השמש לא מעלה ולא מורידה בתנאים שהקמח צריך להיות. כלומר אם זה ואקום, אז הוא צמוד, ואם הוא נשאר צמוד, אין חמצן בפנים, ואין ביצים יכולות להתפתח שם. ואם כן זה נשאר על מתכונתו הראשונה, וכן במנופח ועוד. למעשה כל שתנאי האריזה נשארו כבראשונה, אין לחוש.

המלח הוא מלח, יש בו תוספת חומר מונע התגוושות, אך לא חייב הכשר בגלל זה. הצבעים שבו, זה צבע שנגרם בגלל נוכחות מינרלים, זה לא תוספת חיצונית.

שערות קדאייף עוברות תהליך בזמן הייצור שלהם שדינו כאפייה גמורה ולכן דינו ככל דבר אפוי, כגון חלות או לחם שמותר לחמם בשבת. ויניח בזה על הפלטה כל אחד כמנהגו בזה, להתיר להניח ישירות או להחמיר להניח על הפלטה באמצעות דבר החוצץ.

ולכאורה הוא הדין לגבי עכו"ם, אם המוצר כבר ראוי לאכילה לאחר עיבודו הראשון, אז הדבר מותר [יש אצלי בכתובים שהעיד הרה"ג רבי משה גבאי שליט"א רב מחלקת הכשרות בעיר בת-ים, שטעמם וראויים הם לאכילה לכתחילה].

1. בדקת מדגם של 10 אחוז לצימוקים במים חמים עד שהמדגם יתפח ועם היד ישפשו שירד כל מה שצמוד. את המים לסנן. אם נקי אפשר להשתמש בהכל בלא בדיקה רק עם שטיפה כללית. ואם נמצאו חרקים הכל לזריקה.
2. לא מאושר גם כי הכשרות חלשה מאד ומעבר לחלב נכרי. לא הייתי מציע

כשר למהדרין

לא מצאנו בבדיקות שעשינו, לא מתוצרת הארץ, ולא במיובא מחו"ל. אמנם לא ראינו לא ראיה, אבל כפי הנראה זה בחזקת נקי.

על רוב ככל העופות בישראל כתוב מהדרין.
יש שינוי גדול בין הנהוג בבדצי"ם הטובים והמוכרים לבין רבנויות מהדרין, בכמה דברים ואחד הבולטים ששם לא פותחים את צומת הגידין, אלא מסתפקים בראייה ויש כאלו במישוש. ולכן הם אינם שווים.

התה שיוצא מהמסננת כשר למהדרין לכתחילה

לגבי דגי הערינג – לע"ע אין כשרות המקפידה לנקות מתולעי אניסאקיס. בעיר אלעד יש יהודי יקר בשם הרב זלץ אשר מכין דגי הרינג לאחר בדיקה ומשווק אותם כנקי מחשש תולעים, וממה ששמעתי עליו אז הוא עושה את עבודתו נאמנה.

לגבי דג מקרל – אתה יכול להסיר את החלק הדק המכוסה קרום שחור, והשאר בחזקת נקי. בהצלחה.

שלום וברכה, ברכיה – ברווז הבית וכשר ללא חשש. פיקין – ברווז הבית כשר ללא חשש. מולרד – זה הכלאה של ברבר ופיקין, וכשר כמבואר להלן לגבי ברבר.

ברבר [ברברי או מוסקאווי] – היה פולמוס גדול לגביו לפני כ 150 שנה. הכרעת רבני ירושלים ובראשם הגר"ש סלאנט והגרצ"פ פרנק זצוק"ל ועוד שהוא עוף טהור, וכך הסכמת הרבה מגדולי הדורות, ראה בריש ספר זכרון יוסף ובשו"ת הר צבי (יו"ד סי' עה).

[אמנם בשנת תש"ע שוב קמו מערערים ואין חדש תחת השמש בכל דבריהם, ותמה תמה אקרא שכל עיקר דבריהם לאסור ממה שראו ברשת המקוונת, ובמקום שירדו לשטח לראות שהדברים כלל אינם כמו שהם מתארים שם, ומה שכתב הכותב במאמר באור ישראל ובקונטרס תשקצו מן העוף 'ומה שאוכלים אותה הספרדים ודאי שאין לסמוך על זה' אין זה אלא דברים שאינם ראויים לא במחשבה ולא בכתיבה, ותמיהה גדולה שבתשובה בהלכה כותבים סגנון כזה, והוא רחום יכפר עון].