בהקפאה ולהשתמש בכל זמן שירצה ללא בדיקה נוספת.

על סוגים רבים שאלת, אולם כיון שחשוב לך מאד לבריאות כפי שהמליצו לך מביני ענין, אסביר לך על כל סוג תוסף, ואכתוב אם יש חשש כשרותי לגביהם, לפי מיטב ידיעתי בס"ד.

1. ברברין– [Berberine Plus with Bitter Melon & Milk Thistle] – המוצר הוא בעצם שילוב של ברברין [המופק משרשים וקליפות של צמחים] ושילוב של מילון וגדילן, שגם הם צמחיים, אלא שהתוסף מכיל בתוכו גם מגנזיום סיטאראט וגם ג'לטין, והחברה ששלחת [Swanson] במקרה הזה לא מציינת שזה צמחי כמו שהיא רגילה בתוספים אחרים, ומסתבר שזה מן החי לפחות הג'לטין. ואמנם אפשר להקל בג'לטין ובפרט בבליעה ולצורך רפואי, אולם אם אין חובה להשתמש במוצר זה, יש תחליפים שאתה ציינת שמותיהם להלן.
2. מגספור – בתוסף ששלחת, להבדיל ממגספור, מכיל רק זן אחד של חיידקים. בכל אופן אולי הסיטארט היה מקום לחשוש, למרות שכיום הרוב צמחי, ובנוסף על האריזה כתוב צמחי, וחברה כזו תהיה מאד זהירה, ועוד הכמות מזערית ביותר וכמעט תמיד בטלה בשישים, כך שבשעת הצורך אפשר להשתמש במוצר.
3. גלא – שמן בוראג'- זה מיצוי בכבישה קרה של זרעי בוראג' כל שאר המוצרים צמחיים, ויש התחייבות יצרן על כך, לגבי הגליצרין, שם קיימת בעיית כשרות, אולם כיום הרוב הוא צמחי, ועוד שיש התחייבות הייצרן, ונראה שאפשר לסמוך על זה במקרה שלנו, באם יש צורך להשתמש בתוסף זה.
4. כסף קולאידי – מוצר ללא חשש זה חלקיקים זעירים של מתכת הכסף, שמושרה במים, וזה כל המוצר שלפיך, כך שברכיבים אין כל בעיית כשרות.
5. אבץ קרנוזין – אמנם זה מינרל אבץ שאין בו חשש, אולם הקרנוזין שהוא תרכובת של שתי חומצות אמינו, יכול מאד להיות מן החי ששם הוא הרבה יותר עשיר [מרקמת השריר של העוף או הבקר]. בנוסף יש קפסולה שיתכן מג'לטין, ומגנזיום סיטארט שהוא חומר סיכה ויתכן מן החי. חשוב לציין שהחברה שאתה ציינת את שאלתך Nutricost מציינת בהדגשה גדולה עם חותם מיוחד מארה"ב שהכל צמחי, כולל כל המוצרים הרשומים לעיל, ולכאורה היה מקום להשתמש בשעת צורך רפואי בתוסף זה, ובפרט שהוא בליעה. ובכל אופן מומלץ לבדוק אם יש תחליף עם הכשר.
6. ברברין אחר – מה ששלחת עוד מוצר ברברין אחר של חברת Paradise Herbs – זה אכן ברברין טהור [שמופק משורשים וקליפות של צמחים]. הכמוסה היא צמחית. ואין לה חומרי מילוי נוספים. ונראה ללא חשש כשרותי.

ראשית, הגם שאכן הוא נקרא ומוכר בשם 'אווז המצרי' הוא לא שייך ביולוגית לאווזים, אלא תת משפחה של הברווזים [שמו המדעי הוא Alopochen aegyptiaca והוא סוג נפרד מהאווזים שהם משפחת Anser] עוף זה הוא מצוללני המים. סימני העוף הכשר של אצבע יתירה, זפק [הגם שבמקרה של עוף זה כמו שאר האווזים הוא דמוי זפק, ולא הזפק הרגיל], קורקבן נקלף ואינו דורס [ולשון הטור סי' פב: קבלנו מאבותינו שכל עוף שחוטמו רחב בידוע שאינו דורס, ובב"י הביא שכ"כ עוד רבים מהראשונים] – קיימים בעוף זה כבשאר אווזים וברווזים המוכרים.

מבחינת מסורת וחומר הלכתי בכתובים, לא מצאתי כי אם למה שכתב הגרי"ח כהן בספרו שו"ת אבני חן כרך ב (סי' צ אות יג) שם כתב שהוא כשר [להוציא את היאורית השחורה שאין לשחוט שלמעשה גם באווזים כאשר המקור כולו שחור, לא מתירים וכן כשהרגליים שחורות, ראה שפ"ד סי' פב ס"ק ז. ועוד באחרונים].

אם המכונה משמשת רק לסחיטת פרי הדר, אין בעיה עם המיץ. ולגבי הסכין יש לוודא למה עוד זה משמש ואם אכן משמש רק לחתוך פירות קודם סחיטה, אפשר להשתמש עם זה. ככל שאפשר למצוא פתרון להכניס את הסכין לתוך מים חמים או כיו"ב קודם החיתוך עבורך, עדיף. בהצלחה.

אכן הכמוסות עשויות מטאנאט שמקורו בג'לטין חזיר. העקרון ההלכתי שג'לטין גם אם מקורו מדבר אסור כאשר זה בליעה וזה לצורך רפואי, אפשר להתיר.

לגבי האבקה – הרבה יותר קל, כאן זה מקור צמחי שלא כמו הכמוסות, ומאושר לכתחילה לצורך הרפואי.

השמש לא מעלה ולא מורידה בתנאים שהקמח צריך להיות. כלומר אם זה ואקום, אז הוא צמוד, ואם הוא נשאר צמוד, אין חמצן בפנים, ואין ביצים יכולות להתפתח שם. ואם כן זה נשאר על מתכונתו הראשונה, וכן במנופח ועוד. למעשה כל שתנאי האריזה נשארו כבראשונה, אין לחוש.

המלח הוא מלח, יש בו תוספת חומר מונע התגוושות, אך לא חייב הכשר בגלל זה. הצבעים שבו, זה צבע שנגרם בגלל נוכחות מינרלים, זה לא תוספת חיצונית.