: כיון שניטלה המרה, בעוף אפשר להקל אם כבר נתבשל גם בלא שחתכו שתי וערב.

תמונת הגולם ששלחתם, זה של חיפושית התסיסה.

לגבי החרקים בתמר ואופן הבדיקה. הנה התמרים משווקים בצורות שונות, רוב זני התמר משווקים כפרי יבש, כלומר, ייבושם והבשלתם הוא על העץ. ויש זן של תמר המשווק כתמר לח [זני התמרים הלחים הם: 'חייאני' ו'ברהי'. זני התמרים היבשים הם: 'מג'הול', 'דקל-נור', 'אמרי', 'דרי', 'חדרווי', 'זהידי' וחלווי']. בתמרים היבשים, מצויה נגיעות של חרקים בתהליך של הייבוש והאיחסון, ובנוסף התמר אף בעודו על העץ עלול להינגע, ובפרט בשטחים שאינם מטופלים כדבעי, וק"ו בשטחים האורגניים. החרקים הם מסוגים שונים: חיפושית הגרעין [החודר לפרי בעודו בשלב הבוסר ועוזב בזמן הבשלת הפרי]. חיפושיות שונות [חיפושית הטבק, התסיסה] שנדבקים לבשר הפרי ונראית כחלק ממנו לאחר הייבוש. זחל של חיפושית התסיסה [צבע לבנבן]. זחל עש הצימוקים [צבע ורדרד]. הזחלים נותרים בפרי ולאחר הייבוש נהפך צבעם לצבע חום ואי אפשר לזהותם אלא לאחר חציית הפרי לשניים].

במפעלי התמרים יש תהליכים שונים שעוברים סוגים שונים של התמרים, שחלקם רלוונטיים ומועילים גם להסרת החרקים: ראשית, חלק גדול מסוגי התמרים עובר חימום [התמרים ללא גלעינים עוברים תהליך זה כדי להסיר את הגלעין], שזה חימום בתנורים עם אויר חם. תהליך של מתיל ברומיד. תהליך של הקפאה [5 ימים במינוס 18], כל אחר מהתהליכים הללו, גורם לחרקים לצאת מחוץ לתמר, ולהשאיר את הפרי נקי.

הבעיה היא בהמשך תהליך השיווק. כאשר זה באחסון ממושך, או מחסני השיווק או בחנויות. אולם כאמור – מיד בתום התהליך המוצר בחזקת נקי. אך אם ממשיך בתהליך השיווק כמוצר יבש, הנגיעות יכולה לחזור אליו כבראשונה, אלא אם המשך השיווק יהיה בהקפאה או קירורים. מאידך, בתמרים שהם 'טבעי' והתמר הנקרא 'בון בון', הם לא עוברים חיטוי, וגם אם יש תהליך הקפאה – הוא קצר יותר ופחות יעיל נגד חרקים.

תמר לח [חייאני, ברהי] משווק באיכות גבוהה בדרך כלל והוא בחזקת נקי. ולכן לכתחילה יש להעדיף להשתמש בתמרים הלחים שהם בדרך כלל בחזקת נקיים יותר, ובבדיקה חיצונית אפשר לזהות אם התמר בחזקת נקי.

כזכור, באם משתמשים בתמרים יבשים, חובה לחצות את התמר לשניים ולאחר הוצאת הגלעין, להתבונן שאין חרקים וזחלים. כיון שפעמים רבות הזחל מקבל את צבע המזון שהוא אוכל, וככלל לאחר הייבוש הגוון שלו הופך להיות חום כגוון התמר ויש קושי לזהותו, לכן יש להתבונן על התמר מול מקור אור, וכל גוף זר חובה לבודקו. כתמים כהים יותר או גבישי סוכר – אינם מהוים סימן לנגיעות בחרקים.

ראשית, הביטוי 'חייבים' שכתבתם איננו מדוייק, שכן אין שום מקור שיש חובה מדינא להתענות כדי לכפר, אלא שכתב המג"א בסי' מד שנהגו העולם להתענות. וראה עוד בשו"ת משפטי עוזיאל (ח"א בחיו"ד) מש"כ לדון בזה, ועוד רבים האחרונים שכתבו בזה.

לגבי האופן ששאלת, כל המנהג להתענות זה רק אם הספר תורה נפל לארץ אולם בנידו"ד שלא נפל לארץ אלא אדרבה האיש הנופל הגביה ידיו שהספר תורה יהיה מורם מן הקרקע ונשאר באויר, אין נראה שבזה יש בכלל מנהג להתענות. ורשום אצלי שבספר צפנת פענח מדייק כך מדברי התוס' במנחות, ואין הספר לפני כעת.

פירות נכרי פטורים מביעור.

לכאורה מהיתרו של מרן החזו"א להרכיב עליו תפוז משמע שלא תפס אותו כעץ סרק. מאידך אין שום הנאה מפירותיו, כך שכל תועלת עדיפה ממנו, ועלות האחזקה שלו איננה שווה אל מול החוסר תועלת מן העץ.

בשאלתכם לא כתבתם מה סיבת העקירה שהיא נפ"מ להלכה, למעשה אולי כדאי לקיים את כל החומרות ואז אפשר יותר לכתחילה. גם למכור לגוי את העץ, וגם שיעביר למקום אחר לאחר שיוציא עם גוש אדמה [בגודל של פחי זבל של פעם עם שני ידיות מהצדדים] ויעביר לשתילה במקום שהוא רוצה.

בעץ רגיל אנו מקפידים מאד שכך יהיה בסוף, בחושחש יש מקום יותר להקל כפי שפתחתי.

ואם הצורך בעקירה זה בשביל בנייה וכיו"ב הכל קל יותר. כך נראה כעת מקופיא.

אשריך וטוב חלקך
זכית למצווה חשובה מאד
גם עייר השייך לשותפים חייב במצוות פדיון פטר חמור.
ולכן אתה יכול לשתף איתך עוד אנשים במצווה זו, והם ישתתפו באחד הקנינים ההלכתיים לקנות בהמה. וכמובן שאתה יכול לתת מתנה לאיש חשוב שיזכה במצווה זו ויעשנה כדת וכדין.

לבדוק עלות גרם כסף טהור.
5 סלעים – 96 גרם
ויש מחיר בורסאי, יש מחיר בתוספת 10% שזה המחיר האמיתי לקנייה. ויש תוספת מע"מ.
משם מגיע המחיר הסופי.
לנוחותכם יש לנו באתר מחשבון כסף בו ניתן למצוא אונליין שווי 5 סלעים לפדיון הבן, מחצית השקל ועוד.

בהצלחה.

כבר נאמר ששאלת חכם חצי תשובה. אכן, כל הגידולים וכל סוגי המצעים האדישים, כגון פרלייט, קוקוס, חול ים, ועוד, מתאפשרים רק הודות לחומרי הדישון ושאר תוספות שנותנים לצמח עם ההשקייה. וללא זה מאומה לא יכול לצמוח שם.

ועל כן כבר כתבנו בעבר בכמה מקומות, שדינו כדין גידולי מים, ולדעת הרבה מן הפוסקים ברכתם שהכל. [אלא אם הנוף נוטה על קרקע רגילה ויונק גם ממנה]. בהצלחה.

חלילה וחס, ואין נכון לקחת חלק בדבר כעין זה.

כתבתי תשובה על שאלה כעין זו בתקופת הקורונה והיא נתפרסמה בשו"ת כתר מלוכה בחלק או"ח. ועיקרי הדברים שם: להוציא שני ספרים בראשון יעלה הכהן ויקרא פרשת וזאת הברכה עם עליית כהן של בראשית, וימשיכו שאר העליות כרגיל בספר של בראשית.

1. במקרה זה, ודאי אין היתר של אכילת עראי, כיון שזה לכל הפחות כדין חצר המשתמרת, ובכל קטיף כבר חייבים, וכדין הגדל בתוך החצר. ולמעשה אם זה גדל תחת גג, יש להפריש בלי ברכה לחוש לראב"ד. ואם גדל שלא תחת גג, חייב בהפרשה עם ברכה. [אמנם אם נשאר נידון זה, זהו במקרה שמדובר בפרי זעיר הנאכל בבת אחת, ששם אם קטף רק אחד בודד יהיה פטור מתרו"מ, ורק אם קטף שנים יהיה חייב, ויש עוד פרטי דינים בשאלה זו, וראה בקצירת השדה בפרק י. ובשו"ת חלקת השדה חלק ה תרו"מ סי' י.]
2. לגבי ברכת הגומל, בניתוחי עיניים שהם בהרדמה והיה בכלל סכנה יש לברך וכך מבואר בשו"ת ציץ אליעזר [חי"ב סי' יח] ועוד. מאידך בניתוח לייזר של עיניים שם אין הרדמה, ולכאורה לא נכון לברך עם שם ומלכות ונכון לצאת ידי חובה על ידי מישהו אחר שמתחייב.

מאידך אם לאחר הניתוח הוא שכב בביתו 3 ימים ולא הצליח לקום [ויש מצבים כאלו כידוע] לכאורה כן מתחייב.